מהודו בשלווה: אופנועי רויאל אנפילד בישראל

בשעה טובה נחת בישראל מותג אופנועים חדש: רויאל אנפילד, היישר מהודו. אצל ישראלים רבים יעורר השם זיכרונות נוסטלגיים מהטיול בהודו, שם מהווים אופנועים אלה אמצעי תחבורה פופולארי, בסיסי וזול במיוחד. וצריך להיות ברור כבר עכשיו: אופנועים אלה לא ירעידו את אמות הסיפים של השוק הישראלי.

מדובר במותג-נישה מובהק, שאינו פונה לציבור הרחב. במידה רבה אפשר להתייחס לאופנועי אנפילד כאל אופנועי-אספנות קלסיים המיוצרים כחדשים. עם הספק צנוע של 27 כ"ס בלבד ממנוע חד-בוכנתי מקורר אוויר בנפח 500 סמ"ק, אין לצפות לביצועים ספורטיביים: אופנועי אנפילד נועדו לאפנוענות מסוג אחר, לאלו שדרכם לא אצה להם.

בהודו נמכרים האנפילדים עם מעט מאד שינויים לעומת התכנון המקורי של שנות ה-50. אז החלה הרכבה ברישיון של אופנועי רויאל אנפילד - הבריטיים במקורם - בהודו, עבור השוק המקומי. בהמשך נרכשו גם מכונות הייצור, והחל ייצור מלא של האופנועים, תחת השם "אנפילד". יש לזכור כי רק ב-1995 נרכשו הזכויות לשם הבריטי המקורי, רויאל אנפילד.

כיום מייצאים ההודים את האופנועים לעשרות מדינות, ומזה מספר שנים מיוצרות גרסאות-יצוא באיכות ומפרט שונים מהותית מהכלים המיושנים בהם נתקלים טיילים ישראלים בהודו. מעבר לבקרת-איכות קפדנית יותר, נמצא כאן פינוקים כמו הזרקת דלק, בלם-דיסק קדמי, התנעה חשמלית והחלפת ההילוכים ברגל שמאל כמקובל - ולא בצד ימין, כמו במקור הבריטי.

קשת המחירים לדגמים שיימכרו כאן, כולם בעלי יחידת הנעה זהה, נעה בין 40 ל-45 אלף שקל, מחיר זול בהחלט עבור אופנוע 500 סמ"ק. אלא שיש הטוענים כי לא מספיק זול עבור כלי מיושן ובסיסי, שביצועיו בפועל אינם עולים על אלו של קטנוע 250 סמ"ק ממוצע.

האם יש מקום לאופנועים אלו בשוק הישראלי, בו מכירות כלים דו-גלגלים בכלל, ואופנועים בפרט, נמצאת בשפל? האם אין מדובר בעוד הרפתקה שנדונה מראש לכישלון, דוגמת סוכנות אופנועי יוסאנג הקוריאניים שפשטה את הרגל בשנה שעברה? אם נרשה לעצמנו להתנבא, הרי שלא בדיוק.

אולם התצוגה של רויאל אנפילד נפתח השבוע בדרום תל אביב, ברחוב הירקון 8, ובאירוע החגיגי הפתיעו בנוכחותם דמויות מצמרת הפוליטיקה הישראלית, בהם צחי הנגבי ואבי דיכטר. הסיבה? זיכיון הייבוא שייך לגורם כלכלי רב-עוצמה, קבוצת IFG של המיליארדר ממוצא קנדי נתן יעקבסון. יעקבסון, שעסקיו כוללים בין היתר את חברת הסליקה פיאג'ייה, עלה לכותרות בשנה שעברה כאשר אימץ את קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב, תמורת חוזה חסות שמן.

מתברר כי יעקבסון הוא - בין היתר - אופנוען נלהב, וכך גם בעלי תפקידים בכירים אחרים בקבוצה. הקמת סוכנות רויאל אנפילד היא בעיקר תחביב עבורם, יותר מאשר עסק כלכלי האמור להניב פירות למשקיעים. כמות המכירה השנתית לא ממש חשובה להם - "אנחנו רוצים יותר לטפח את רוח האופנוענות של פעם, ליצור מועדון של לקוחות, מעין מיני הרלי-דייוידסון", אמר ל-ynet שלומי לוי, מנכ"ל IFG, הרוכב בעצמו - כמו יעקבסון - על הרלי-דייוידסון.

מה בכל זאת צפי המכירות? "50 יחידות עד סוף השנה". להערכתנו מעט אופטימי, אך כאמור - זה לא ממש חשוב. לאופנועי רויאל אנפילד יש בישראל גב כלכלי איתן ביותר, ואלו חדשות טובות לכל מי שישמח למצוא פינה קטנה של הודו כאן אצלנו בשכונה.