שתף קטע נבחר
 

חידשו לי אוטומטית את המנוי לכבלים - זה חוקי?

עם יד על הלב: יש לכם מושג מתי מסתיים המנוי לעיתון, ההתחייבות במכשיר הנייד או המבצע של החבילה בכבלים? מתי מותר לחדש לכם אוטומטית את המנוי, ומתי זה פשוט לא חוקי? וגם קבלו בונוס - דוגמה של כתב תביעה

לפני שנה קיבל דני הצעה לקבל את העיתון "יום יום", בכל בוקר לביתו. המשווקת הציעה לו מחיר אטרקטיבי של 80 שקל לחודש, ודני, שגם כך נוהג לרכוש את העיתון מידי בוקר במכולת, מיהר לחתום על ההזמנה.

 

בחלוף שנה ובמקרה לגמרי, גילה דני שבניגוד למה שסבר, הוא משלם למעשה ל"יום יום" סך של 189 שקל לחודש, ולא 80 כמובטח. 

 

בדיקה העלתה שבתום 6 החודשים הראשונים ממועד ההזמנה, קפץ מחיר המנוי ביותר מפי 2. דני הרגיש מרומה, וביקש לבטל את המנוי, לקבל בחזרה את הסכומים העודפים ששילם ל"יום יום", ולעבור לקרוא את "ערב ערב" - המתחרה.

 

יום יום עובדים עלינו

עם יד על הלב: יש לכם מושג מתי מסתיים כל שירות שאתם מקבלים? וכל "מבצע"? האם אתם יודעים מתי בדיוק התחלתם לקבל את העיתון, או מתי מסתיימת ההתחייבות שלכם במכשיר הנייד? ומה עם חברת הכבלים, כולל הערוץ שהוספתם לכבוד המונדיאל, או מהירות האינטרנט שהגדלתם בשקל ותשעים? מישהו זוכר?

 

"יום יום", כמו עוסקים רבים אחרים, סמכה על כך שדני לא יזכור את מועד סיום ההסכם ביניהם. כך, בשקט בשקט, חידשה אוטומטית את החוזה לחצי שנה נוספת, והמשיכה לשלוח לדני עיתונים במחיר גבוה בהרבה מזה שדני הסכים לו בהתחלה.

 

ההסכם מסתיים בתום התקופה שנקבעה

בכך בדיוק עוסק סעיף 13א' לחוק הגנת הצרכן ("עסקאות לתקופות קצובות") - סעיף מורכב וסבוך, ששלל תנאיו וסייגיו יכולים לשמש בכיף כמבחן לדוקטורנטים בלוגיקה.

 

כך למשל, קיימת בחוק התייחסות שונה לשירותים מתמשכים לתקופה מוגבלת (למשל עיתון שמגיע בוקר בוקר, במשך חצי שנה), לבין שירותים מתמשכים שניתנו במחיר מבצע או בהטבה לזמן מוגבל. דין החידוש האוטומטי לגבי שני הסוגים – שונה, ומייד נעמוד על ההבדלים.

 

נתחיל ב"יום יום", שהעניקה לדני שירות לתקופה מסויימת, במחיר רגיל לכאורה, ששולם חודש חודש בתשלומים (דרך חשבון הבנק או כרטיס האשראי). מטבע הדברים, פרטי העסקה ושלל תנאיה נעלמו בין הררי המילים המודפסות עליהן חתם דני, ולגבי הפרטים שנמסרו לו בעל פה... ובכן, זה היה בעל פה.

 

והנה, חלפה לה שנה, ודני מגלה שהעיתון שהמשיך להגיע, עולה לו הרבה יותר ממה שחשב. כאן בדיוק מגן חוק הגנת הצרכן על דני, ואוסר על "יום יום" לנצל את הצרכן-המבולבל-שהתקשר-ביותר-מדי-התחייבויות: החוק קובע כי "ל"יום יום" אסור היה לרוץ לחידוש אוטומטי של העסקה מבלי לקבל מדני הסכמה מפורשת לחידוש, מראש ובכתב.

 

כיצד זה אמור להתבצע בפועל?

 

  • "יום יום" הייתה צריכה לשלוח לדני הודעה בכתב, לכל המוקדם 60 יום לפני תום ההתקשרות, ולא יאוחר מ-30 יום לפני כן.

 

  • בהודעה היה צורך לציין את תקופת החוזה ואת העובדה שהוא עומד לפוג, וכן לציין את התנאים החדשים של העסקה המחודשת (189 שקל לכך וכך חודשים).

 

  • בהודעה הייתה צריכה "יום יום" לבקש מדני אישור חידוש בכתב.

 

מאחר ש"יום יום" לא ביצעה את כל המוטל עליה, היא לא הייתה זכאית לחדש חד צדדית את המנוי.

 

ניתן לראות כי התיקון לחוק מהווה עבור הצרכן מעין "שביל בריחה" מכלא החידוש האוטומטי, ומעניק אפשרות לתחרות אמיתית בשוק. אולי העיתון המתחרה "ערב ערב", גובה רק 160 שקל למנוי חודשי? מגיעה לדני ההזדמנות לדעת את זה, ובעיקר - לבחור.

 

"רק היום" - על מבצעים וחיות אחרות

אם היה מדובר במחיר מבצע זמני, ודני היה מודע לכך ולעליית המחיר הצפויה מראש - "יום יום" כן הייתה יכולה להמשיך את ההתקשרות עם דני לחצי שנה נוספת, וזאת מבלי להמתין לקבלת אישורו של דני בכתב. כיצד?

 

  • "יום יום" הייתה צריכה לציין מראש, עוד בחוזה ההתקשרות שנחתם עם דני, כי עסקינן במחיר מבצע (80 שקל), שתקף לתקופה כזו וכזו.

 

  • בנוסף היא הייתה צריכה לציין באופן ברור ומפורט, כי במידה שדני לא יבקש לסיים את ההתקשרות, אזי ביום סיום המבצע יעלה מחיר המנוי ויעמוד על המחיר ה"רגיל" (189 שקל לחודש), וכי יחולו על ההתקשרות המחודשת תנאים אלו ואחרים, קנסות או התחייבויות.

 

  • 60 עד 30 ימים לפני תום המבצע, "יום יום" הייתה צריכה לשלוח לדני הודעה, ובה לציין את העובדה שההסכם מתחדש כמוסכם וכי נתונה לדני הזכות שלא להמשיך בהתקשרות.

 

  • כל עוד דני לא שלח הודעה לפיה הוא אינו מעוניין בחידוש - החוזה היה יכול להתחדש בתנאים שנקבעו בחוזה המקורי.

 

שימו לב: אם המבצע הוא לתקופה שעד 4 חודשים והחוזה עליו חתמתם קובע מפורשות שאתם רשאים להפסיק את ההתקשרות בתום המבצע, בכל עת וללא קנס - אין צורך לתת לכם הודעה מוקדמת לפני מועד סיום המבצע מכיוון שלוחות הזמנים בין ההתקשרות לסיום המבצע הם קצרים. במקרה כזה עליכם להיות אחראים ולסמן ביומן את מועד הסיום, ובמועד זה לשלוח הודעת סיום.

 

אם המבצע הוא לתקופה ארוכה מ- 4 חודשים - החברה חייבת לשלוח לכם את ההודעה כאמור, כתנאי לחידוש השירות.

 

שירותים חיוניים

קיימים מקרים נוספים בהם ניתן לחדש לנו אוטומטית את השירות ולא צריך לחכות להסכמתנו בכתב. מדובר בשירותים שהם כה חיוניים עבורנו, עד שהמחוקק לא רצה שינתקו אותנו מהם, בטעות. כך למשל, אם לא פתחנו את הדואר ולא ידענו שהמועד פג.

 

כל עוד לא נודיע לחברה בכתב כי אנו מעוניינים בסיום השירות, ניתן להמשיך את ההתקשרויות הבאות לתקופה נוספת:

 

  • שירותי תמיכה רפואית, כולל הסעה באמבולנס, ביקור רופא ולחצני מצוקה למיניהם (הסיבה ברורה - לא נרצה שהשירות ינותק לסבתא, רק כי שכחה לשלוח הסכמה בכתב).

 

  • שירותי אספקת גז (שייגמר באמצע השניצלים? אסור לקחת סיכון בעניין זה).

 

  • הכי מפתיע: שירותי טלפון. מדובר אמנם על שירות טלפוני בסיסי (שיחות בלבד), אך החריג חל גם לגבי הטלפון בבית, וגם על היחסים שלנו עם הסלולארי.

 

כיצד החידוש מבוצע בפועל?

  • החברה תשלח לכם הודעה מוקדמת בכתב לגבי מועד סיום ההתקשרות (30 עד 60 יום לפני).

 

  • יובהר שם כי ההתקשרות תימשך (כולל כל התנאים של העסקה המחודשת), אלא אם תנצלו את זכותכם החוקית, ותודיעו לחברה שברצונכם לסיימה.

 

  • בשירותי רפואה ניתן לחדש לתקופה של 6 חודשים מקסימום, ובעת הארכת העסקה לא ישונו תנאיה או מחירה (כדי שקשישים וחולים לא ינוצלו).

 

עכשיו עליכם להחליט אם לתייק את החומר (ואז ההתקשרות תימשך), או לשלוח לחברה הודעה בכתב ובה בקשת סיום ההתקשרות. את ההודעה שלחו בדואר רשום עם אישור מסירה או בפקס. שמרו האישור ווודאו היטב שההודעה נקלטה.

 

אז איך נוהגים מהיום?

  • תמיד דרשו לקבל חוזה בכתב. עברו על תנאי העסקה החשובים: מהות השירות (מה אתם מקבלים) מחיר, תקופת העסקה, קנסות יציאה, התחייבות.

 

  • פתחו תמיד את הדואר - יכול להיות שמחכה שם הודעת חידוש לשירות "חיוני", שאתם בכלל חפצים בביטולו.

 

  • קיבלתם הצעה טלפונית לחידוש חוזה, מבצע או הטבה? עצרו רגע: שאלו את המתקשר אם אתם נמצאים כרגע בתקופת התחייבות ומתי היא מסתיימת. ייתכן ומנסים פשוט לכבול אתכם שוב לאותה חברה, לעוד תקופה.

 

  • הסכמתם להמשיך? קראו היטב מה תנאי החידוש, וצאו מנקודת הנחה שהם השתנו: מחיר, מהות השירות, התחייבות נוספת וקנסות - בדקו הכל.

 

  • אם נהגו איתכם שלא כדין - ניתן לתבוע סכום של עד 10 אלף שקל, זאת כפיצוי עונשי (סנקציה שנקבעה בחוק כנגד עוסקים המפרים אותו).

 

  • במידה שיש לכם עילה לתביעה, ניתן להיעזר בכתב התביעה שהכינו עבורכם ב"אמון הציבור" (מלכ"ר לתועלת הציבור). יש להתאים כמובן את לשון כתב התביעה למקרה הספציפי שלכם.

 

  •  שימו לב כי הנטל להוכיח שהסכמתם להאריך את ההתקשרות חל על העוסק. בפסקי דין בתחום מעניין לראות, שלא תמיד מצליחה החברה הגדולה והחזקה להוכיח, שהלקוח הקטן באמת אישר לה בכתב את ההארכה. במקרים כאלה היא מחוייבת בהחזר רטרואקטיבי של הסכומים שנגבו מהצרכן שלא כדין.

 

ונסיים בברכת שנה טובה ורגועה, מרובת שמחות ונטולת משברים צרכניים.

 

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

 

למאגר פסקי-הדין המלא -www.lawdata.co.il

 

למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא - http://www.koloved.net/ 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים