וגם הרב יוסף פסול למניין
ברור ששופטים לא ראויים להצטרף למניין. וכמובן גם חברי כנסת, עובדי הפרקליטות, השוטרים ועורכי הדין, שכולם קשורים לבית המשפט ולחוקי מדינת ישראל. וכן, גם רבני ערים - כמו הרב אברהם יוסף - המכהנים מתוקף אותם חוקים
ברור ששופטים פסולים למניין, וממש מדהים לגלות שלא חשבו על זה קודם והציבור התמים צריך היה לגלות זאת מפסק הלכה רדיופוני של הרב אברהם יוסף, רב העיר חולון.
בעצם, צריך להתחיל בשופטות, שגם כאשר יגיע המשיח ויתיר לכו-לם להתפלל ביחד, הן יהיו פסולות מחמת רשעותן. והשופטים? לנצח נצחים אין להתיר להם לעבוד את בוראם עם תשעה גברן יהודאין כשרים, כי הרהיבו עוז לפסוק על-פי דיני מדינת ישראל ש"שופטת על פי משפטי העמים" ולא לפי דין תורה.
ברור ששופטים לא ראויים לבוא בקהל המתפללים הקדושים, התמימים והחפים מרבב, אבל הם לא לבד. בעצם, אם חושבים על כך לעומק – מה עם הפרקליטות?
אך הפרקליטות בעצמה אינה אלא שלוחתה לדבר-עבירה של משטרת ישראל, זו שבגבהות ליבה מעזה לזמן רב לחקירה על-פי חוק לא תורני בעליל, וזאת במקום לנשק לו את הידיים ולומר אמן אחר כל מה שיגיד, אפילו אם מה שיגיד מסוכן, או לא ברור, או נשמע כמלמול חסר פשר. כן, כן, שוטרים פסולים לגמרי. לא מניין ולא מיני ולא מקצתיה. ובהזדמנות הזו צריך לחשוב היטב ולנבור בשו"ת כדי לבדוק האם גם מי שעדיין לומדים בבית הספר לשוטרים, או מי שרק רוצים להיות שוטרים כשיגדלו, ראויים לבוא בקהל המתפללים הקדוש. ואם הרהורי עבירה דינם כעבירה ממש, ודאי שמחשבה להיעשות שוטר היא חטא גדול.
ולרשימה הזאת צריך להוסיף את האיש עם הפטיש, שקורא בקול גדול "בית המשפט", מפני שהוא מרעיף כבוד על השופטים הנלוזים הללו, ואת כל מזכירות המוסד הנלוז הזה, ואת מי שמינה אותם לתפקידם, ואת ממשלת ישראל שמבית מדרשה הכופר יצאו החוקים המשיתים שופטים חילוניים וערכאות זרות על העם, ואם כבר – אז גם את כל הסטודנטים למשפטים בעבר, בהווה ובעתיד, יען כי הללו מצווים לכבד שופטים וגם מסכימים לקרוא להם "אדוני" ו"כבודו".
וזו, כמובן, רק ההתחלה. בסופו של דבר צריך להדיר מבין המתפללים גם את כל מי שנזקק אי-פעם לשירותם של שופטים, שוטרים, פרקליטים
וכיוצא באלה אנשים שאליהם יש להתייחס כאילו היו אוויר. יש אף להדיר מכל מניין את חברי הכנסת שמחוקקים את החוקים שמכוחם יש בישראל שופטים, ובעצם גם רבני-ערים - כמו הרב אברהם יוסף עצמו - בהיותו פקיד ממונה מכוח חוק בישראל.
ורק כשהציבור יבין עד כמה זה חשוב, נוכל סוף סוף לשכון בבטחה ובנחת במדינת הלכה קדושה וטהורה, שאותה ינהיגו גדולי הדור והפוסקים העשויים ללא חת מתוך אנרכיה מוחלטת ובלבול בלתי חינני בעליל, מחמת שאין להם מושג ירוק בחיי המעשה, בהתנהלותה התקינה של חברה מודרנית ובמוסדות ההכרחיים לקיומה של מדינה. ומי שמדינת ההלכה לא תמצא חן בעיניו, יהיה כמובן פסול למניין, במקרה הטוב, או נידון לסקילה, במקרה שחזון העיוועים של הרב יוסף ודומיו יתממש.
לפנייה לכתב/ת 
