האם אני חושב עלייך רק כשאני שיכור ובודד?
אולי פשוט לא דיברנו מספיק כשהיה צריך. היום אני מבין שזה לא רק מה אומרים, אלא גם מתי אומרים, כמה ואיך. לפעמים צריך להגיב גם אם לא מתחשק, להגיב למה שאת אומרת, עושה או אפילו רק רוצה להגיד, אחרת השקט הורג את הכל
אף פעם לא אשכח כמה כיף היה. איך בפעם הראשונה הרגשתי שזוג זה טוב, שזה בריא, שזה כיף. אולי הייתי חדש מדי בעניין הזה, אולי את היית קצת ילדה, אולי פשוט לא דיברנו מספיק כשהיה צריך. היום אני מבין שזה לא רק מה אומרים, אלא גם מתי אומרים, כמה ואיך. לפעמים צריך להגיב גם אם לא מתחשק, להגיב למה שאת אומרת, עושה או אפילו רק רוצה להגיד, אחרת השקט הורג את הכל. היום אני גם מבין כמה שזה חשוב להסתכל על עצמי מהצד מידי פעם ולשאול שאלות קשות, כמו למה אתה אידיוט כרגע?
לא יודע עם מי חשבתי שאני משחק. הרבה כוח היה צריך בשביל המשחק הזה שאף אחד לא רצה לשחק בו. עמדתי מאחורי כל העקרונות שפיתחתי, ומה יצא?
חלפה שנה ואני עדיין חושב עלייך. עדיין נזכר באיטליה. על היום בפירנצה שבו הבנתי שגם לך לא תמיד קל להיות בזוג, אבל את רוצה ואוהבת בדיוק כמוני. על הפקיד קבלה במילנו שאמר לי מבלי ששמת לב שמצאתי לי אשה טובה, אחרי שטירטרת אותו בין כל החדרים במלון בחיפוש אחר המרפסת המושלמת. אני עדיין מרגיש איך חיבקת אותי כשהיו לי סיוטים ברומא ואיך הקראת לי מהספר כשנהגתי לאורכה ולרוחבה של טוסקנה. אני גם מחייך בכל פעם שאני נזכר איך שהתענגת על הניוקי המדהים ההוא בפרוג'ה ועל היין האדום שתמיד הכניס אותך למצב רוח סקסי ושובבי.
אני שואל את עצמי אם אני חושב עלייך רק כשאני שיכור, או אולי רק כשאני בודד? אם הייתי מוקף נשים מהבוקר עד הלילה האם עדיין היית מטרידה את מחשבותיי לפני השינה? ואז אני שם לב שלא רק בבדידות האלכוהולית אני חושב עלייך. זה קורה לי גם כשיש לי משהו טוב לספר ובא לי שתהיי גאה בי. זה קורה לי כשאני נוסע לאנשהו והכי הייתי רוצה לקחת אותך איתי. זה קורה לי כשאני רואה ילדים קטנים ונזכר באחיינים המתוקים שלך. זה קורה לי כל פעם שמישהו מזכיר את איטליה או את הדירה שלי בהרצליה, או סתם מדבר על זוגיות. זה קורה לי כשמישהי מורחת קרם של ללין ואני מריח אותך פתאום. זה קורה לי כשאנשים חושפים את השגעונות שלהם ואני נזכר איך היית הולכת לשטוף רגליים כל פעם לפני שנכנסת למיטה, גם אם חמש דקות לפני זה התקלחנו.
רוצה לבדוק אם יש מצב שנתחיל שוב מההתחלה
אני רוצה שוב לדבר איתך. אני רוצה לבדוק אם יש מצב שנתחיל שוב מההתחלה, והפעם נעשה את זה טוב, הפעם נדאג שזה יצליח. בגלל שעבר כל כך הרבה זמן, אני מרגיש משותק. אני לא יודע אם להתקשר. אני לא יודע אם זה רק יכאיב לך יותר שעכשיו פתאום אופיע ואנסה שוב להתקרב ולגעת.
את בטח לא תאמיני שלקח קצת יותר משנה עד שנפל לי האסימון. בטח זה ייתן לך ולחברות שלך חומר לקרקר עליו לפחות לשבועיים-שלושה, שבסופם גם ככה אני אקבל גזר דין "זוּבּי" ואשלח לחפש ניענוע בקבלנות משנה.
נדמה שתמיד כשהלב אוהב, מרווח התמרון שלו מאוד קטן. הוא יכול לזוז רק בין הסיכויים הקטנים להתגשמות התקוות הגדולות לבין הסיכויים הגדולים להתרסקות לאלף חתיכות קטנות. הכי גרוע זה שאני מפחד משניהם ונשאר נייטרלי, עם לב כואב ואוהב, שמפחד שתזרקי אותי לכל הרוחות, מפחד להודות שטעיתי והכי מפחד - שתסכימי לקחת אותי בחזרה.
