לבנת לאמנים: "אנו עלולים להתערב בתכנים"
בדיון בוועדת החינוך של הכנסת תקפה השרה לימור לבנת את חרם האמנים על אריאל. לדבריה, התנהלות שכזו עלולה להביא להתערבות ממשלתית בתכנים תרבותיים, אולם הוסיפה כי אינה רוצה שזה יקרה. עוד אמרה לאמנים: "אתם יורים לעצמכם ברגל"
ועדת החינוך של הכנסת גינתה בצהריים (יום ה') את סירוב האמנים להופיע באריאל, בטענה כי הוא "מערער את סדרי החברה האזרחית". בדיון הסוער המשיכה שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, למחות נגד החרם והזהירה: מתן לגיטימציה לעירוב שיקולים פוליטיים באמנות עלול להוביל להתערבות ממשלתית בתכני תרבות.
בסיכום הדיון הודיעה ועדת החינוך כי היא מוקיעה ומגנה בחריפות את החרם, וקראה לאמנים לחזור בהם ממחאתם. ברוב של שבעה קולות מול מתנגד אחד, דב חנין, קבעה הוועדה כי השימוש בחרם על-ידי עובדים במוסד ציבורי הנתמך על-ידי המדינה, גם אם מדובר באמנים, הוא פסול מיסודו ומערער את היכולת לקיים חברה אזרחית מתוקנת.
"העובדה שאתם מערבים שיקולים פוליטיים יכולה להוביל לכך שגם אנחנו נכניס שיקולים פוליטיים ונתערב בתכנים", אמרה לבני והוסיפה: "אתם יורים לעצמכם ברגל, אתם אלה שכורתים את הענף עליו אתם יושבים. חרם, החרמות – אסור להחרים בשום אופן. ואתם לא מחרימים את אריאל, אתם מחרימים את התושבים. אתם מופיעים מול קהל, לא מול עיר".
"אני לא זוכרת מעודי מחאה ציבורית כל-כך נחרצת כפי זו שהתעוררה סביב אותו מכתב, אותה עצומה, במהירות כזאת", אמרה השרה לבנת. "פורסמו אלפי טוקבקים המגנים קשות את החותמים על העצומה הזו". לדבריה, "לא ראיתי מעולם, על שום דבר שנמצא בשיח הציבורי, אלפי טוקבקים. לא היה דבר כזה, העם אמר את דברו.
"איפה אנחנו חיים? אנחנו חיים בדמוקרטיה או שאנחנו שלטון טוטליטרי?" הוסיפה שרת התרבות, והוסיפה כי היא נסערת "כמו שהציבור נסער".
בוועדה סיפרה לבנת על כוונתה לפנות ליועצת המשפטית של משרד התרבות ולבחון מחדש את מבחני התמיכה שעל-פיהם מתוקצבים התיאטראות. זאת, על מנת להבטיח כי ההקצבה הינה שוויונית וכי כלל אזרחי ישראל יזכו בהזדמנות ליהנות מההופעות.
לדברי השרה, ברצונה להכניס מספר תיקונים לקריטריונים של משרד התרבות: הראשון, יקבע כי התיאטרון יהיה זכאי לניקוד בהתאם למספר ההצגות שהוא מעלה במקומות מחוץ לתיאטרון, לריחוקם מאזור המרכז ולסיווגם הסוציו-אקונומי. ותיקון נוסף יבטיח כי כל תיאטרון יהיה זכאי לתקצוב בהתאם למספר ההרצות שמבצע, בלבד שהוא מקיים את ההרצות באופן שיוויוני.
השרה לבנת זכתה לחיזוק מצד חבר הכנסת זבולון אורלב, שטען כי כל אדם שאינו פרטי ושהוא עובד במוסד ציבורי, "אמור לשרת את כל החברה הישראלית על כל חלקיה. אם הוא יחליט שהוא מסרב לתת שירות כזה או להיות במקום אחר – לאן אנחנו הולכים?"
משתתפי הדיון. "אנחנו חיים בדמוקרטיה?" (צילומים: גיל יוחנן)
האמנים מגיבים: "אנחנו לא חיילים"
בדיון השתתפו גם אנשי תרבות שונים, שחלקם נמנים עם החותמים על העצומה. המחזאית ענת גוב יצאה נגד השימוש במילה סרבנות לתיאור מחאת האמנים. "אנחנו לא חיילים, אין פה פקודות. אני מסכימה שיש פה את המילה סירוב, אבל זה כמו לסרב לעשות בייביסיטינג לנכדה שלי. החרמות זה בכלל לא בטרמינולוגיה שלנו. חרם זו מילה דתית, יהודית - אנחנו לא עושים חרם על אף אדם".
גוב הדגישה כי אין לאמנים דבר נגד תושבי אריאל - וכי מדובר גרידא בסירוב לעבור את הקו הירוק. "היום יכול שחקן לבוא למנהל תיאטרון ולומר אני לא מופיע בשישי בערב, שזה יום בו התיאטראות מלאים, כי אני שומר שבת - הוא לא יפטר אותו, הוא יכבד אותו . יש שחקנים שבאים ואומרים 'המשפחה שלי יותר חשובה לי' - אפילו שהוא יפסיד כסף, הוא יכבד את ההחלטה. בשבילי סוגיה זו היא כמו חילול שבת".
"במדינה דמוקרטית ניתן להכריח שחקן לשחק, והוא ישחק. מותר לו גם לכתוב בעיתון 'אני משחק משום שהכריחו אותי'. אבל אני לא רוצה לראות על הבמה שחקן בלי חשק", הוסיף השחקן שלמה וישינסקי. "זה לא חרם, אנחנו לא מחרימים קהל, קהל הוא קדוש. אנחנו משחקים בכל מקום. תתנו לנו תקציב, אנחנו מחזירים פי עשר. הרבה אנשים מרוויחים כסף מזה שיש הצגה".
לבנת מוחה. "העם אמר את דברו"
 |
בסוף השבוע חתמה שורה ארוכה של שחקנים ויוצרים מכל תחומי התאטרון, על עצומה לפי יסרבו להופיע בהיכל התרבות החדש שנבנה באריאל, שנמצאת מחוץ לגבולות הקו הירוק.
במכתב שממוען להנהלות התיאטראות הבימה, הקאמרי, בית ליסין, חיפה, באר שבע והחאן, נכתב: "אנו מבקשים להביע שאט נפש מהכוונה של הנהלות התיאטראות להופיע באולם החדש באריאל. השחקנים שבינינו מצהירים בזאת שיסרבו להופיע באריאל, כמו גם בכל התנחלות אחרת. אנו קוראים להנהלות לקיים את פעילותן הענפה בתחומי שטחה הריבוני של מדינת ישראל שבגבולות הקו הירוק".
- בהכנת הידיעה השתתף תומר ולמר
לפנייה לכתב/ת 
