האם גוטמן גאון? על המבחן של מאמן הפועל ת"א
האם ייתכן כי מופע האימים של מאמן האדומים בתום ההפסד להפועל חיפה היה מכוון? מוריניו, ונגר ופרגוסון כבר עשו דברים דומים בעבר, ב-21:45 הוא פוגש את זלצבורג
ב-15 בפברואר 2003 נשרף הפיוז של אלכס פרגוסון. מיד אחרי הפסד מרגיז של מנצ'סטר יונייטד בגביע לארסנל, הוא זרק נעל שפגעה בעינו של הכוכב הגדול ביותר שלו באותה תקופה - דייויד בקהאם. הרבה זעם יצא ביחד עם אותה נעל, זעם על התנהלותו של בקהאם ובעיקר זעם על הדרך בה בחר הכוכב לחיות את חייו.
ארבע שנים מאוחר יותר, הסביר פרגוסון בראיון: "אף פעם לא היו לי בעיות עם דייויד לפני שהוא התחתן. הוא היה מגיע לאימוני לילה באקדמיה, מבקש עצות ובכלל, היה בחור יוצא מן הכלל. ברגע שהוא התחתן לכל ענייני הבידור האלה, החיים שלו כבר לא חזרו להיות אותו דבר והיה קשה לראות את זה מהצד. הוא סלבריטי גדול כל כך עכשיו, שהכדורגל ממלא רק חלק קטן בחייו".
הוציא את זעמו על דני בונדר, אלי גוטמן (צילום: עוז מועלם)
התפרצויות זעם כלפי שחקנים הם דבר שבשגרה, כך מסתבר, גם אצל המאמנים הגדולים ביותר. ז'וזה מוריניו למשל, לא ספר את מריו באלוטלי בעונה שעברה באינטר ורשם עימותים, חלקם מכוונים, גם עם סולי מונטארי. מערכת היחסים בין ארסן ונגר לוויליאם גאלאס התערערה בארסנל של העונה שעברה ובכלל, עימותים בין מאמנים לשחקנים מתרחשים גם בקבוצות הגדולות ביותר.
דוגמא מהכדורסל הישראלי
שלושת המאמנים הנ"ל הפכו את הפרמייר ליג (ובמקרה של מוריניו גם את הליגה האיטלקית) למגרש המשחקים שלהם. הם תקפו חלק מהשחקנים שלהם, תקפו את ההתאחדות, את הגופים המשדרים, את העיתונאים (פרגוסון נקנס רק השבוע ב-60 אלף ליש"ט על שסרב להתראיין ל-BBC) ואפילו את הבוסים שלהם.
לפעמים מאמנים רוצים לזעזע. אלכס פרגוסון (גטי אימג'ס)
"לפעמים מאמנים עושים דברים כאלה כדי לזעזע", מסביר מאמן בכיר בליגת העל. "לפעמים מאמנים חשים שדברים הולכים בקלות רבה מדי וחוששים מנפילת מתח ברגע האמת. זה הרגע מבחינתם ליצור מעין משבר מדומה, כדי שהקבוצה תשמור על עירנות". מבט מהיר בנבחרת הכדורסל הנוכחית, יכול להבהיר קצת על המנטליות הישראלית.
אחרי הישג גדול באיטליה, הישראלים היו בטוחים שניצחון ביתי הוא דבר מובן מאליו. ניצחון חוץ על פינלנד החלשה? מה הבעיה. בסופו של דבר, הנבחרת של אריק שיבק ידעה להתעלות, אבל אך ורק כשהיא הגיעה עם הגב לקיר או כסוג מסויים של אנדרדוג. "התמודדות, שאננות, ושמירה על עירנות זה א'-ב' של פסיכולגיית ספורט", מעיד אותו מאמן, "השאלה היא אם תופסים את זה בזמן".
התעמת עם עיתונאים ולא ספר את באלוטלי, מוריניו (AP)
זהירות! התפרקות בדרך?
עכשיו נחזור לשבת האחרונה בקרית אליעזר. אלי גוטמן ממלמל לאורך כל המחצית הראשונה את השם 'דני בונדר'. "הבונדר הזה חושב שהוא שחקן", הוא מסנן לעבר עוזרו, יוסי אבוקסיס. בסיום ה-1:0 מול הפועל חיפה, התברר כי מאמן הפועל ת"א הוציא את כל זעמו על המגן המסכן שלו. האם מדובר במשבר יזום מתוצרת גוטמן? יכול להיות.
גוטמן, שזכה לא פעם ואף אהב את ההשוואות למוריניו, פוחד משאננות אחרי שניצח 2:3 בזלצבורג והערב (21:45), רגע לפני עשיית היסטוריה והעפלה אפשרית לליגת האלופות, הוא ממש לא מחפש תקלות.
הנבחרת היתה בטוחה שניצחון על איטליה מובן מאליו (צילום: אלי אלגרט)
החשש של מאמן הפועל ת"א מפציעה של איתי שכטר הוא אכן אמיתי, אבל האם כל מה שנלווה לאחר מכן מבחינתו, כולל הכעס על ההתאחדות שלא שינתה את מועד המשחק, ואפילו ההתפרצות כלפי הבעלים אלי טביב, היו עימותים יזומים?
גם אם גוטמן החליט לנער את שחקניו לפני הגומלין, לא בטוח שזו הדרך בה היו בוחרים אנשי מקצוע אחרים כדי להימנע משאננות. לא כל מאמן מאמין בדרך של יצירת משברים יזומים, פשוט משום שלפעמים זה יכול לעשות יותר נזק. "בעידן המודרני, זה לפעמים יכול לגרור אותך לתהומות גדולים אם אתה לא חזק מספיק", מסכם אותו מאמן אחר.
"מהיכרות שלי עם אלי גוטמן, קשה לי להאמין שזה היה יזום", מספר שחקן בליגת העל, שהתאמן בעבר תחת מי שמדריך כיום את האדומים. "הוא היה נראה נסער באופן אמיתי, התנצל מאוחר יותר, ובמקביל גם לא היה כל כך מרוכז במשחק עצמו. נדיר שמאמנים מתווכחים עם שחקנים לעיני כולם. קשה להאמין שזה היה מתוכנן, למרות שנתקלתי במאמנים שעושים את זה".
לפנייה לכתב/ת 
