הישראליות צנחו בדירוג האוניברסיטאות העולמי
ביטוי נוסף להידרדרות האקדמיה הישראלית: האוניברסיטה העברית ירדה שבעה שלבים בדירוג העולמי למקום ה-109, ת"א נפלה 24 מקומות והטכניון צנח ל-159. קמברידג' במקום הראשון
רק אתמול צייר דו"ח ה-OECD תמונה עגומה של האקדמיה הישראלית, ופחות מ-24 שעות אחר כך מתבררים נתונים נוספים שמאשרים את אותה נסיגה. דירוג האוניברסיטאות העולמי של מכון המחקר QS, שהתפרסם הלילה (יום ד'), מראה צניחה בדירוג של שלוש האוניברסיטאות הישראליות שמופיעות בין 200 הראשונות בעולם.
האוניברסיטה העברית, שדורגה במקום ה-102 אשתקד, ירדה שבעה שלבים ל-109. אוניברסיטת תל-אביב, שיו"ר הוועד המנהל שלה ליאורה מרידור התפטרה השבוע, נמצאת במקום ה-138 בדירוג של QS, ירידה גדולה של 24 שלבים ביחס ל-2009.
הטכניון משלים את השנה הלא טובה של האקדמיה הישראלית, עם צניחה של 27 מקומות השנה, ל-159. במקום הראשון בעולם נמצאת קמברידג' הבריטית, שעקפה את הרווארד האמריקנית בדרך לפסגה. ייל נשארה במקום השלישי, לפני הקולג' של לונדון והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, הידוע יותר בקיצור - MIT.
17 האוניברסיטאות המובילות בדירוג הן אמריקניות ובריטיות, ובהן מוסדות מוכרים מאוד כאוקספורד האנגלית ופרינסטון, קולומביה, סטנפורד ודיוק האמריקניות.
באוניברסיטה העברית טענו כי "מצוינות האוניברסיטה נותרה יציבה". בתגובה לירידה, אמרו: "בכל שנה יש תנודות לכאן ולכאן, המושפעות ממגוון רב של תחומים, בין השאר ממוסדות חדשים הנכנסים לרשימה וממוסדות אחרים שיוצאים מהדירוג. האוניברסיטה העברית היא מוסד המחקר המוביל במדינת ישראל, שחוקריה מובילים בתחומים מגוונים וזוכים להכרה בינלאומית".
גם נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, לא התרגש מהנפילה ב-27 מקומות. "הטכניון אינו מייחס חשיבות לדירוג המוסד בקטגוריה הכללית, שהרי אין להשוות אוניברסיטה הנדסית מדעית לאוניברסיטה המלמדת מקצועות רבים ומגוונים כמו משפטים וארכיאולוגיה", אמר. "נגיב לדו"ח כאשר נקבל את הדירוג בקטגוריה הנדסית מדעית, שם היינו מדורגים שנה שעברה במקום ה-25 בעולם. דירוג יוקרתי של אוניברסיטת שנחאי, שפורסם לפני שבועת ספורים, דירג את הטכניון במספר 38 בתחומו".
על פי דו"ח ה-OECD, שפורסם אתמול, ישראל אמנם מדורגת בצמרת מבחינת אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה, אך רוב האקדמאים מתרכזים בשכבת הגיל 34-64. בקרב האקדמאים הצעירים (25-34) חלה ירידה בהרשמה ללימודים להשכלה גבוהה, מגמה הפוכה למדינות העולם הנכללות בדו"ח, למעט גרמניה. המשמעות היא שישראל במגמת נסיגה בכל הנוגע להשכלה גבוהה.
Read this article in English