משאל עם בטורקיה: קרב בין ארדואן לחילונים

ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, יתייצב הבוקר (יום א') מול אחד האתגרים הפוליטיים המשמעותיים ביותר בקדנציה השנייה של כהונתו - משאל העם על הרפורמה החוקתית. ניצחון יהפוך את העיד אל-פיטר הנוכחי לאחד המתוקים עבור ארדואן ועבור מפלגת "הצדק והפיתוח" שהוא עומד בראשה, ויסלול את דרכם לשינויים מרחיקי לכת. הפסד יהווה הבעת חוסר אמון במדיניותו של ארדואן ויגרום ככל הנראה לקיפאון פוליטי עד לבחירות הבאות ביוני 2011.

בבסיס הרפורמה עומדים להצבעה 26 סעיפים. על חלק קיימת הסכמה מקיר לקיר בציבוריות הטורקית כי יש לשנותם, כזהו לדוגמא הסעיף המסיר את החסינות שניתנה לראשי הצבא, בעת ביצוע ההפיכה בטורקיה ב-1982. אותם קצינים, החשודים במעצרם ובעינויים של אלפים, כתבו אז את החוקה מחדש וקיבעו מצב המונע את העמדתם לדין.

"הצביעו כן!" ניצחון יגביר יכולת התמרון הפוליטי של ארדואן (צילום: AP) 

מפלגת "הצדק והפיתוח" שמה במרכז הקמפיין שלה את ביטול סעיף החסינות, דבר שאפשר לארדואן לתקוף את יריביו מהאופוזיציה החילונית ולהאשימם כמי ש"מגבים את ההפיכה". זוהי טענה פופוליסטית, כיוון שאיש בגוש המרכז-שמאל בראשות כמאל קיליצ'דראולו, אינו סבור שהחוקה הטורקית אינה אוטוריטרית. מה שכן מטריד את הגוש החילוני הוא השלכותיהם של סעיפים אחרים, להם השפעה קריטית על מבנה המערכת הפוליטית הטורקית ושיטת המשטר הנהוגה בה.

בראש ובראשונה חוששת האופוזיציה כי הרחבת סמכויות הממשלה, תאפשר למפלגת השלטון האיסלאמית להיות מעורבת יותר במינויים במערכת המשפט וצבא - הנחשבים למעוזים של החילוניות הטורקית. עבור החילונים, התרחיש שבו ארדואן יוצא יום אחרי המשאל למסע מינויים של גורמים דתיים ושמרניים - הוא לא פחות מתרחיש אימים.

קורבנות ההפיכה בטורקיה בתחילת שנות ה-80 (צילום: AFP) 

ארדואן טוען מצדו, במידה רבה של צדק, כי מדובר בשינויים הכרחיים שיעמיקו את הפלורליזם ויחזקו את הדמוקרטיה הטורקית. אל הטיעונים האלה רותם ראש ממשלת טורקיה את מאמציה של ארצו להתקרב אל האיחוד האירופי, ולשכנע את 27 המדינות כי פניה של אנקרה לדמוקרטיה מלאה.

אירופה דווקא בעד

ארדואן עדיין רחוק מלהיענות באופן מלא לדרישות שהציבה לו אירופה, כמו: סיום הסכסוך בקפריסין, שיפור משמעותי במצב זכויות האדם בטורקיה, והורדת אחוז החסימה מ-10 אחוזים לאחוז נמוך יותר שיאפשר גם לכורדים ייצוג בפרלמנט - אבל ניצחון במשאל יהווה מבחינתו הוכחה בפני האירופים שהוא צועד לעברם.

"לא לרפורמה", החילונים חוששים מאובדן השליטה בביהמ"ש (צילום: AP) 

באופן מעט מפתיע, האיחוד האירופי דווקא מעוניין בהצלחתו של ארדואן. התקרבות טורקית לבריסל פירושו שטורקיה - שהיא גם חברה בנאט"ו - יכולה להפוך לשחקן משמעותי יותר במדיניות החוץ האירופית. דברים ברוח זו השמיעה אתמול שרת החוץ האירופית, קתרין אשטון, בניסיון לשכנע את עמיתיה להגביר את שיתוף הפעולה עם אנקרה, וזאת חרף חילוקי הדעות והכעס על העמדה שסיגלו לעצמם ארדואן ושר החוץ שלו דבוטאולו, בכל הקשור ליחס לאיראן ולחמאס.  

הסקרים בטורקיה בשבוע שלפני משאל העם הצביעו על קרב צמוד, עם יתרון קל למפלגת השלטון. מכון KONDA מצביע על-כך שארדואן זוכה לתמיכה של 56.8 אחוז מהציבור, אולם 17 אחוז טרם החליטו מה עמדתם.

 סקרים אחרים מצביעים ל ניצחון דחוק או על הפסד דחוק לארדואן. כך או כך מרבית הסקרים נופלים אל תוך טעות הדגימה.

ניצחון של מפלגת "הצדק והפיתוח" במשאל עשוי לתת בידיו של ארדואן יכולת תמרון נרחבת בכמה מהסוגיות הבוערות על סדר היום הטורקי. הוא יוכל לחדש את המשא ומתן עם הכורדים, ששבו בחודשים האחרונים לבצע פיגועים בערי טורקיה במקביל להתגברות התסיסה בדרום-מזרח המדינה. הפסד יגרום לארדואן ככל הנראה להפנות את כובד משקלו לזירה הפוליטית הפנימית ולפתוח בהכנות לבחירות. במצב שכזה הוא עשוי גם להניח בצד לעת עתה את שאיפותיו לשוב ולשמש כמתווך במזרח התיכון.