עובדי קומברס: "אנו רגילים כבר לחרב על הצוואר"

גלי הפיטורים בקומברס כבר הפכו לשגרה בשנים האחרונות. "זה כמו בדיחה: באיזשהו שלב אתה מתרגל להיות עם חרב מעל הצוואר", מספר ב' עובד לשעבר בקומברס. "זה מצב שמשתק את העובדים. מאז גלי הפיטורים המפורסמים והתפוצצות הבועה, החברה נשאה את דגל הפיטורים והיא משמרת את המצב הזה. אתה פשוט נמצא כל הזמן בלחץ בגלל הסבבים האלה".

ד,' עובד אחר שעזב את קומברס לאחר תקופה ארוכה, מספר כי "עד 2001 בערך האווירה הייתה טובה. מאז שהתחיל המשבר ועמו גלי הפיטורים המצב השתנה: היה רצף של גלי פיטורים, אחד אחרי השני, היו שינויים מבניים בחברה וניסו להיות יותר עם היד על הדופק מבחינת הוצאות".

לדבריו, החברה נתנה לעובדים יעדים סותרים. "כדי להצליח במכירות הייתי צריך בעצם לפגוע במוצר אחר של החברה. לקומברס היו אז המון מוצרים, כמות ממש מוגזמת, הניהול עבר למעשה לארה"ב והיה פשוט בלגן בין הקבוצות בחברה. בעבר צוותים בקומברס ניסו לעבוד ביחד, אבל הפכו את זה לתחרות בין קבוצות בתוך החברה".

"כשקובי אלכסנדר ברח התחיל תוהו ובוהו"

ב' מוסיף כי "בעבר ידעו בחברה לשמור על רוח יחידה, לשים את הלקוח במרכז ולהזכיר שהלקוחות שילמו ממיטב כספם. האנשים שם מאוד איכותיים, הם לא באו רק בשביל המשכורת או בשביל שעות עבודה נוחות. מה שהחזיק הרבה פעמים עובדים ברמות שונות הייתה המחשבה המאוד חיובית שיהיה בסדר. ייאמר לזכותו של זאבי ברגמן (המנכ"ל הקודם - א.ש) שלחברה תמיד הייתה קופת מזומנים אדירה, וזה נתן תחושה שיש גב. לפי הדיווחים בסוף השבוע, המצב הזה כבר לא קיים".

לדברי ד', "ברגע שקובי (אלכסנדר - א.ש) ברח לחו"ל התחיל תוהו ובוהו של ממש. אנשים התחילו לעזוב, כמעט כל השדרה הניהולית עזבה ורבים מאלה שנשארו לא התאימו לתפקיד. אלה לא היו אנשים עם חזון, כאלה שיכולים לפתוח דלתות עבור החברה, ובטח לא בקליבר של הדורות הקודמים כמו כרמל ורניה, איציק דנציגר או זאבי ברגמן".

הוא מספר כי "הכל התנהל מאמריקה, והמנהלים שם היו מנותקים מישראל. לדעתי הם מנותקים גם מהסניפים המקומיים בארה"ב, מאנשי המכירות. עם הזמן נבנה חוסר אמון: מפזרים הבטחות ואחר כך מפטרים. ההנהלה פשוט דואגת לעצמה: הבכירים מקבלים משכורות עתק, מאות אלפי דולרים בשנה".

ב' מחזק את הדברים. "אני שומע מכמה כיוונים שהניהול האמריקאי גרם להפסד, לאובדן הרוח הישראלית שהייתה בחברה", הוא אומר. "קשה לשים על זה את האצבע או להסביר במה בדיוק מדובר, אבל משהו בניהול האמריקאי גרם לזה. הייתה עזיבה גדולה של אנשי מפתח, פשוט בגלל הרגשה של חוסר יציבות. אנשים הרגישו שאין להם לאן להתקדם".

עם זאת, הוא מדגיש כי מוקדם להספיד את קומברס: "יש תפיסה שגויה כאילו כל מה שעושים בחברה זה תאים קוליים, אבל יש תחומים אחרים שהם כבר חלק ניכר מפעילות החברה. יש הרבה אנשים מחברות פיתוח שעדיין שמחים לעבוד שם, משום שבקומברס יש אתגרים מאוד רציניים מבחינת פיתוח. גם חברות סטארט-אפ עובדות עם קומברס, כי הן יכולות להיעזר בחברה בתור מנוף שיווקי. זו חברה עם נוכחות רצינית אצל חברות תקשורת גדולות ויכולת לסגור עסקאות".

"מפטרים ומביאים עובדים יקרים יותר"

לד' יש הסבר קצת שונה. "זו שאלה של היצע וביקוש", הוא מסביר. "בתקופות רעות אנשים לא רצו לעזוב, כי לא היו הצעות בחוץ. מצד שני, גם כיום, כשמחפשים מהנדס תוכנה, ימצאו מישהו שמחפש עבודה וירצה לעבוד בחברה".

קומברס מתפרסמת בעיקר כשהיא מפטרת, אבל לאחר גל פיטורים החברה גם מגייסת עובדים חדשים. ד' מדגים איך הדפוס הזה פוגע בחברה.

"נניח שאתה עובד כמה שנים בקומברס, מרוויח 15 אלף שקל ואין עדכוני שכר. אם מפטרים אותך ואחרי כמה חודשים צריכים לגייס מישהו חדש, ישלמו את המשכורת שנהוג לשלם בתחום, שיכולה להיות כבר 20 אלף שקל. כלומר, אין חשיבה לטווח ארוך: במקום לשמר מישהו טוב ולהעלות לו את המשכורת, הוא יעזוב ויביאו מישהו חדש שיעלה יותר. בסופו של דבר, מוציאים הרבה כסף על פיטורים ואז מביאים עובדים חדשים ויקרים יותר".

דימוי תעשיית היי טק הישראלית ייפגע?

לדברי ברוך גינדין, מנכ"ל גרטנר המזה"ת, "אם חותכים ומתחילים צמיחה מחדש, חלק מהחיתוך הוא בשומנים, בפעילויות שלא צריך. עם זאת, אם יפטרו עובדים איכותיים ויפגעו במו"פ, זה עשוי להביא להבראה זמנית, אבל בטווח הארוך זה יפגע בחברה".

גינדין מוטרד מההשלכות על ההיי טק הישראלי: "אם קומברס לא תשתקם, עלולים להגיע למסקנה השגויה שלא יכולה לפעול כאן חברה גדולה. זה יכול להשפיע על הדימוי של תעשיית ההיי טק הישראלית. כבר איבדנו ספינות דגל בעבר, ולכן למדינה יש אינטרס שקומברס תבריא".

הידיעה התפרסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"