אתם שותפים: הגז בים הוא גם שלכם
כמו הזכות שלנו להנות מחופי הים התיכון בלי לשלם, או לטייל בשמורות הטבע בלי לשלוף את הארנק, כך מגיע לנו חלק מהרווחים שצפויים מגילוי הגז מול חוי ישראל. המדינה שכבר נתנה בחינם מחצבים, קרקעות ומים לבעלי ההון חייבת להבין שאזרחיה הם שותפים באוצרותיה
ארץ ישראל, ארץ זבת חלב ודבש, התברכה בנופים מרהיבים, באתרי טבע ובעלי חיים ייחודיים - אבל לא במחצבים ובאוצרות טבע רבים. על כן אין זה פלא שאחרי שנים ארוכות של חיפושים, התגלית המבורכת של מרבצי הגז הטבעי מול חופי ישראל מהפנטת אותנו. זו כנראה גם הסיבה שכבר מזמן לא היה כאן מאבק כה לוהט ורווי יצרים, כמו זה המתחולל סביב התמלוגים שיידרשו חברות האנרגיה לשלם למדינה עבור הגז.
היזמים השקיעו מיליונים בחיפוש המרבצים ובהיערכות לשאיבת הגז מהם. הם עשו זאת מתוקף זיכיון שקובע שהם יתנו למדינה תמלוגים עבור ניצול אוצרות הטבע שלה. כשהמדינה הבינה שמדובר בכסף גדול - היא ביקשה להגדיל את הנתח שלה בעסקה.
היזמים התרעמו וטענו שאי אפשר לשנות כך את כללי המשחק, ושהדבר רק ירתיע משקיעים בעתיד. ארגוני סביבה וחברה טענו שאנשי ההון רק רוצים להתעשר, ושאוצרות הטבע השייכים לציבור. הוועדה שאמורה להכריע בסוגיית התמלוגים עדיין יושבת על המדוכה והויכוח נמשך בלהט. נדמה שאין מי שלא מבקש לגזור קופון מהתגלית הלאומית החדשה.
הגז הוא גם שלכם
הדיון הציבורי בנושא גובה התמלוגים מהגז הטבעי הוא דיון חשוב ועקרוני סביב זכות הציבור על משאבי הטבע של המדינה. אבל נדמה שלא מתקיים דיון - שהוא לא פחות חשוב - על האופן שבו ינוצלו את המשאבים האלה. שימוש מושכל במשאבי טבע אינו רק צמצום והתייעלות בצריכה, אלא גם חלוקה נכונה וצודקת של המשאבים בין כלל המגזרים בציבור, ושימוש נכון ברווחים לטובת הכלל. כדי שכל זה יקרה, חייבת המדינה להעלות את תמלוגי הגז אבל להשקיע את הכספים כדי להעלות את איכות החיים והסביבה בישראל - לא להעשיר את קופתה.
יהיה בכך גם תיקון של טעויות העבר. לאורך השנים העניקה המדינה זכויות נדיבות על משאבי הטבע הציבוריים מבלי לדרוש תמלוגים נאותים. ההתיישבות העובדת קיבלה קרקעות לחקלאות שכעבור שנים הפכו למגרשים מופשרים לבנייה; מפעלי ים המלח וחברת הפוספטים קיבלו זיכיונות בלעדיים להפקת מחצבים תמורת תמלוגים נמוכים, ומי המעיינות נגזלו מהטבע וניתנו חינם כמעט לזכיינים שמכניסים אותם לבקבוקים שקופים.
על כן, העלאת תמלוגי הגז יכולה לסמן את הרף בנוגע לתמלוגים שתגבה המדינה בעד זיכיונות לכרית אוצרות טבע לאומיים בעתיד, אבל גם לקרוא תגר על הסכמי עבר.
אזרחים - אתם שותפים
בשנים האחרונות עברנו כברת דרך ארוכה בניסיון להגדיר ולכמת את הזכויות של אזרחי המדינה על המרחב הציבורי. תושבי ישראל הבינו סוף סוף שיש להם זכות חופשית להנות מחופי הים בלי לשלם, לטייל בשמורות הטבע בלי לשלוף את הארנק ולקבל מהעירייה שלהם פארק עירוני וגינה ציבורית. רבבות ישראלים נלחמים מדי שנה - מדי יום - על הזכות הטבעית שלהם - של כולנו - לסביבה בריאה ואיכותית, בלי עשן מחליא וזיהום מטריד. ברבים מהמקרים הללו עומדים זה מול זה רווחים כלכליים של קומץ של בעלי הון, מול רווחה של ציבור שלם.
המאבק בנושא תמלוגי הגז הוא מאבק רחב הרבה יותר, והשלכותיו משמעויות הרבה יותר מהממון הרב שטמון במרבצי "תמר" ו"לוויתן". זהו המאבק על פני החברה בישראל ועל תפקידה של המדינה וחובותיה כלפי האזרחים. זהו מאבק על ניהול נכון וצודק של אוצרות טבע לאומיים, ועל זכות הציבור להנות - גם במושגים כלכליים - בגין השימוש באוצרות הטבע הקיימים סביבו. כי מעל לכל המכשולים הבירוקרטים והמשפטיים ביסודה של כל מדינה דמוקרטית עומד הסכם בסיסי של שותפות בין המדינה לאזרחיה. הגז, אם כן, הוא שלכם בדיוק כמו שהוא של חברות האנרגיה.
לפנייה לכתב/ת 
