תחנות ילדות: הגנים הירוקים של כרמלה מנשה

בעולם שבו שמם של סלבס נקשר ברכילויות, תוכניות ריאליטי ושאר נושאים טפלים, חשבתי דווקא ללכת עם הידוענים השונים למקומות אחרים, פנימיים יותר ומוארים פחות בעוצמת אור הזרקורים. לטייל איתם במחוזות ילדותם, בשכונה שבה גדלו, לשבת איתם בבית הקפה האהוב עליהם, או במקום ממנו הם מקבלים השראה, שקט או געגוע.

כך נולד פרויקט "מסע עם כוכבים". בכל שבוע אטייל בארץ עם אישיות מפורסמת אחרת בנקודות הציון והמקומות האישיים בחייה. השבוע מוקדש המדור לכתבת "קול ישראל", שרק בחודש שעבר זכתה בפרס א.מ.ת לשנת 2010 בתחום מדעי החברה והעיתונאות.

באר עתיקה בקול ישראל

"תמיד הסתקרנתי מהחדר הסמוך לחדר המנוחה של חברי הטכנאים, השדרנים והמפיקים ב'קול ישראל'. הם לא ידעו שהם יושבים סמוך לאוצר: באר עתיקה והיסטורית. היא התגלתה באקראי דרך גלוית דואר נדירה. רק לאיש אחד בתחנה, יש את המפתח למטמון והוא בקיא בסיפור המרתק.

זה היה מכון השאיבה הראשון בארץ ישראל (צילומים: גילי מצא)

הטכנאי הוותיק, יעקב פרוינד, מסוגל לגרום לך ולרגע לשכוח שאת נמצא בתחנת השידור הממלכתית. המשאבה סיפקה מים למושבה שרונה, וחרותות סביבה כתובות ברזל חלודות מעט וקמרון מעליה. המקום ראוי להיפתח לקהל הרחב, שצמא לחלוציות רוויה בהיסטוריה".

מקורות חסויים בשרונה

"במרחק פסיעה מ'קול ישראל', ביתי זה 30 שנה, מצאתי ריאה ירוקה בלב המושבה שרונה, שהקימו הטמפלרים במחצית השנייה של המאה ה-19. כעת משחזרים בה את הבתים ובונים מגדלים. מבחינתי זה מקום טוב לפני המולת היום, לתפוס בו שיחה על ספסל עם מרואיין דיסקרטי או קצין בכיר שמבקש להישאר בעילום שם. לשבת שם עם המחשב הנייד, להתחבר לעולם ולהביא ידיעה חשובה במהדורת הבוקר".

הגינות של אחוזת שרונה - אוויר צח וחדשות בלעדיות על הבוקר

ג'וגינג בפארק הלאומי

"במעבר חד מתל אביב לרמת גן: הפארק הלאומי. המקום מעלה בי זיכרונות מהימים שבו היה אטרקציה אליה נהרו מכל רחבי הארץ. האפשרות לשוט בסירה סביב מזרקת הענק, להתבונן בברווזים ולחתור במרץ לכיוון בית הקפה שבמרכז האגם הייתה עבורי סוג של חו"ל.

הפארק הלאומי היה פעם אטרקציה כמעט-חו"לית

כשהפכתי לכתבת פלילים בשנות ה-80 הצטערתי לגלות מה עשו מהפסטורליה הזאת. לשמחתי, מוגרה העבריינות. היום, כשיש שקט בגזרה, אני עושה שם ג'וגינג ותופסת זמן איכות".

דיווחים מגב הסוס

"ההנאה הגדולה בחיי היא למצוא קווים מחברים בין ילדותה של אלה, בתי בת ה-11 וחצי, ובין משעול חיי. היא לומדת רכיבה על סוסים בבית הספר שבפארק.

בחוות הסוסים של הבת, אלה. אולי יום אחד תהיה בצד השני של הגדר

היכולת של אלה להתגבר על פחדים, לשאוף להישגים ולגלות חמלה כלפי בעלי החיים מרגשת אותי מאוד ומעניקה לי סיפוק, על כך שלמרות שעות העבודה המטורפות שלי, הצלחתי להעביר לה משהו מתפישת עולמי. אולי גם אני 'אעלה על הסוס' יום אחד".

ספרים לכל החיים

"ברחוב ביאליק, הדיזנגוף של ילדי רמת גן וגבעתיים, שוכנת 'פורת', חנות הספרים של חיי. כ-60 שנה קיימת חנות הספרים שבה מצאתי כל ספר שרציתי, מספרי הלימוד הראשונים של בית הספר העממי ועד ספרי ההיסטוריה לעבודת המאסטר שלי; מ'יוסיפוס פלבויוס' ועד ספרי מסעות עתיקים שלא מצאתי בשום מקום. אז לא היה גוגל ,לא היה מחשב, אבל למדתי שם שיעור מעולה: הבנתי שבשביל לצבור השכלה צריך זמן ואורך רוח.

בבית הקפה ב"פורת ספרים" ברמת גן. חוברת כתיבה וספרים למאסטר

עם הספרים הנפלאים ישבתי לצד מכונת כתיבה פשוטה והדפסתי את עבודת המאסטר שלי, על העלייה הבלתי לגאלית מעירק. סיימתי בהצטיינות".

הרועה הקטנה והחתיך של השכבה

"הצטרפתי לנוער העובד והלומד בקן בורוכוב המיתולוגי של גבעתיים. מבלי שזה יישמע ארכאי, תפיסת העולם החברתית שלי התגבשה כשלבשתי את החולצה הכחולה עם השרוך האדום. מבנה הקן נשאר כמו פעם. נזכרתי איך שלחו אותי הביתה וכמעט זרקו אותי מהתנועה כשהעזתי ללבוש ג'ינס, או כשהלכתי למסיבה סלונית במקום להגיע לקן.

המקום, שנודע במטען האידיאולוגי שלו, גרם לי להרגיש הכי ישראלית בסביבת ילדיהם של ניצולי השואה ובניהם של פליטים שהגיעו ממדינות ערב".

קן הנוער העובד והלומד נשאר כמו פעם. החצר הגדולה עדיין לא רוצפה

"לא פעם תפסתי תנומה קלה במהלך הדיונים הווכחניים וחיכיתי שהם יסתיימו רק כדי להגיע לריקודי העם, ל'רועה הקטנה מן הגיא', מקווה שהנער כחול-העיניים ויפה התואר של השכבה, שלימים הפך לטייס קרב מהולל, יזמין אותי לרקוד. לצערי בסוף הערב נאלצתי להסתפק בפלאפל של כיכר נח".

אסטרונומיה ועפיפונים

"בגן 'העלייה השנייה' בגבעתיים הייתי עסוקה בלנסות להעיף עפיפונים, בהצלחה מוגבלת. שם התקיים מצעד הלפידים של השכבה הצעירה בקן בורוכוב עם מפגן האש המרשים. ושם היו גם משחקי 'אמת או חובה' והאהבות הראשונות, התמימות והאמיתיות.

זה היה גם הגן שבו היה מצפה הכוכבים הראשון, ולמרות שאסטרונומית גדולה לא יצאה ממני, ההסברים על שביל החלב ו'העגלה הגדולה' זכורים לי כחוויה של התבוננות מעבר לאופק.

עיתונאי שנושא מבטו אל-על, לומד לזהות תהליכים ומפתח צניעות לגבי מקומה של העיתונאות ביקום".

• גילי מצא, עיתונאית וצלמת אווירה ונוף שצילומיה מתפרסמים בעולם