מבוא לתורת המלך

רבני הציונות הדתית, שלום רב.

שמחתי שמחה רבה לשמע תביעתכם, להעניק לאמרי השפר של כמה מכם את הגנת ה"חופש האקדמי". באמת שמחתי. הנה סוף סוף קמים מנהיגים דתיים, אנשי אמת אמיצים. אין הם חוששים כלל להעמיד את אמונתם במבחן האקדמיזציה ובכך להביא את הספק ואת הביקורת אל תוך ישיבותיהם.

ידוע לכם, כבוד הרבנים, כי חופש אקדמי ניתן לאקדמאים כדי שיוכלו לחקור ללא מורא וללא משוא פנים. תארו לעצמכם שגליליאו הושתק בידי כהני הדת בדורו רק משום שממצאיו סתרו את הדוגמה הדתית. זה קרה לפני זמן רב, בתקופה חשוכה מאוד. אבל אתם אינכם כאלה, אתם בסדר.

לכן אני שמח. שמח שבתעוזתכם הרבה מוכנים אתם לדרוש את חופש אקדמי ולהעמיד את אמונותיכם תחת ביקורת אקדמית. הרי הא בהא תליא, לא? חופש הביטוי כרוך בחופש הביקורת.

לכן, כצעד ראשון לביטוי החירות הנאורה שצלחה עלינו, כדאי להתחיל בכמה צעדים בסיסיים. ראשית, שתואילו לקחת את אמונותיכם ולבחון אותן בכלים אקדמיים. למשל: ההתכנות המדעית לכך שגילו של העולם קצת פחות מ-6000 שנה.

ברוח הרנסנס האקדמי של ישיבות הציונות הדתית, רצוי גם להעשיר את תלמידיהן. לשם כך הייתי מתחיל בהזמנת פרופסורים מן החוג לפילוסופיה ומצווה עליהם ללמד את תורתו של שפינוזה. רגע, מדוע אני מזכיר "פרופסורים". מדוע לא "פרופסוריות"? הרי יש בנמצא כמה חוקרות מוכשרות מאוד. במסגרת החופש האקדמי הנזכר, הייתי אף חושף את הבחורים תאבי הדעת להשוואה מעניינת. השוואה בין תפיסת המקרא המסורתית לביקורת המקרא המודרנית.

בנוסף, בדומה לאקדמיה, ראוי גם לכם לאמץ את שיטות הקידום הנהוגות בה. שיטה זו אינה נוהגת לקדם על פי קריאות לסירוב פקודה או להדרת נשים מתפקידים ציבוריים. אמנם ישנם גם כאלו, אך המדד מתבטא לרוב על פי מספר הפרסומים האקדמאים. אני משוכנע כי כתבי עת נחשבים דוגמת Nature או Science ישמחו לתת מקום של כבוד להגיגיו של הרב שפירא בענייני הריגת גוי.

כמו כן איני מטיל ספק בתשוקתכם לקבלת אותו תו תקן אקדמי. לשם כך תפתחו את מעונות התלמידים

 בדומה למעונות הסטודנטים. אברכים ידורו בו בשלום ובאחווה עם סטודנטיות ללימודי מגדר ועם דוקטורנטים מהמכון ללימודי האבולוציה. סטודנטים ערבים ינדבו את צוואריהם למעבדות "תורת המלך" ורבנים ישמשו כמודלים בקורס "משיחי שקר בעם היהודי".

הכללים בעניין הזכאות להגנה זו פשוטים. מי שאינו דיפלומט, אינו זכאי לחסינות דיפלומטית. מי שאינו חבר כנסת אינו מקבל חסינות פרלמנטרית. לכן מי שאורח חייו מתבסס על אמונות, אינו זכאי להתחבא מאחרי טענות מגוחכות של "חופש ביטוי אקדמי". אלו שמורות לחוקרים למרצים ולמדענים. ודאי שלא עבור מי שבשבילו המילה "השכלה" היא מילה גסה.