מחקרים מוכיחים: החוכמה עולה עם הגיל

הגיל או התרגיל? 

האם חוכמה זו היכולת לפתור משוואה מתמטית מסובכת, או להצליח לקבל החלטות מעשיות ומועילות ממקום מודע? לפי הפרויקט האמביציוזי של אוניברסיטת שיקגו, ‭,'Defining Wisdom'‬ יש סוגים שונים של חוכמה ומגוון מישורים של אינטליגנציה. עם הגיל מתרחשת הידרדרות ביכולת הקוגניטיבית, שאולי מקשה על חלק מהקשישים לפתור משוואה מתמטית, אולם ישנן דווקא יכולות חשיבה שמשתפרות בגיל המבוגר, בעיקר יכולת הסקת המסקנות במפגש עם דילמות וקונפליקטים חברתיים.

החוכמההזו,לדבריהמומחים,נובעתמאינטליגנציה חברתית ורגשית המתעצמת עם השנים ומאפשרת לאדם הנקלע לדילמה חברתית להעריך את הסיטואציה באופן שקול, להתאים תגובה רגשית הולמת ולקבל החלטה מושכלת.

מחקר המאשש את ההנחה שלפיה אינטליגנציה חברתית ונפשית מתפתחת עם הגיל, פורסם לאחרונה בכתב העת הרשמי של האקדמיה האמריקאית למדעים ‭.(PNAS)‬ במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ביטוי "החשיבה החכמה" ביחס לגיל. חשיבה חכמה, לפי החוקרים, היא חשיבה הכוללת חיפוש אחר פשרה, גמישות מחשבתית והכרה בעקרון האי-ודאות, כלומר - שאנחנו לא יודעים הכל.

לצורך המחקר חולקו 247 משתתפים לשלוש קבוצות, שהאחרונה היא של גילאי 60 ומעלה. המשתתפים נדרשו להתמודד עם סצנריו בדיוני של קונפליקט גיאו-פוליטי ולתאר כיצד הבינו את הקונפליקט, מה לדעתם יתרחש ולנמק את דעתם. לאחר עיבוד הנתונים נמצא כי קבוצת המבוגרים זכתה בציון הגבוה ביותר. החוקרים הסיקו כי החוכמה של קבוצה זו מתבטאת ביכולת לנווט בהצלחה בין אתגרים חברתיים מורכבים. לדבריהם, בהתחשב בממצאים כדאי להקצות לאנשים מבוגרים תקנים של תפקידי מפתח חברתיים, כמו תפקידי ייעוץ וניהול משא ומתן.

המנגנון שלפיו האינטליגנציה החברתית והנפשית מתעצמת עם השנים עדיין אינו ידוע. הביולוגים סבורים שמדובר בתוצר של התפתחות נוירו-ביולוגית, ולעומתם הפסיכולוגים מאמינים כי מדובר בהתפתחות רגשית. ניסיון מחקרי מעניין משדה הפסיכולוגיה התמקד ביכולת השליטה הרגשית כבסיס להתנהגות חכמה יותר. מחקר שפורסם בשנה שעברה במגזין ‭,'Aging Psychology and'‬ הראה כי מבוגרים שולטים באופן יעיל יותר במנגנון הבקרה הרגשית שלהם - מה שהופך אותם לחכמים יותר.

לצורך המחקר הקרינו החוקרים קטע וידיאו מעורר שאט נפש לשתי קבוצות-גיל: ‭.75-60 ,30-20‬ במהלך ההקרנה תיעדו החוקרים את תגובות המשתתפים, ולאחר מכן התבקשו המשתתפים "להתעלם" ממה שראו זה עתה ולשחק במשחק זיכרון קלאסי, שבמסגרתו יש להתאים בין שתי תמונות מוסתרות על סמך זיכרון מיקומן. על פניו, ידוע שזיכרון לטווח קצר הוא יכולת קוגניטיבית שמתרופפת עם הגיל, אולם בניסוי הזה קבוצת המבוגרים השיגה תוצאות טובות יותר.

איך זה קרה? החוקרים טוענים כי הניסוי מדגים כיצד מבוגרים מצליחים להעביר את הדגש מרגשות שליליים לרגשות חיוביים. מקור העברה זו, לדבריהם, הוא פרגמטי ומאפשר למבוגרים לשפר את איכות חייהם ולהגיע להחלטות חכמות יותר. מבוגרים חייבים למצוא דרך לשפר את הרווחה הנפשית שלהם, ולכן מסוגלים לשלוט טוב יותר ברגשות שליליים ולהקצות אזורי רגש ומוח למחשבות ופעילויות נוספות.

קמטים של אושר 

אך האם שליטה בבקרה רגשית גם מביאה לאושר רב יותר? התשובה, לפי המדע, היא כן. אושר הוגדר על ידי המדענים כ"המידה שבה אדם מעריך באופן כללי את

איכות החיים שלו בצורה חיובית‭."‬ מדד זה נמדד על ידי שאלונים פסיכולוגיים, כאשר בשיטות סטטיסטיות ניתן לכמת את התשובות ולמקם אותן במדויק על "סולם האושר‭."‬ בשיטה זו נערך בשנת 2007 מחקר באוניברסיטת שיקגו, במטרה לגלות באיזה גיל האדם הכי מאושר. החוקרים הגיעו למסקנה כי גרף האושר עולה ונשאר במגמת עלייה מגיל 65 ואילך, ללא הבדל בין המינים.

מחקר מורכב יותר, שבחן את היחס בין גיל למידת האושר, פורסם לאחרונה גם הוא בכתב העת של האקדמיה האמריקאית למדעים, ומממצאיו עולה כי גרף האושר לאורך החיים אינו ליניארי, כי אם בצורת ‭.U‬ המחקר, שבחן לאורך מספר עשורים את מידת האושר ביחס לגיל בארה"ב, גילה כי מבוגרים שהיו הכי מאושרים בגיל הנעורים היו שוב הכי מאושרים בשנות ה‭70-‬ וה‭80-‬ שלהם, אולם נמצאו בגיל הביניים הכי פחות מאושרים - וזה מקור הבטן של יחס בצורת ‭.U‬

ממחקרי החוכמה והאושר עולה שאולי העתיד לא כל כך נורא, ושווה לטפח עם השנים ארגז כלים של אינסטינקטים חברתיים ורגשיים שמחדדים את האבחנה, מאפשרים להבין את המציאות באופן שקול יותר ומסייעים לעשות בחירות טובות וחכמות יותר. לזה בדיוק קוראים חיים טובים יותר.