עוקץ אלקטרוני: גבינה חינם יש רק במלכודות
בזמן שאתם קוראים את הכתבה, יש לא מעט נוכלים שמתכננים את העוקץ הבא. רבים מהם יצליחו. הסיבה: אנשים רוצים להאמין. ברוכים הבאים לעולם ההונאות האלקטרוניות
מי מאיתנו לא מקבל מזמן לזמן הודעה אל חשבון הדואר האלקטרוני המבשרת לו כי זכה בלוטו וכעת עליו להעביר "דמי טיפול" לצורך קבלת הזכייה. רוב האנשים מוחקים את ההודעה וממשיכים בחייהם, אך יש גם מי שמתפתה - ונופל. כך פועלת השיטה שזכתה לשם "העוקץ הניגרי" או "תרמית 419" על שם הסעיף בחוק הניגרי המגדיר אותה כעבירה על החוק שדינה 7 שנות מאסר.
ההונאה המפורסמת הומצאה כבר בשנות ה-80 ומאז נפלו ברשתה אלפי בני אדם. על פי ההערכות, את השיטה המציא אזרח ניגרי בעל יכולת כתיבה מצוינת באנגלית ששלח מכתב לגורמים שונים באנגליה עם הצעה עסקית מפתה: סיוע בהעברות מיליוני דולרים מניגריה לאנגליה, בתמורה לעמלות שמנות. קורבנות ההונאה חשבו שמצאו הזדמנות לכסף קל והעבירו כספים לכיסוי הוצאות ותשלומים שונים עד שגילו כי היו מעורבים בתרמית.
על פי הערכות, כ-50 אלף איש בניגריה בלבד ועוד עשרות אלפי בני אדם ברחבי העולם מתפרנסים מהשיטה. בשנת 2003 דיווחה היחידה הארצית לחקירות הונאה בבריטניה כי במהלך שנת 2002, נפלו 150 אזרחים בריטים קורבן לעוקץ הניגרי ואיבדו כתוצאה מכך כ-13.5 מיליון דולר.
גם בארצות הברית נרשמו עקיצות. השירות האמריקני החשאי דיווח כי מידי חודש הוא מקבל כ-9,000 תלונות מאזרחים שחשים שנפלו קורבן. בשירות מעריכים כי מידי שנה מאבדים אזרחים אמריקנים כ-100 מיליון דולר לנוכלי העוקץ הניגרי.
האבולציה של הרמאות
עם השנים השיטה מתפתחת. תחילה היו אלו מכתבי נייר שהתקבלו בדואר או בפקס מגורמים שונים, כגון בכירים במשטר הניגרי אשר ציינו כי ברשותם מיליוני דולרים שמקורם בעסקאות נפט ומכר אחרות שאין באפשרותם להוציא מהמדינה. בתמורה לשימוש בחשבון הבנק של הקורבן, הציעו הנוכלים עמלות שמנות.
לאחר יצירת קשר בין הצדדים באמצעות הטלפון, נתבקשו הקורבנות להעביר כספים לצורך טיפול בנושאים הקשורים לביצוע העסקה, כגון שכר עו"ד, שוחד לגורמים בכירים, עמלות, הוצאות שונות, אישורים נוטוריונים וכד'. בדרך אחרת זייפו הנוכלים את החתימות ומשכו כספים מחשבונות הבנק של הקורבנות.
מהפכת האינטרנט הפכה את העוקץ לאלקטרוני. השימוש במכתבים באמצאות הדואר האלקטרוני מאפשר לנוכלים להגדיל את תפוצת המכתבים בצורה אסטרונומית, תוך ביטול עלויות המשלוח. הנוכלים נעזרים בכתובות דואר אלקטרוני חינמי המתקבלות משימוש באתרי "דואר מבוסס רשת" כמו yahoo ו-hotmail.
מהשואה ועד המלחמה בעיראק
ישנם גם האקרים מתוחכמים שמצליחים לגנוב רשימת תפוצה של משתמשי מייל. אותם נוכלים מתחזים לאזרחים תמימים ושולחים בשמם מייל מצוקה בבקשה למשלוח כסף בטענה כי נשדדו ואין להם טלפון נייד. המתחזים מוסרים פרטי חשבון בנק כביכול של המלון בו הם נמצאים ומבטיחים להחזיר את הכסף מיד שיחזרו ארצה.
מאז ההונאה הראשונה פותחו מאות גרסאות של תרמיות עוקץ ובאינטרנט בלבד ניתן למצוא יותר מ-500 סוגים של מכתבים המכוונים לקהלי יעד שונים. לדוגמה, מכתב הירושה: הנוכלים מציגים את עצמם כעורכי דין שהצליחו לאתר את הקורבן שהינו קרוב משפחה רחוק ויחידי של אדם בעל מאות מיליונים.
תמורת תשלום של אגרות שונות הם מבטיחים להעביר את הכסף לקורבן. בחלק מהעוקצים מספקים הנוכלים גם מסמכים של בנקים, עורכי דין וגורמים שונים. כולם כמובן מזויפים.
המלחמה בעיראק הביאה לגרסה חדשה, בה נשלחים מכתבים מגורם המציג את עצמו כמיליונר עיראקי שמבקש עזרה להוציא את כספו מהמדינה באמצעות הפקדת הכסף בחשבון הקורבן שבתמורה יקבל 10% מערכו. גם במקרה זה, לאחר יצירת הקשר מתבקש הקורבן להפקיד כספים בחשבון זר בחו"ל עבור דמי טיפול ועמלות שונות.
גם קריסת המשטר בברית המועצות יצרה סיפור כיסוי להעברת כספים. בנוסף, גם הצד היהודי לא נפקד ממכתבי העוקץ והצעות להעברת כספים "שנשכחו" בבנקים והשייכים לניצולי השואה בתמורה לעמלה מועברים לגורמים שונים בעולם.
סוג אחר של עוקצים הינו מכתבי הלוטו. בדרך זו מדווחים הנוכלים לאנשים כי זכו בהגרלה המבוססת על כתובת, טלפון ואפילו דואר אלקטרוני. הזוכה מתבקש לשמור על סודיות ולא לפנות לגוף הרשמי. לאחר מילוי פרטים שונים על ידי הזוכים הם מתבקשים להעביר דמי טיפול שונים.
בנוסף לנזקים הכספיים, לא אחת אירעו גם מעשי שוד ותקיפה פיזיים של קורבנות שהגיעו למקומות שונים בעולם בעקבות מכתבי העוקץ. בשנת 2003 גבתה השיטה גם קורבנות בנפש, כאשר אזרח צ'כי בן 72 שאיבד את כל חסכונותיו לנוכלים, הסתער על השגרירות הניגרית, ירה בשני אנשים והרג את הקונסול הניגרי.
לפנייה לכתב/ת 
