טיול על ארבע: סיור מומלץ במערב ראשל"צ

מידע שימושי:

אורך המסלול: כ-4.7 ק"מ.

אופי המסלול: הליכה קלה מעגלית.

נקודת התחלה וסיום: צומת שדרות ההסתדרות עם שדרות גולדה מאיר (1) ליד התחנה המרכזית החדשה בראשון לציון (צומת מס' 100). לבאים ברכב, הגישה ממחלף גן רווה או משדרות רוטשילד בראשון לציון, והחניה בחניון קניון שער-ראשון או בחניון בית מכבי שמצפון לו. לחלופין ניתן לחנות בכל אחד מהרחובות הקטנים בשכונת קריית גנים הסמוכים לצומת (רחובות דן או דליה לדוגמה). 

מתגובות רבות לכתבות הקודמות בסדרה גיליתי שיש יחס אמביוולנטי, אם להתבטא בזהירות, כלפי הערים חולון-בת ים-ראשון לציון, המטופלות פעמים רבות שלא בצדק כמקשה אחת. אני לא מאשים איש. אם היו שולחים אותי לפני כמה חודשים לסיור בראשון לציון, ועוד ברובע השינה הענקי שבמערבה, הייתי מפקפק.

אם אתם בעניין של "אוויר הרים צלול כיין, וריח אורנים", אז ראשון היא לא ממש הכתובת; אבל גם לא הרצליה, אשדוד או תל אביב. אבל אם אתם מעוניינים בגנים רחבי ידיים, בריכות קטנות דמויות אגמים בפארק, מפלי מים ופסלים שמפוזרים על הדשא, והכל מתחת לאף - אז יש לי חדשות עבורכם.

ממש מתחת לאף. שכונה במערב ראשל"צ (צילומים: אורי תאר) 

חברו הטוב ביותר נותן צ'אנס לכל מקום יישוב שבעליו מתרשם שיש לו משהו להציע. בהחלט היו נפילות; מקומות שאני לא אחזור אליהם וגם לא אכתוב אודותיהם; אבל יש גם הפתעות נעימות, וראשון לציון מערב, או ליתר דיוק, השכונות נאות אשלים וקריית גנים שבהן מתמקד הסיור, התגלתה ככזו. קשרו את הרצועה והקולר ובואו איתנו.

פארק החולות

שכונות מערב ראשון מתוכננות לפי התפישה המודרנית: מניחים "גריד" שדרות ראשיות בצורת שתי וערב, ובריבועים שהן יוצרות, מקימים שכונות הפונות פנימה אל עבר גן מרכזי או אל שדרות ירוקות להולכי רגל. כיום קיימות עשר שכונות כאלה במערב העיר (כולל נווה אליהו הוותיקה יחסית) וכן אזור תעשייה ומסחר גדול.

חצינו את שדרות ההסתדרות דרומה, ונכנסנו דרך שביל קטן, בין הדרך המובילה אל כביש מספר 4, לבין בתיה האחרונים של קריית גנים (2). מצאנו את עצמנו בפארק החולות. הפארק כאן, החולות כבר לא, והוא מנציח בשמו את מחיר הפיתוח: חולות הזהב של ראשון לציון שהיו ואינם עוד מאז שכוסו בבטון ובאספלט.

הפארק בצורת חצי-סהר מקיף, בשם זה או אחר, את שלוש השכונות הדרומיות במערב העיר, לאורך כבישים 4, 431 ונתיבי איילון, ואורכו יותר מ-3.5 ק"מ. קיר מיגון אקוסטי שהוקם לאורך סוללות עפר, חוצץ בין משטחי הדשא הירוקים, עצי הצל, פינות הישיבה וגני המשחקים לבין הכבישים הבין-עירוניים הסואנים. לאחר כ-300 מטרים הבחנו במספר פסלים שמישהו פיזר על הדשא כאילו באקראי (3). פסל בצורת פסנתר שעליו נח חתול לכד את תשומת ליבו של חברו הטוב ביותר, אשר ניגש אליו, השעין את שתי רגליו הקדמיות על מכסה הקלידים וריחרח באכזבה את האבן.  

חתולה על פסנתר לוהט. פארק החולות (צילומים: אורי תאר)

בהמשך רווה הכלב מעט נחת בגינת כלבים קטנה (4). משמאלנו החלה מלווה אותנו סמטת הגן, כביש שירות אל מתקני השאיבה שליד גינת הכלבים (5). צעדנו קצת בסמטה, קצת בשבילים המתפתלים לאורך הפארק, ואפילו טיפסנו על סוללת העפר, בדיוק במקום בו יש פרצה בחומה האקוסטית. למולנו נתגלו כביש 431 רב המסלולים והנתיבים וחנות איקאה החדשה במלוא הדרה הכחול-צהוב. לאחר מעגל תנועה שאין בו תנועה, בקצה הדרומי של שדרות חומה ומגדל (6), נכנסו אל שטח שיפוטה של שכונת נאות אשלים.

סיפורים מיבשת אחרת

זוג קרב מולנו; הם הביטו בכלב, חייכו, והגבר לחש לזוגתו: "קרסאבצ'יק" (יפהפה). את כל ההטיות של המילה "קראסביץ" (יפה ברוסית) אני כבר מכיר, "קרסאביי", "קרסאבייה" ואחרות, ואני לא מספר לכם על כך כדי להתפאר. יש משהו שונה לחלוטין ביחס של עולי רוסיה כלפי כלבים, אל כלבי צייד ושמירה בפרט, ונדמה לי שלדוברמנים שמורה בליבם פינה חמה במיוחד. הם קרבים אל הכלב בלי חשש, מישירים אליו מבט שמשדר אדונות וחיבה, ומבהירים לו בשנייה בודדת את יחס הכוחות במהלך הפגישה הקצרה. הילדים, לפעמים רק בני ארבע, אינם סוטים ממסלול הליכתם, ומעבירים יד מלטפת לאורך גבו של הכלב, מהאוזניים עד הזנב, כאילו היה מעקה ברזל לצד השביל. המבוגרים סוקרים את הכלב במבט בוחן, עומדים על איכות שיניו או על שריטה אקראית בפרווה, ולעולם לא תשמע מהם רק את השאלות הטריוויאליות "בן כמה הוא?" ו"מה שמו?".

מבט מסוללת העפר. נציגות שבדית באופק (צילום: אורי תאר)

מהאנשים האלה שומעים סיפורים מוזרים, לפעמים כמעט פנטסטיים, מארץ אחרת. הנה רק שניים: מאיש כבן 70 באשדוד, שסייר עם כלב מעורב קטן, שמעתי שהיו לו תשעה דוברמנים בזה אחר זה, ברוסיה ובארץ, ורק כאשר האחרון מת לפני מספר שנים, החליט ששוב אינו חזק כפעם, וייטב לו ולכלב הבא אם יאמץ כלב פחות אנרגטי.

פעם אחרת, כשחזרנו מיער אילנות לנתניה דרך השדות ועצרנו לשתות, בחור שעלה לארץ מסנט פטרסבורג יצא לעברנו מגינת ביתו. הוא ביקש ממני להמתין, ושב עם כלבת ויז'לה חמודה "רק כדי שהכלבים יכירו". האיש סיפר לי שלאחותו היה ברוסיה כלב דוברמן, וכאשר נסעה לחופשה בת שבוע, ביקשה מהשכנה להאכיל את הכלב ולהוציא אותו. אבל השכנה הגזימה בשתייה ואושפזה עם "קריז אלכוהולי". כשהאחות שבה לביתה, מצאה את גופת הכלב נפוחה והבית נקי כפי שהיה: "רק בשביל לראות כמה ממושמע דוברמן, שימות לפני שיעשה בבית!", סיכם האיש את מוסר ההשכל.

פארק נאות אשלים

כ-250 מטרים ממערב למעגל התנועה פנינו ימינה (צפון-מזרחה - 7), אל שביל שהוביל אותנו אל רחוב החליל ואל גן החליל. כל רחובותיה של שכונת נאות אשלים קרויים על שם כלי נגינה: כינור, קלרניט, מפוחית וכן הלאה; והרחוב הראשי הוא לא פחות מרחוב התזמורת.

תזמורת של ירוק ומים. פארק נאות אשלים

המשכנו עם רחוב החליל צפונה, חצינו את רחוב התזמורת, ועמדנו בפתחו של פארק נאות אשלים,

שבראשון כולה - על מזרחה ומערבה גם יחד - אין גן מטופח וחמוד כמוהו. בשלב הזה, על בעלי הכלבים לקחת בחשבון כי שילוט סביב הפארק אוסר על הכנסתם.

סדרה של בריכות המעוצבות כאגמים קטנים, מוליכה במעלה הפארק, ומפלי מים מקשרים בין בריכה לבריכה. לאורך הנתיב פוזרו פסלים, מתקני שעשועים ומרפסות תצפית אל המים ומעליהם. פסל עוף גבוה חולש על הפארק, וחלקו הדרומי מעוצב בצורת אמפיתיאטרון. מהרחבה העגולה לקראת סופו של הפארק (8) מומלץ לפנות אל שביל המוליך שמאלה (מערבה), לחצות שוב את רחוב התזמורת, ולצאת מהשכונה אל הצומת של רחוב אלי ויזל עם שדרות מוטה גור (צומת מס' 120 - 9).

לזכר חתני פרס נובל. גם רבין כאן

לאורך רחוב אלי ויזל הנמשך מצידו האחר של הצומת, הוקמה טיילת המנציחה את חתני פרס נובל. עבור כל אחד מהם הוקמה אנדרטה קטנה עם שמו וציון תחום ושנת הזכייה. טיילנו לאורך השדרה עד למעגל התנועה הקרוב, ולאחר שהבנו את הפרינציפ, שבנו אל הצומת (9) חצינו את שדרות מוטה גור ופנינו שמאלה (צפונה), כשמשמאלנו המכללה למינהל. הגענו לכיכר רבין - כיכר גדולה שבה אנדרטה לזכר האיש, ודגלי העיר והמדינה מתנוססים משני צדדיה.

כיכר רבין, גרסת ראשון לציון

גרמי מדרגות עולים אל אנדרטת הארד, מעשה ידיו של הפסל אליעזר ויסהוף, ויצירתו מתארת כלים חקלאיים העולים ופורחים בין כלי נשק נבולים ומנותצים. על בסיס האנדרטה מצוטט הפסוק מספר ישעיהו ב', ד': "וכתתו חרבותם לאיתים, וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה ". פנינו ימינה (מזרחה) אל שדרות יצחק רבין המחליפות בהמשך את שמן לשדרות ההסתדרות, עד לנקודת ההתחלה, מרחק של קילומטר מהכיכר. כאן אמנם אין גן, אבל יש שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים, ומעברה הצפוני של השדרה הבחנו בשרידי החולות, שעל חלק מהם מתוכננת לקום קריית הממשלה.

• לסיורים קודמים עם חברו הטוב