ליל המתים הגאים
במלבורן פסלו להקרנה את "L.A. Zombie", סרט פורנו על זומבים גאים, אבל בישראל הוא זוכה להקרנה לילית בת"א. רגע לפני, הבמאי ברוס לה-ברוס מספר ל"פסגת הפחד" על אימה, צנזורה והרעיון לסרט על זומבי פלסטיני ששוכב עם נער יהודי
הבמאי הפרובוקטיבי ברוס לה-ברוס לא מתרגש מכך שסרטו האחרון "L.A. Zombie" לא הוקרן בפסטיבל הקולנוע במלבורן השנה. הסרט, שעוסק בזומבי הומוסקסואל שמחפש בשר אדם לאכילה ולבעילה, נפסל במלואו להקרנה בגלל תכניו הקיצוניים.
"L.A. Zombie". באוסטרליה לא, אצלנו דווקא כן
"זה חלק ממגמה שמרנית כללית שנמצאת בעלייה", מספר לה-ברוס בראיון טלפוני ל-ynet. "יש הרבה בעיות באוסטרליה עכשיו, הם בודקים אנשים שנכנסים למדינה ומחפשים עליהם פורנו כדי שלא יכניסו אותו פנימה. זה הגיע עד לרמה של מעקבים, וזה כבר עניין של חופש הביטוי. חלק ממסע הצלב שלהם פשוט גרר גם את ביטול ההקרנה של הסרט שלי".
המנהל של הפסטיבל אמר שהיית די מרוצה מביטול ההקרנה.
"זה נתן לי גל די רציני של פרסום, והפך את כל הסיפור למחאה חברתית. עכשיו יותר אנשים ירצו לראות את הסרט, וחומרים תמיד ניתנים להורדה באינטרנט. לא תהיה דרך למנוע אותו מהם.
"עוד לפני המהומה הסרט התקבל לתחרות בפסטיבל לוקרנו בשווייץ. זו הפעם הראשונה שאני נכנס לתחרות בסדר גודל כזה. הוא יוצג גם בפסטיבל טורונטו והוזמנתי לעוד פסטיבלים רבים בכל העולם. הוא אפילו יוקרן בפסטיבל של סרטים עצמאיים במוסקבה, ויש שם הרבה הומופוביה, כך שזה בהחלט הישג".
מתוך הסרט. "אני מעריץ גדול של תל אביב"
מתברר שגם בישראל לא ממש נרתעים משילוב של גיי-פורן וזומבים, והסרט יוקרן מחר (ו') בהקרנה לילית במסגרת רצועת הקולנוע הגאה בסינמטק תל אביב. "היתה לי חוויה נהדרת בישראל כשביקרתי פה בעבר, ואני שמח שהסרט יוקרן כאן", הוא מספר. "אני מעריץ גדול של תל אביב ופגשתי כאן הרבה אנשים טובים בפסטיבל הגאה".
איך בחרת בחיבור דווקא בין זומבים לפורנו?
"זו מן נוסחה שכזו. אני מתעסק בכך לאורך תקופה ארוכה, אבל האנשים האלו שמתים וחוזרים לחיים, התהליך ההפיך הזה היה קיים כבר מהמאה ה-18 בשירה וספרות, הרבה לפני שאני הגעתי. זה ז'אנר שלא היו הרבה ניסיונות לשבור את הקונבנציות שלו. אני רוצה לשנות ולמתוח אותן, לשבור את הצורה המסורתית של הסרטים האלה. אני מנסה לעשות סרטי זומבים בהם אלו לא יצורים שמנסים לבודד אותם, אלא להתייחס אליהם כבני אדם נורמליים. כמשהו שהוא נפוץ יותר".
בדרך כלל סרטי אימה מייצגים משל כלשהו על המציאות, מה המשל שלך?
"באופן קלאסי, זומבים הם מטאפורה לחברה שמרנית צרכנית. הם הצרכנים האולטימטיביים, כי הם אוכלים הכל. אבל זה לא אומר שהם לא יכולים להתפתח למשהו אחר לגמרי. אני יוצר זומבים יותר אינדיבידואלים, יש להם אופי. כל המפלצות בסרטי אימה הן אספקט כלשהו מאיתנו שמושלך החוצה. הן מייצגות משהו בתוכנו שנתפש כמכוער ורע. זומבים מייצגים גם משהו ויראלי. הם מעוררים הרבה פחדים מהתפשטות מחלות ומפגמים ביולוגיים, ופחד מכל מה שהוא לא קונפורמיסטי, גם פוליטית".
כשברוס מסביר על הקשר בין סרטי זומבים להומוסקסואליות, הוא מתייחס גם למומחה הבלתי מעורער למתים מהלכים, ג'ורג' רומרו. "כשהומואים יוצאים לקרוז בלילה במקומות חשוכים, זה קצת מצב זומבי שכזה, זה כמו 'ליל המתים החיים' שלהם. למרות שהסרט הזה וסרטיו של ג'ורג' רומרו בכלל עוסקים בנושא אחר לגמרי, הם בדרך כלל מדברים על מלחמה בעצם. בסרט שלי אני משתמש בזומבים כמטאפורה להומוסקסואליות. ב-'L.A Zombie' אני מציג את הזומבי כסוג של גיבור על מצד אחד, אבל גם ברור מאוד שהוא הומלס ולוזר מצד שני".
אם היית עושה סרט זומבים בישראל, במה הוא היה עוסק?
"רציתי לעשות סרט פורנו בישראל בעבר, הוא אמור היה לעסוק בנער פלסטיני ונער יהודי. אפשר לשלב בזה גם זומבים, כשהפלסטיני יהיה זומבי, והוא יקיים יחסי מין עם היהודי. במהלך הסרט הוא יעביר את הזומביות הלאה, וכך כולם יחיו יחד בממלכה הזומבית המאוחדת".