קריית שמונה מציגה: כך מבריחים מפעלים

23 תעשיינים ויזמים מאיימים לבטל תוכניות להקמת מפעלים בקריית שמונה, ובכך יירדו לטמיון קרוב ל-400 משרות לתושבי הצפון. הסיבה: היטלי ביוב ואגרות מים גבוהים שהם נדרשים לשלם לתאגיד העירוני. בשנים האחרונות כמעט לא נבנו מפעלים חדשים בקריית שמונה, אך בשנה האחרונה החלה התעוררות ויזמים רבים הגיעו לעיר הצפונית, חלקם מתוך ראייה אידיאולוגית ואחרים הודות למענקים שהובטחו להם.

להפתעת היזמים, אחרי שכבר נחתמו חוזים הם גילו כי תאגיד המים 'התנור' דורש מהם תעריפים גבוהים במיוחד עבור ביוב ומים. "זה ממש אבסורד", אמר אתמול יהודה ברוך אל שמתכנן להקים מפעל מתכת בקריית שמונה אך נדרש לשלם היטלים ביותר מ-700 אלף שקל.

לדבריו, "מצד אחד מעודדים אותי לעבור לצפון, לקצה של הארץ, ומצד שני גובים ממני היטלים מאוד גבוהים. ככה רוצים שנספק מקומות עבודה למובטלים? אני עושה עכשיו חושבים אם באמת להקים שם את המפעל. גם ככה עלויות השינוע לכאן מאוד יקרות".

סמי בן שושן, מנכ"ל ובעלים של טעמי הגליל לייצור מיצים: "אם אין פה תנאים שידרבנו אותי, למה לי לבנות פה? יש היום תנאים טובים יותר בחדרה או בעפולה. יש כאן פוטנציאל אדיר, אך לא נראה לי הגיוני לבנות במחירים האלו".

במינהלת אזור התעשייה המשותף קריית שמונה-גליל עליון מדווחים, כי 10 יזמים שביקשו להקים מפעלים על שטח כולל של 62 דונם בקריית שמונה כבר ביטלו את תוכניותיהם לבניית המפעלים בעקבות ההיטלים הגבוהים. מדובר על כ-100 משרות שאבדו לעיר.

הבדל של מאות אחוזים

"הבקשה להפחתת תעריפים אלו, הגבוהים במאות אחוזים מהתעריפים של רשויות סמוכות ואף מתעריפים של ערים במרכז הארץ, הופנתה לטיפול תאגיד 'התנור' ורשות המים כבר בשנת 2007 אך לצערי עדיין לא חל שינוי", אמר אתמול מנכ"ל המינהלת שמשון ארבל. "אני מקווה ששר התשתיות ורשות המים יפעלו לאלתר להפחתת היטל הביוב ואגרות המים לתעשייה".

התעריפים נקבעו על ידי עיריית קריית שמונה לפני 9 שנים, אך כיום אין בסמכותה להפחית את ההיטלים מאחר שהנושא עבר לטיפול תאגיד 'התנור'.

לדברי היזמים, התעריפים בקריית שמונה גבוהים במאות אחוזים לעומת רשויות אחרות. תאגיד 'התנור' גובה היטלי ביוב בסכום של יותר מ-100 שקל למטר מרובע (החישוב נעשה לפי גודל השטח הכולל ושטח המפעל), לעומת כ-30 שקל למטר בקצרין, 23 שקל בראשל"צ, 28 שקל ברעננה ו-18 שקל בפתח תקווה.

מנכ"ל "התנור", רגב ינאי, אומר כי התעריפים נקבעו בחוקי העזר העירוניים. "מהיום הראשון שהתחלנו לעבוד פנינו לרשות המים במטרה להוריד את היטלי הפיתוח לתעשייה", אומר ינאי. "רשות המים דחתה את הבקשה שלנו עד שהיא תקבע נוסחה כללית לגביית היטלים בכל הארץ. עד אז היא לא מוכנה לעשות שום שינוי נקודתי".

לדברי ינאי, "אנחנו עדיין נלחמים מול רשות המים כדי לשנות באופן נקודתי וזמני את ההיטלים הגבוהים, במטרה לאפשר את המשך הפיתוח של קריית שמונה".

"חוסר שיקול דעת"

מרשות המים נמסר כי "מדובר על היטלים חד פעמיים שצריך לשלם עם הקמת המפעל. ההיטלים נקבעו בעבר על ידי הרשות המקומית בחוקי העזר שלה, במקרה הזה קריית שמונה. תאגיד המים ירש את התעריפים הללו. רשות המים מודעת לנושא ובודקת את הדרכים להסדרתו בכל הארץ".

תגובת משרד התמ"ת: "התמ"ת אינו הגורם האחראי על טיפול בעלויות תעריפי מים וביוב. עם זאת, בשל החשיבות הרבה שרואה השר בנימין בן אליעזר בפיתוח אזור קריית שמונה ובהקמת מפעלים חדשים שיעסיקו עשרות עובדים חדשים, בכוונתו לפנות אל שר התשתיות, עוזי לנדאו, כדי לבחון כיצד ניתן לקדם את פתרון הבעיה".

ראש עיריית קריית שמונה, ניסים מלכה, אמר אתמול כי "חוק העזר בעניין התעריפים עבר ב-2001 מתוך אי-חשיבה וחוסר שיקול דעת, אבל צריך לתקן את העוול".

לדבריו, הוא ניסה לחוקק חוק עזר עירוני חדש שבו ישונו התעריפים, אך הסבירו לו כי לא ניתן לעשות זאת. "הוצאתי מכתב לראש הממשלה והשרים לפיו לא יעלה על הדעת שקריית שמונה לא תוכל לפתח את התעשייה שכל כך חיונית לעיר", אמר אתמול מלכה. "נפגשתי עם השר לנדאו כדי שיעביר צו זמני לשינוי החוק, אך הוא טען שגם את זה לא ניתן לעשות. הפתרון היחיד הוא שינוי התעריף על ידי רשות המים. עד שסוף סוף רואים התחלה של תנופה כלכלית בעיר, גם את זה בולם החוק. זה כואב ואבסורדי".

התבה פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"