17% מהאוכלוסייה נזקקו לשירותי רווחה ב-2009
1.274 מיליון נפשות, 17% מתושבי ישראל, נזקקים לשירותי הרווחה, מחציתם ילדים וקשישים; כך עולה מנתוני שנתון הלמ"ס ל-2010. עם זאת, רק 4% מהאוכלוסייה תומכים בהעלאת מס לעשירים והרוב מציעים להגדיל את השקעה בחינוך
1.274 מיליון נפשות (17% מהאוכלוסייה) היו סמוכים על שולחנות שירותי הרווחה. כרבע מהם - ילדים עד גיל 14. קשישים מעל 65 מהווים רבע נוסף; כך עולה מנתוני שנתון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2010 שפורסם היום (ב').
בצל המספרים הקשים - רק 4% מתושבי המדינה הציעו להעלות מסים לשכבות החזקות כדרך לצמצם את הפערים בחברה; מעט יותר, 17%, הציעו להגדיל את הקצבאות. 41% הציעו להשקיע בחינוך ו-34% בעידוד התעסוקה.
עוד בהקשר של שוק העבודה, מתברר שכמחצית מהמועסקים במשק בני 30-74 עבדו במקום אחד ב-10 השנים האחרונות; כרבע עבדו בשני מקומות ועוד רבע בשלושה מקומות ומעלה. זאת, כשנתוני השנתון מתבססים בין השאר על הרגלי החיים שנבדקו במפקד האוכלוסין ב-2008 ובסקר חברתי.
בשנתון מתפרסמים לראשונה נתונים על תחום ההי-טק: השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר עלה ב-2009 ל-15,830 שקל לעומת 13,943 שקל ב-2004. מספר השכירים עלה בתקופה זו מ-197 אלף ל-260 אלף ב-2008 וירד ל-248 אלף במשבר של 2009, כמו מספרם ב-2007. שיעור המועסקים בענף גבוה ממדינות אחרות והגיע עד 9.7%.
שיעור ההשקעה במחקר ופיתוח גבוה מב-OECD
השוואה בינלאומית מראה כי ההוצאה הלאומית הישראלית במחקר ופיתוח אזרחי כאחוז מהתוצר (עד 4.7%) גבוהה בארץ מזו שבמדינות החברות ב-OECD. היא עמדה על 32.8 מיליארד שקל ב-2008, וירדה מעט כעבור שנה למעט בענפי המחשוב. כ-80% הוצאו במגזר העסקי, 13% באוניברסיטאות, 5% בממשלה ו-3% במלכ"רים פרטיים.
לפי השנתון, החלה בניה של כ-34 אלף דירות בארץ - עליה של 6% לעומת 2008. כמו כן נמכרו 15,400 דירות בבנייה פרטית לעומת 13,600 בשנה הקודמת. הנתונים אינם מרמזים שעם ישראל הוא בהכרח טיפוס ביתי - ניכר שהוא גם חובב תרבות וספורט ויציאה מהבית - ההוצאה הלאומית לתרבות בידור וספורט עמדה על 39.7 מיליארד שקל -5.2% מהתוצר וגבוהה מההוצאה על מחקר ופיתוח אזרחי.
או ממוצע שנתי של כ-5,000 שקל לנפש. משקי הבית מימנו 81% מההוצאה בסך 31.4 מיליארד שקל. שני שלישים הוציאו משקי הבית על הצגות, סרטים, מוסיקה ומשחקי ספורט, ושליש על רכישת מקלטי טלוויזיה, מחשבים אישיים וספרים.
אוכלים טוב - אבל הרבה מדי
כמות התוצרת החקלאית שנמכרה לתושבי ישראל בשנת 2008 סיפקה לכל נפש בעיקר 209 ק"ג ירקות; 188 ק"ג פירות; 188 ליטר חלב; 113 ק"ג דגנים; ו-44 ק"ג תפוחי אדמה ועמילנים אחרים. סל המזון היומי הממוצע סיפק 3,529 קלוריות ליום לנפש. נתונים אלה מגלה שנתון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2010 שפורסם היום (ב').
נציין, שלדעת תזונאים כמות הקלוריות המצויינת גבוהה ב-50% עד 75% מהדרוש לקיום יומי סביר. כשליש מהכמות הזאת סיפקו מוצרי הדגנים (לחם, פסטות וכו'); 22% מקורם בשמנים ושומנים; 11% מקורם בבשר ומוצריו; 10% באו מהירקות והפירות; ורק 8% מהחלב ומוצריו. מדובר כמובן בממוצע, כך שישנם משקי בית ששולחנם עמוס כל טוב ומנגד יש משפחות שולחנם דל עד פת לחם.
למה גרם המשבר?
- המשבר העולמי גרם לירידה חדה של 16.8% ביצוא ו-25.1% ביבוא של סחורות ושירותים לעומת 2008; מספר התיירים ירד ב-10% (ל-2.7 מיליון) בגלל המשבר ומבצע עופרת יצוקה, ומספר לינות התיירים בבתי מלון ירד ב-20% לטובת בתי קרובים וחברים או אכסניות עממיות; גם מספר היציאות של ישראלים לחו"ל (4 מיליון) פחת אבל רק ב-5%.
- צריכת המים במגזר הפרטי והמסחרי ירדה ב-7% לעומת 2008 וככל הנראה מסיבה זו ירדה גם כמות השפכים המטופלים בגוש דן; הפסולת הביתית והמסחרית הסתכמה בכ-4.5 מיליון טון, כלומר כל נפש בישראל יוצרת 1.7 ק"ג פסולת ליום בממוצע.
לפנייה לכתב/ת 
