העניין מת מזמן
החידוש הקולנועי לקלאסיקת האייטיז "צוות לעניין" מציע לצופה מנת יתר של אקשן מופרך ועלילה שמכילה יותר חורים מפיצוצים. פלא שארז דבורה חרד מהאפשרות של סרט המשך?
בשנות ה-80, התקופה בה ליקקה אמריקה את פצעי שנות ה-70, סיפקה סדרת הטלוויזיה "צוות לעניין" "(The A-Team") גאולה משעשעת של המאצ'ואיזם האמריקני.
כל אחד מארבעת גיבורי הסדרה היווה גרסה כלשהי של מאצ'ואיזם זה: האסטרטג הכריזמטי - חניבעל, התחמן השרמנטי - "פנים", עוצמה פיזית ומיומנות מכאנית - בי.איי בראקוס, והמשעשע-מוטרף - מרדוק. כמו ארבעה גיבורי מערבון, הם נעו ממקום למקום בעוד נציגי החוק ובראשם קולונל דקר רודפים אחריהם באשמת פשע שאותו כביכול ביצעו במלחמת וייטנאם.
המתכונת הפרימיטיבית של עלילות הפרקים היוותה חלק חשוב בפנטזיה זו. כל פרק התנהל על פי תבנית קבועה: הצגת קורבנות של אי צדק, מציאת חברי הקבוצה (חניבעל בתחפושת), עימות ראשון, עימות שני, כליאת חברי
הקבוצה (במחסן עמוס חומרי בניה וציוד ריתוך) והקרב המסיים.
הכדורים רוססו לכל עבר אבל אחוז הנפגעים היה אפסי. סיטואציות קבועות חזרו על עצמן (לסמם את בי.איי כדי להעלות אותו על מטוס), ומשפטים קבועים - כולל הזכור מכולם, "I love it when a plan comes together" של חניבעל. זאת לא עלילה אלא ריטואל פטישיסטי של מוסר מאצ'ואיסטי.
בחלוף רבע מאה מגיע העיבוד הקולנועי הבלתי נמנע. ג'ו קרנהאן ("מחלק סמים", "לחסל את האס"), הבמאי-תסריטאי שהבטיח בתחילת דרכו ומאז מיעט לקיים, הופקד על המלאכה. האתגר שעמד בפניו הוא לשדרג את סצנות הפעולה לסטנדרטים של ספקטקל קולנועי ויחד עם זאת לנסות ולשמר את חוסר הרצינות של הסדרה המקורית.
כל כך הרבה כותבים בשביל זה?!
כמה קשה להיות לא רציני? הניסיון לעבד את הסרט החל כבר לפני יותר מעשור, וכלל לא פחות מ-11 כותבים שביצעו שכתובים. על התוצאה הסופית חתומים שלושה - קרנהאן, סקיפ וודס ("X-מן המקור: וולברין") והשחקן בריאן בלום (שמשחק בסרט באחד מתפקידי המשנה של הרעים). "צוות לעניין" שב ומדגים כי ריבוי ידיים הבוחשות בקדרה מוביל, כמעט בהכרח, למוצר בינוני וחסר זהות משל עצמו.
"צוות לעניין". לא שציפינו לעומק, אבל בכל זאת - יש גבול
השינוי בסדר הגודל פוגע בעיצוב הדמויות וביכולת לתת ביטוי ליחסים המתקיימים ביניהם. הכוונה אינה להשתפכויות רגשיות או לדקויות אבחנה פסיכולוגיות (בכל זאת מדובר ב"צוות לעניין") , אלא לסוג הכימיה בין הדמויות שהיתה הרקע לבדיחות הקש.
הבדיחות מבוססות האופי הוחלפו בהומור המתבסס על התייחסות של הדמויות לפעולתן בתוך סצנות אקשן נטולות קשר להסתברות עלילתית ופיזיקלית. קרנהאן מביים סצנות פעולה מורכבות תוך שימוש מרובה בעריכה צולבת, אך מנגד מרבה להשתמש בקול הדמויות ברקע בכדי שתוסבר ההתרחשות ויימנע מצב של פער במידע שעלול, חלילה, לאלץ את הצופים לחשוב. התוצאה, חרף מגרעותיה, סבירה ומספקת בידור קיצי נבוב אך אפשרי.
העדכון להווה לא רק מחליף את וייטנאם במלחמת עיראק, אלא משליך גם על סוגי הנשק שבהם נעשה שימוש, ומכאן משפיע על מידת מורכבותם/מופרכותם של הקרבות. תפקיד הכוח הרודף את חברי הקבוצה מועבר מקולונל דקר לאיש סי.אי.אי מושחת בשם לינץ' (פטריק ווילסון). אלמנט ההפללה של חברי הקבוצה מומר מטעות טראגית לקונספירציה אפלה של כוחות רשע ממסדיים.
הרבה כסף, מעט שכל
העלילה היא "סיפור מקור" השואף לבסס תשתית לסדרת סרטים עתידית. רבע השעה הראשונה של הסרט עוסקת בהתגבשות הקבוצה. חניבעל (ליאם ניסן) ו"פנים" (ברדלי קופר) מנסים לשרוד עימות עם סוחרי סמים בתוך מכסיקו, עימות שלא ברור בשליחות מי הוא מתבצע ומה תכליתו.
מתוך הסרט. אפילו המפגש הראשוני מופרך
זמן קצר לאחר שהוואן המפורסם של בי.איי בראקוס (קווינטון ג'קסון) מתוקנת במכסיקו (גם רקע זה לא מוסבר), הוא נתקל בחניבעל ו"פנים" החוטפים את מכוניתו. מתברר שהם שייכים לאותה יחידה צבאית. הם מגיעים למוסד פסיכיאטרי שבו יפגשו לראשונה את מרדוק הטייס המשוגע (שארלטו קופליי), שגם הוא שייך, כך מתברר, לאותה יחידה. המטוס שנמצא בבית החולים יטיס אותם בחזרה לארצות הברית.
גם מתיאור קצר זה ניתן להבין כי דרך החורים המצויים ברשת עלילתית זו גם לווייתנים יוכלו לשחות לחופשי. המשך הסרט לא משתפר מבחינה זו, אך מוסיף
עליה סצנות פעולה שהיו משתלבות בנקל בסרטים המצוירים בכיכובו של ה-Roadrunner - הקיצונית שבהן כוללת קרב יריות בין טנק בעודו צונח לכיוון האדמה, לבין שלושה מטוסי קרב לא מאוישים. הרבה כסף, מעט שכל.
המשך העלילה קופץ שבע שנים קדימה, לשלהי המלחמה בעיראק, שם מתרחשת ההפללה, הבריחה מהכלא, ניסיון חברי הקבוצה להוכיח את חפותם בסדרת סצנות על אדמת אירופה, ורק בסוף הגעה לארצות הברית - לסיום התשתית הנדרשת לסרטים הבאים שעתידים, חלילה, להגיע.
לפנייה לכתב/ת 
