המדיום הוא המסר: גלובליזציה – מה זה בכלל?

גלובליזציה, עליה נדבר בטורים הקרובים, היא מושג שגור כל כך, מדובר כל כך ובאותה מידה לא תמיד ברור. ננסה לעשות במושג סדר ולהבין תחומים שונים בהקשר שלו.

גלובליזציה - מה זה בכלל?

גלובליזציה היא תהליך ראשי שבו העולם הולך ומתחבר, הולך ומתלכד. יש כאלה שיגידו שהמאפיין העיקרי של הגלובליזציה הוא זרם הסחורות, האנשים והמידע שרץ מקצה העולם לקצהו. אם אנחנו מקבלים את האפיון הטוב הזה אנחנו יכולים מיד לראות היבטים שונים של הגלובליזציה. כך למשל, היכולת שלנו להביא מוצרים מסין, למסור עבודות תכנות להודים, ולהעסיק כאן עובדים מהפיליפינים הן תוצאות של הגלובליזציה.

אבל גם הגודל העצום של שוק ההון העולמי, וגם המשברים הפיננסיים העצומים שבהם בנק בארה"ב שמתמוטט הורס שורה של בנקים ביפן, הם תוצרי הגלובליזציה; וכן, גם שפעת החזירים מיובאת במהירות בזכות התהליך הזה וגם חיידקים מחוסני אנטיביוטיקה.

כל אלה עוברים ממקום למקום. זזים, משודרים ומשונעים.

כלומר, אחד מהמרכיבים העיקריים של התהליך הוא תהליך של תקשורת. תקשורת ותחבורה.

על מדיום ומדיה

המושג תקשורת קשור למושג הלטיני "מדיום" (ביחיד) ו"מדיה" ברבים. מדיום הוא אמצע. או אמצעי. כלומר, מה שנמצא באמצע בין מקום א' למקום ב'. בין המידה הגדולה למידה הקטנה, בין בישול רב לבישול מועט, ובין מוקד א', למשל אולפן, לבין מוקד ב' שהוא, למשל, אני או אתם. כלומר מדיום יכול להיות מכשיר טלויזיה שעומד ביני לבין האולפן, אבל גם תוכנת ICQ שעומדת ביני לבין אשתי שנמצאת בחופשה בהודו.

ואיך כל זה קשור לתהליכים חברתיים ענקיים כמו הגלובליזציה? כאן אנחנו מגיעים לתיאורתיקן תקשורת, אחד מן הידועים והחשובים במאה העשרים; מרשל מקלוהאן. מקלוהאן היה האיש שטבע שני מושגים חדשים ורלבנטיים לנושא שלנו:

• הוא היה הראשון שדיבר על "כפר גלובאלי קטן", כלומר על העולם הענק של פעם שהלך ונעשה קטן ומצומצם.
• הוא גם ידוע בזכות הקביעה שלו שאומרת ש"המדיום הוא המסר". הקביעה הזו, שהמדיום, כלומר אמצעי התקשורת הוא המסר היא זו שמאפשרת, בין היתר את המצב הגלובאלי, כלומר את המצב שבו העולם הופך לכפר גלובאלי קטן.
  

נסביר מיד.

המדיה ניטראלית

המשפט "המדיום הוא המסר" בעצם אומר משהו כמו "מה שמשמעותי במדיה הוא המסר שלה, או אולי מה שהיא מאפשרת". מה הכוונה? יש המון אנשים שטוענים שהמדיה (כלומר אמצעי התקשורת, וכאן אנחנו מתייחסים לתקשורת גם לתחבורה) היא ניטראלית.

הטיעון שלהם אומר משהו כמו זה: קחו למשל טלפון, הם אומרים. המכשיר והטכנולוגיה והקווים והתשתית. אפשר להשתמש בו שימושים שליליים, למשל להטריד אנשים ואפשר להשתמש בו שימושים חיוביים. למשל, לדבר בקוי סיוע לאנשים במצוקה. אבל הטלפון והטכנולוגיה שיוצרת אותו אינם רעים או טובים, אינם שליליים או חיוביים. הם ניטראלים. מה שחשוב הוא מה שאנשים עושים בהם.

או, למשל אמצעי טכנולוגי שנקרא אנרגיה גרעינית. באמצעותו אפשר לייצר אנרגיה "טובה", אבל באמצעות הטכנולוגיה הזאת אפשר גם להרוג מליוני חפים משפע. כלומר, הפואנטה היא: המדיה ניטראלית. מה שחשוב הוא מה שאנשים עושים עם המדיה.

הפוף, גוטה, הפוך

מרשל מקלוהאן יגיד לנו שזה בדיוק הפוך. השאלה היא לא מה אנחנו עושים עם המדיה, אלא מה המדיה עושה לנו.

למדיה יש מסר. מסר חברתי, אנושי משמעותי מאוד. ואפשר להגיד שהיא יוצרת אותנו על ידי כך שהיא מבנה את תפיסת העולם שלנו.

נדגים: קחו למשל את סבא רבא שלנו. הוא היה רב שחי בישוב הישן בירושלים. אחד מתפקידיו היה לנסוע לגייס כסף בגולה לטובת אנשי היישוב הישן. והדרך שלו לפולין היתה ארוכה. ארוכה מאוד.

הוא יצא בדיליז'נס מירושלים ליפו, ומשם באוניה לביירות (אנחנו נותנים לדמיון שלנו לקחת אותנו), ומשם ברכבת לסוריה ומסוריה לקושטא, היא איסטנבול. משם יש רכבות שיביאו אותו לפולין. אגב, סלחו לנו על אי דיוקים גאוגרפים. זה לא העניין פה. בקיצור, פולין רחוקה. רחוקה מאוד. ואם נוסעים, נוסעים לחצי שנה.

ואילו היום: אנחנו פותחים את האינטרנט ומחפשים מבצע של שלושה ימים, חצי פנסיון בוורשה. קופצים לשדה התעופה עם תיק קטן, ואחרי חמש שעות אנחנו שוכבים בחדר לא ממוזג במלון קטן בבירת פולין. אז מה העולם הפך קטן יותר?

כן ולא. מצד אחד, בקילומטרים, המרחק הוא אותו מרחק. אבל מצד שני הוא הפך קטן יותר ביחס ליכולות שלנו. ולכן מבחינה קוגניטיבית ורגשית אנחנו תופסים אותו קטן יותר ואת עצמינו גדולים יותר.

ומי האחראי? האחראית היא טכנולוגיית הטיסה. ומה שחשוב זה מה שהיא עשתה לנו; היא הקטינה עבורינו את העולם.

והגלובליזציה?

ואיך זה קשור לגלובליזציה? ובכן, הבסיס לגלובליזציה הן טכנולוגיות תקשורת ותחבורה; טכנולוגיות שמקשרות אובייקטים וסובייקטים זה לזה.המסר העיקרי של הטכנולוגיות האלה כגון טלויזיות, רדיו, אינטרנט, משאיות, אוניות, מטוסים הוא שהם הפכו את העולם שלנו לעולם קטן וזמין.

וזהו הבסיס לתופעות רבות שנדבר עליהן בטורים הבאים; למשל, לא יתכן שוק הון גלובאלי עצום בלי יכולת ממוחשבת להעברת נתונים. זה פשוט לא קיים.

ואין אפשרות למהגרי עבודה או למיקור חוץ בעולם השלישי בלי הטכנולוגיות שמאפשרות אותן. וככה, למשל, הפועל שמפוטר כשמפעל הטקסטיל נסגר והייצור בו הועבר לסין, והמתכנת שאיבד את עבודתו לטובת מתכנת הודי חייב "להודות" לטכנולוגית המחשוב והתחבורה.

אז גלוזליזציה זה טוב או רע? יש המון אספקטים, המון מימדים והמון מורכבויות.

ועל אלה נדבר בטורים הבאים.

ד"ר אושי קראוס, סוציולוג ופילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה במכללה למנהל. ספרו בודריאר וסימולקרת הכסף ייצא לאור בספטמבר 2010 בהוצאת רסלינג