המדריך המוזיקלי לתפילות יום כיפור

יום כיפור בבית כנסת. הקהל נעמד בבת אחת, החזן מוביל בשירה וכולם מצטרפים. הלו, רגע, מה זה, אין פלייבק? איך מצטרפים? מתי משנים קצב? תנו רמז.

כבר שנים שמתקיימים ברחבי הארץ תפילות יום הכיפורים משותפות לדתיים וחילונים, חלקן במנייני "צהר" שמחלקים מחזורים עם הסברים מפורטים על התפילה. אבל מה שחסר הוא הפן המוזיקלי של התפילות, שמהווה חלק בלתי-נפרד מהחוויה של בית הכנסת בימים הנוראים.

ארגון "קשר תרבות יהודית" של ישיבת "מעלה אליהו" בתל-אביב הגה רעיון ייחודי: היום (ב') ייצאו אנשי הארגון לבתי קפה בתל-אביב כשבידם אלבום מוזיקלי עם שירי התפילה. הם ינסו לשכנע את הבעלים להשמיע את המזמורים שעובדו לשירים, ואת היושבים לרכוש את הדיסק במחיר סמלי לכיסוי ההוצאות.

"למניין 'צהר' שאנחנו מארגנים ברחוב קלעי הגיעו בשנה שעבר יותר מ-600 אנשים. זה הרגיש מצוין, אבל עם זאת הייתה תחושה שרבים עדיין לא מכירים את התפילה, הם עדיין 'מסתכלים מבחוץ', קצת כמו תיירים", אומר מיכאל סיטבון מקשר תרבות יהודית. "בתפילה זה חסרון אדיר. אתה הרי צריך להיות חלק מהכלל - זה מה שנותן את העוצמה לתפילה, זה מה שמעניק לה את חווית האחדות". 

לדברי סיטבון, אשתקד הם הקליטו שלושה משירי התפילה באופן חובבני ומסרו לחברים וקרובים. התגובות היו מאוד חמות. המאזינים סיפרו שבית הכנסת הפך ממקום זר למוכר, והמנגינות הפכו לחלק מהתפילה, למשהו שמצפים לו.

וההמשך היה מתבקש. לקראת השנה הוקלט אלבום שלם, הכולל 11 רצועות שבהן השירים המוכרים והפופולריים ביותר בבתי

הכנסת: כל נדרי, אבינו מלכנו, ונתנה תוקף, מכלכל חיים בחסד (מתוך חזרת הש"ץ - ברכת "גבורות"). התקליט הופק מוזיקלית על-ידי ראובן חיון, שבעבר עבד עם גרי אקשטיין, שרון הולצמן ואחרים.

הרעיון שעומד בבסיס ארגון קשר תרבות יהודית הוא לחפש את המפגשים שממילא מתקיימים בין דתיים וחילונים - ולהעצים אותם, ליצוק בהם תוכן עמוק יותר. בין היתר הם מנסים להפוך בתי כנסת בתל-אביב למקומות שלא נועדו לדתיים בלבד, אלא למרכזים לפעילות חברתית וקהילתית. "לא חייבים לבוא לשלוש תפילות ביום, אלא למה שאוהבים ומתחברים", מסביר סיטבון את הרציונל. "גם בסוכות ננסה לתת עוד עומק למי שיגיע לשוק ארבעת המינים בכיכר רבין".