העולם עוקף אותנו בחינוך: בלי השקעה הפער יגדל

דו"ח ארגון המדינות המפותחות (OECD), שהתפרסם היום (ג') מצייר תמונה עגומה של מערכת החינוך בישראל ביחס למדינות המערב. מומחים מתריעים: "אם לא נתעשת ונתחיל לתת חינוך טוב יותר, נעמיק את הפערים בינינו ובין העולם".

פרופסור דן בן-דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, אמר כי כדי לשנות את המצב צריך לחזק את נושא החינוך ולשים עליו דגש. "זה לא עניין של כסף, אלא צריך לשים דגש על איך מטפלים בחינוך".

לדבריו, כבר היום שיעורי העוני בישראל הם בין הגדולים בעולם המערבי, וגם שיעורי הצמיחה הם בין הנמוכים במערב. "כל הזמן מתהדרים בכך שמלמדים מקצועות סקסיים בתיכון, כמו ביוטכנולוגיה ומשפטים, אבל הרבה יותר חשוב מכך שיעלו את הרמה במתמטיקה, מדעים ואנגלית, וכאן לצערי אנחנו נכשלים".

הוא הוסיף כי, כ-50 אחוזים מהתלמידים בישראל לומדים פחות משעתיים מדע בשבוע, לעומת שליש במדינות ה-OECD. "כך גם הרמה אצלנו נמוכה בכל מה שקשור להבנת הנקרא, מתמטיקה, ובנוסף גם כיתות הלימוד מאוד צפופות. בסופו של דבר רמת ההישגים בישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי".

פרופסור בן-דוד גם צופה עתיד שחור, אם המצב יימשך. "אם לא יהיה שינוי, יהיה רע מאוד ונתקשה להתקיים כמדינה. האוכלוסייה עם הכי הרבה ילדים בישראל מקבלת את החינוך הכי גרוע, ואם הם לא יקבלו ארגז כלים חינוכי ראוי, הם יהוו נטל על המדינה ונהיה בסכנה קיומית".

משרד החינוך: הנתונים נכונים ללפני שנתיים

מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, התייחס לדו"ח ואמר כי "בנתונים הללו אין כל חדש והם מתארים את המצב שהיה לפני כשנתיים. מהרגע שבו אני ושר החינוך, גדעון סער, נכנסנו לתפקיד - התחלנו לעבוד על-פי תוכנית אסטרטגית שמטרתה לשפר את מצב החינוך במדינת ישראל תוך מתן מענה לכל הנקודות שהועלו שם".

שושני סיפר כי בין השינויים המתוכננים, "יעלה שכר עובדי ההוראה בשנים 2009-2011 ב-26 אחוזים. אנחנו ננסה להוכיח שניתן לשמור גם על שיעורי למידה גבוהים וגם על הישגים, מבלי שאחד יפגע בשני".

באותו הנושא, אמר יו"ר הנהלת ארגון המורים הארצי, רן ארז, כי "הנתונים על שכרם הנמוך של מורי ישראל נותנים משנה תוקף למה שברור וידוע לכל. מורי ישראל הם אנשי מקצוע העוסקים בעשייה חינוכית מדי יום, וחבל שבמקום לשתף את המורים בדיונים על עתיד החינוך ולקדם את מעמדם, משקיע משרד החינוך אנרגיות בדיונים בבתי דין".

"מדיניות מודעת"

גם פרופסור יוסי יונה, מומחה לפילוסופיה של החינוך מאוניברסיטת בן גוריון, מפנה אצבע מאשימה למקבלי ההחלטות: "אני לא מופתע כלל מהנותנים, זהו פועל יוצא של מדיניות עקבית מודעת ומפוקחת של משרד האוצר והחינוך. במקום לטפל בבעיות מבניות של המערכת, כמו האי שוויון החמור בין התלמידים, עוסקים בהסחת דעת ושטויות כמו חינוך יהודי".

פרופסור זמירה מברך, ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, סבורה כי יש לתגמל את המורים כדי לשפר את המצב: "אין ספק שחייבים להעלות את רמת השכר בקרב המורים ולהביא מורים טובים יותר למערכת. ההשקעות הנמוכות מביאות לתוצאות נמוכות ולירידה בהישגים. אם לא נפעל במהרה, מערכת החינוך תידרדר, ההשכלה הגבוהה תיפגע, ובעתיד גם רמת ההכנסה תיקטן". היא הוסיפה: "אנחנו אולי בכפר גלובלי, וכשהמדינות האחרות מתקדמות ואנחנו צועדים אחורה, הבעיה מחריפה והופכת חמורה יותר".

שר החינוך לשעבר, יוסי שריד, צופה כי בהיעדר שינוי במדיניות, עלול המצב להחריף עוד יותר. "מדברים כל הזמן על שיפורים, אבל במקרה הטוב לא עושים כלום ובמקרה הגרוע - עושים ההיפך וגורמים נזק".

שריד הסביר כי "אין ספק ששכר המורים הזעום גורם לכך שמגיעים למערכת מורים לא טובים. במקרים הללו אין נסים: מורה רע מעמיד תלמידים רעים, ומורה מוצלח מביא תלמידים מוצלחים. כיום, רוב המורים בישראל הולכים להוראה לא מטעמים של שליחות, אלא כי סף הקבלה נמוך וכי הם לא מתקבלים למקומות אחרים".