משבר הנבחרות, פרק א': ההיסטוריה לא חוזרת

שלום כיתה ב'. כישלונן של נבחרות ישראל הצעירות כולן, להעפיל לדרג א' באירופה או להישאר בו, עבר בשבוע שעבר בשקט יחסי, בעיקר מצד התקשורת. אולם קשה לעמוד מן הצד כשנבחרות הקדטים, הקדטיות, הנוער, הנערות, העתודה לגברים והעתודה לנשים, לא ישחקו בשנה הבאה באליפות היבשת.

אליפויות אירופה לגילאים צעירים החלו ב-1964, 29 שנים אחרי תחילתן של אליפויות הבוגרים, עם נבחרות הנוער (עד גיל 18). שנה לאחר מכן כבר התחרו גם נבחרות הנערות. ב-1971 נכנסו גם הקדטים (עד גיל 16) לתמונה, וב-1976 נערכה אליפות אירופה הראשונה לקדטיות. נבחרות העתודה במתכונתן הנוכחית (עד גיל 20) החלו ב-1992 עם נבחרות הגברים, וב-2000 עם נבחרות הנשים.

עומרי כספי במדי נבחרת העתודה. הבסיס לבוגרים (פיב"א אירופה)

מהטבלה המצורפת ניתן לראות כי עונת 2003/04 היתה שנה נהדרת לכדורסל הישראלי - ולא רק בשל הקבוצות והנבחרות הבוגרות (מכבי תל אביב זכתה ביורוליג; הפועל ירושלים זכתה בגביע יול"ב; הפועל ת"א הגיעה לפיינל פור היורופליג, ועירוני נהריה לרבע הגמר באותו מפעל; ונבחרת הגברים חזרה מאליפות אירופה בשבדיה עם המקום השביעי).

זו היתה שנה מצוינת מכיוון שגם הנבחרות הצעירות עשו חיל: נבחרת העתודה (תחת מאמן נבחרת הבוגרים הנוכחי, אריק שיבק) זכתה במדליית הכסף באליפות אירופה, וגם נבחרות הקדטים, הנוער והנערות השתתפו באותה עת בטורניר, בשנה שמסתמנת אולי כטובה ביותר לכדורסל הישראלי מאז ומעולם.

סימין, קזרנובסקי, ירמישין ואליהו מציגים את המדליה מ-2004 (תומריקו)

אלא שמאז זרם הרבה יין באיגוד הכדורסל, והשנה הבאה תהיה ככל הנראה הגרועה ביותר לנבחרות הצעירות מאז ומעולם: אפילו נבחרת צעירה אחת לא תשתתף ב-2011 באליפות אירופה לדרג א'. נבחרת הנשים הבוגרת נמצאת כבר עם רגל וחצי בטורניר, נבחרת הגברים נראית בדרך לשם, ולכן יתמקד הפרויקט שלנו בנבחרות הצעירות בלבד, שמהוות את היסוד, הבסיס והעתיד של הכדורסל הישראלי, ויש רבים (ואנחנו ביניהם) הגורסים כי הוא חשוב יותר.

מחר נביא בפניכם את דבר ההגנה: האיש שהיה אחראי במשך עשר השנים האחרונות על הגילאים הצעירים באיגוד הכדורסל, יורם חרוש, אשר מסיים החודש את תפקידו, ינסה להסביר מה לא עבד ולמה. ביום שלישי יעלה ויבוא האיש שאמור לשנות את פני התמונה, המנהל המקצועי החדש באיגוד הכדורסל, מולי קצורין, אשר יציג את תכניותיו לשיקום המצב.

נבחרת העתודה של 2001, גם היא חזרה עם מדליית כסף (ערן כהן)

למחרת יגיע חלקו של כדורסל הנשים, כשבין היתר יעמדו רועי אייזנברג ונועה רקנטי על ההבדלים בין הבעיות הבוערות אצל הכדורסלנים הצעירים לבין אלו שאצל הכדורסלניות. ביום חמישי ננסה להציג סיכום וממצאים לגבי מצב הכדורסל הצעיר בארץ ומה (ואיך) ניתן לתקנן. יתכן ויגיעו גם חלקים נוספים.

מלבד אולי אלה שהסכימו להתראיין לפרויקט, בולט בעיקר חלקם של אלה שלא הסכימו. מאמנים בכירים מאוד, שאת שמותיהם מכיר כל חובב כדורסל, ביקשו שלא להתראיין לסדרת הכתבות. גם מאמני נוער מוכרים אליהם פנינו חששו להזדהות בשמם. הסיבה: פחד להתנכלות מצד איגוד הכדורסל. מצד אחד אנחנו מבינים אותם, מצד שני ברור שאם הבעיות לא תצאנה החוצה, הן גם לא תיפתרנה.

נחזור רגע לפינת ההיסטוריה. קשה אמנם להשוות בין התקופות, משום שעד שנת 2003 נערכו אליפויות אירופה לגילאים צעירים פעם בשנתיים, ומאז פעם בשנה.

מדינות כמו ברה"מ ויוגוסלביה התפרקו והותירו אחריהן, מלבד מדעני גרעין המציעים את מרכולתם למרבה במחיר, גם אימפריות כדורסל בקנה מידה אירופי כמו ליטא או קרואטיה. גם החלוקה לדרגים היא חדשה יחסית, ונוספה רק לפני זמן לא רב.

אולם הירידה ברורה, חדה ותלולה: ב-2007 השתתפו ארבע נבחרות ישראליות צעירות באליפויות אירופה. ב-2009 וב-2008 השתתפו שלוש, וב-2010 רק אחת. מצב כמו שיהיה בשנה הבאה, בו לא תשתתף אפילו אחת מהנבחרות הצעירות של ישראל בטורניר הבכיר ביבשת, לא קרה מעולם בשנים בהן התקיימו האליפויות. הטבלה לפניכם. ממחר גם ההסברים.