מלכיאור על תמלוגי הגז: "המשקיעים לא יעזבו"

"המשקיעים בקידוחי הגז העתידיים לא יוותרו על ההזדמנות לעשות את סכומי הכסף האדירים שנקרו בדרכם, גם אם יעלו קצת את התמלוגים שהם משלמים", כך אמר היום הרב מיכאל מלכיאור, יו"ר פורום "פעולה אזרחית" וממובילי המאבק להעלאת תמלוגי הגז, בכנס בתל אביב שדן בנושא.

כמי ששימש בשנות השמונים כרבה הראשי של נורבגיה – אחת מספקיות הנפט הגדולות בעולם, הביא מלכיאור דוגמה מאופן התמודדותה של המדינה הסקנדינבית עם אותה דילמה. "גם בנורבגיה כאשר התגלה הגז והתגבשה מדיניות התמלוגים, היו לחצים כבירים של החברות שאיימו לעזוב את המדינה אם התמלוגים יעלו. אבל התמלוגים עלו והן לא עזבו. התמלוגים בישראל, 12.5%, הם הנמוכים ביותר בעולם, גם ביחס לעולם המערבי ובוודאי ביחס לעולם השלישי. במצרים, לדוגמא, מדובר על תמלוגים של כ-80%".

"אנחנו צריכים ללמוד מהניסיון הנורבגי כיצד להשתמש בגז. יש מדינות שנצלו את כל הרווחים לטווח הקצר ובזבזו את הכסף. נורבגיה פעלה אחרת, היא לא הורידה מסים, היא לא הוזילה את הדלק לאזרחים אלא השקיעה בחינוך, בתשתיות, במחקר, בפיתוח ובצמצום פערים וכיום זוהי המדינה עם איכות החיים הטובה ביותר בעולם".

"לנו אין כסף ללוביסטים"

בהמשך דבריו, האשים מלכיאור את חברות הגז בהטעיית הציבור. "הן נהנות, מעבר לשיעור התמלוגים הנמוך, מכל מיני הנחות עם שמות מוזרים שהביאו לכך שבשנה שעברה הן שילמו 0% על התמלוגים. בניגוד למה שהם אומרים, לא מדובר בהעלאה רטרואקטיבית של תמלוגים, אלא רק בהעלאה על מה שהן ירוויחו מעכשיו. מדיניות המיסוי בכל העולם משתנה כל הזמן ואף אחד לא מעז לומר שזה שינוי רטרואקטיבי ושאסור למדינה לעשות זאת".

לדברי מלכיאור, לא מדובר גם בהחלטה חדשה: "ממשלת ישראל בראשות הליכוד קיבלה החלטה כזאת ב-2002 והכנסת קברה אותה בלחץ של עורכי דין לוביסטים ויח"צנים, אולי בגלל שהציבור לא היה מודע למה שקורה שם, כי עדיין לא היה לו עניין בכך. חבל שאנחנו (הארגונים החברתיים ת.ג) לא יכולים לשלם לכל עורכי הדין והלוביסטים של חברות הגז שהיו עומדים איתי כאן ונואמים נאומים חוצבי להבות אם היינו יכולים לשלם להם".

מלכיאור סיים בנימה "יהודית" (אולי בקריצה ליצחק תשובה שומר המסורת) ואמר: "בגלל שיום הכיפורים חל השבוע, אני צריך להזכיר שלפני שעומדים מול בורא עולם צריך להסתדר עם החברה, אז בואו נעשה את זה. תמיד אמרו לנו שאין כסף לצרכים חברתיים כי אין לנו משאבי טבע ויש לנו צרכי ביטחון. זה אף פעם לא היה נכון אבל עכשיו נגמרו להם התירוצים. יש אמצעים לבצע רפורמות גורפות שיוכלו להפוך את ישראל למדינה עם פחות עוני".

יצוין כי מארגני הכנס הזמינו את נציגי חברת "דלק" לבוא ולנאום בו, אך הם סרבו בטענה שמדובר בכנס חד צדדי.

על כמה כסף מדובר?

ד"ר עמית מור, מנכ"ל חברת הייעוץ אקו אנרג'י, טען מול דבריו של מלכיאור כי תמלוגי הגז יפיקו רווחים קטנים ממה שעולה מהדיון הציבורי והתקשורתי. לדברי מור: "מדינת ישראל, מהר יותר מכל מדינה אחרת, עוברת במהלך 20 השנים האחרונות למצב שבו 70% מהחשמל מיוצר בגז. זה תהליך מבורך, שכבר חסך לנו 2 מיליארד שקל בחשבונות החשמל וגם טוב לאיכות הסביבה, אבל אנחנו מחויבים לרכוש חלק מהגז ממצרים במסגרת הסכם ארוך טווח ובכל מקרה צורכי המשק הם כאלה שהחברות יוכלו להפיק רווח של לכל היותר מיליארד דולר ויותר לשנה".

לדברי מור, גם אם יתגלו המאגרים הגדולים (שאותם הוא מכנה "הלווייתנים הגדולים") וישראל תתחיל לייצא גז, ייקח 10-15 שנה ליצור טכנולוגיה שתוביל את הגז לאירופה ויהיה מדובר ברווח של עוד כמה מיליארדי דולרים בשנה ולא יותר.

"בין אם וועדת ששנסקי תחליט לגבות 20% או 80% לא מדובר בסכומים שיעשו מהפכה כלכלית וחברתית אלא בתוספת של כמה חלקי אחוז לתקציב המדינה. אנחנו מדינה עשירה עם תקציב של 300 מיליארד שקל לשנה ותוצר גדול פי שתיים וחצי מכך. עם זאת, דין פרוטה כדין מאה וחשוב שהוועדה תגבש קריטריונים מקצועיים למיסוי הגז".

בתגובה לדבריו של מור, אמר מלכיאור ל-ynet כי הערכותיו של מנכ"ל אקו אנרג'י הן "מופרכות" ואם ישראל אכן תתחיל לייצא גז, אזי המאבק על גובה התמלוגים מתנהל סביב רווח של 300 מיליארד דולר בכמה עשרות שנים.

משותפויות הגז נמסר בתגובה: "מדובר בכנס חד צדדי ופופוליסטי, שתכניו סומנו מראש, ולא בכדי נמנעו מומחים רבים מהשתתפות בבמת ההתלהמות וההסתה בחסות הקרן החדשה. עצוב לראות עוד מחזה של פופוליזם נמוך, שטחי ומבייש".