בין אדם למקום

נכון, כבר שנים שאדם הוא לא הזמר עם הקול החרוך, הבנדנה על היד ועדת הבנות שרודפת אחריו. האלבומים המאוחרים שלו, הסרט הדוקומנטרי וההיחשפות שלו, הציגו אדם בוגר ואחר מהתדמית ששווקה אי-שם בשנות ה-80. ועדיין, יש משהו מפתיע ומרתק בלראות אותו שר בשיא הרגש את הפיוט "ונתנה תוקף" מתפילות ראש השנה יום כיפור.

"לפני כארבעה חודשים, בתוך המירוץ של החיים, חשפה בפניי המנהלת שלי, מירי בן חיים, את הפיוט הזה ביוטיוב", מספר אדם ל-ynet. "היא לא אמרה לי שהיא מצפה שייצא מזה שיר, אבל אחרי שהקשבתי לזה פעם אחת - חזרתי לזה שוב ושוב. זה לא עזב אותי, זה כירסם לי בבטן. הרגשתי שצריך לומר את התפילה הזו בקול רם". 

אדם מספר כי לאחרונה הוא חווה מהלכים רוחניים בחייו. לפני כשמונה חודשים החל להניח תפילין - והפיוט "ונתנה תוקף" התחבר לאותו מקום בנשמתו.  

"כשהגיע היום שהחלטנו להקליט את הפיוט, היייתה לי תחושה של הארה", הוא אומר. "אנשים צריכים לקרוא את התפילה הזו ולהבין. העולם היום נגרר אחרי שנאת חינם, אחרי אי-קיום מצוות אלמנטריות של בין אדם לחברו, ואתה רק רוצה להגיד - תפנימו, יש מעמד שבא פעם בשנה וזו הזדמנות לתקן, להיות אחרים. זה לא מבחן של בית ספר, אלא מבחן של חיים. 

"בעולם הזה, אם נאהב את זה או לא, יש מנהל והוא יודע מה הוא עושה. ואנחנו רק צריכים לעשות את הטוב ביותר שאנו יכולים, עלינו להבין שהכל לטובתנו, הכל לרווחתנו. ומהמקום הזה יש לבקש מחילה, שישפוט אותנו טוב. שאם נדרשים ייסורים - אז למזער אותם. וכל זה, אגב, לא קשור לאם אתה דתי או חילוני".

אתה אומר שאין קשר לאמונה, אבל השיח הוא דתי

"למדתי להבין שתשובה זה לא עניין של דת. בעיניי זה בעצם סוג של סדר בנשמה. אני מאמין ביהדות ולא בדת - וכדי להיות יהודי אמיתי לא חייבים להיות דתיים". 

את "ונתנה תוקף" הלחין בתחילת שנות ה-90 יאיר רוזנבלום, לזכר 11 בני קיבוץ "בית השיטה" שנהרגו במלחמת יום הכיפורים. באותה תקופה גם כתב במיוחד לאדם את השיר "באפריל או במאי". המנהלת של אדם מספרת כי המלחין הזכיר באוזניה את הפיוט ואמר כי גוון הקול של אדם מתאים לביצוע מיוחד ומקורי של "ונתנה תוקף". כעת - כעשור וחצי לאחר מכן - הצוואה הושלמה.

על הפיוט

"ונתנה תוקף" הוא אחד הפיוטים המפורסמים ביותר בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים. הוא מתאר את האל היושב על כס המשפט וגוזר מי למוות ומי לחיים. 

למרות שממצאים מסוימים בגניזת קהיר סתרו את הטענה, נהוג לייחס את כתיבת מילות הפיוט לר' אמנון ממגנצא. על-פי הסיפור

המקובל, ר' אמנון נדרש על-ידי ההגמון בעירו להמיר את דתו, והוא ביקש שלושה ימים לחשוב על העניין. אלא שמיד לאחר מכן הוא התחרט על כך שלא דחה את ההגמון בו ברגע ובעקבות כך החליט שלא להתייצב בזמן שנקבע לו.

כשהובא בכוח אל מול ההגמון, ביקש שיקצצו את לשונו על שלא דחתה את הדרישה באופן מיידי, אך ההגמון ציווה שיקוצצו רגליו וידיו כעונש על שלא עמד בדיבורו. גידם וקיטע הוא הובא לבית הכנסת ביום הכיפורים והתפלל את "ונתנה תוקף", שחיבר אז. עם סיום התפילה נפטר, וכעבור שלושה ימים נתגלה בחלום לאחד החכמים וביקש ממנו להפיץ את הפיוט בכל קהילות ישראל.

הפיוט המרטיט היה השראה גם לשירו המפורסם של ליאונרד כהן - "Who by Fire", שאותו כתב לאחר סיבוב הופעות בפני חיילים בחזית במלחמת יום הכיפורים.

"ונתנה תוקף"

וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום,

כִּי הוּא נורָא וְאָיום.

וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ,

וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ.

וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת:

אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוכִיחַ וְיודֵעַ וָעֵד.

וְכותֵב וְחותֵם (וְסופֵר וּמונֶה).

וְתִזְכּר כָּל הַנִּשְׁכָּחות.

וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרונות.

וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא.

וְחותָם יַד כָּל אָדָם בּו.

וּבְשׁופָר גָּדול יִתָּקַע.

וְקול דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע.

וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן. וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן.

וְיאמְרוּ הִנֵּה יום הַדִּין.

לִפְקד עַל צְבָא מָרום בַּדִּין.

כִּי לא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַּדִּין.

וְכָל בָּאֵי עולָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרון:

כְּבַקָּרַת רועֶה עֶדְרו.

מַעֲבִיר צאנו תַּחַת שִׁבְטו.

כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפּר וְתִמְנֶה וְתִפְקד נֶפֶשׁ כָּל חָי.

וְתַחְתּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיּותֶיךָ.

וְתִכְתּב אֶת גְּזַר דִּינָם:

בְּראשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן.

וּבְיום צום כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן.

כַּמָּה יַעַבְרוּן. וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן.

מִי יִחְיֶה. וּמִי יָמוּת.

מִי בְקִצּו. וּמִי לא בְקִצּו.

מִי בַמַּיִם. וּמִי בָאֵשׁ.

מִי בַחֶרֶב. וּמִי בַחַיָּה.

מִי בָרָעָב. וּמִי בַצָּמָא.

מִי בָרַעַשׁ. וּמִי בַמַּגֵּפָה.

מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה.

מִי יָנוּחַ. וּמִי יָנוּעַ.

מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף.

מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר.

מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר.

מִי יִשָּׁפֵל. וּמִי יָרוּם:

וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה

מַעֲבִירִין אֶת רעַ הַגְּזֵרָה

(...) אָדָם יְסודו מֵעָפָר. וְסופו לֶעָפָר.

בְּנַפְשׁו יָבִיא לַחְמו.

מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר.

כְּחָצִיר יָבֵשׁ. וּכְצִיץ נובֵל.

כְּצֵל עובֵר. וּכְעָנָן כָּלָה.

וּכְרוּחַ נושָׁבֶת.

וּכְאָבָק פּורֵחַ.

וְכַחֲלום יָעוּף:

וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם