צרפת אישרה סופית: אסור לעטות רעלה בציבור

צרפת מסירה את כיסוי הפנים, ומכניסה את האיסור לספר החוקים. הסנאט הצרפתי אישר הערב (ג') את החוק האוסר על עטייה בפומבי של רעלה המסתירה את הפנים והגוף, ובכך אושר החוק הסופית. ההצעה עברה לפני כחודשיים בבית הנבחרים של צרפת לפני כחודשיים וכעת נדרשת רק חתימתו של הנשיא ניקולא סרקוזי.

על פי החוק, ייקנסו נשים שיעטו בורקה בציבור ב-150 אירו או יידרשו לעבור השתלמות בעקרונות האזרחות של הרפובליקה הצרפתית. גם הפעם, כמו בבית הנבחרים, רק מחוקק אחד התנגד להצעה. בסנאט תמכו בחוק 246 לעומת מתנגד אחד, בבית הנבחרים תמכו בו 336 מתוך 337 המחוקקים.

רק 2,000 נשים צרפתיות יושפעו מהחוק, שזכה לביקורת חריפה בחודשים האחרונים. נשיאי הסנאט ובית הנבחרים, ג'רארד לארשר וברנאר אקויר, ניסו להסביר את המהלך בהודעה משותפת שהוציאו ואמרו כי "יש ביטחון מלא" שאין הוא מתנגש עם החוקה.

החוק, שאותו יזמה שרת המשפטים, מישל אליו-מארי, עורר סערה מתמשכת בצרפת. תומכיו טענו כי הוא נועד לשמר את עקרון החילוניות המהווה אחד מיסודות הרפובליקה, ומתנגדיו טענו מדובר במהלך פופוליסטי, בשל מספרן המצומצמם של הנשים שיושפעו ממנו.

"כיסוי הפנים, בין אם מרצון או בין אם בכפייה, נוגד את הסדר הציבורי", אמרה אליו-מארי עם פתיחת ההצבעה. "אם הדבר נעשה בכפייה, יש כאן משום פגיעה בכבודה של האשה. אבל גם כשהיא מכסה את פניה מרצון, היא מדירה עצמה מהכלל ומתנערת מכלל היסוד של הרפובליקה, הקובע כי כל האזרחים משלבים ידיים למען הכלל".

סעיפי החוק קובעים כי אדם שיכריח אשה לכסות את פניה בציבור יהיה צפוי לעונש מאסר מקסימלי של שנה ולקנס בסך 30 אלף אירו - ואף כפול מכך כאשר מדובר בקטינה.

המחוקק העניק לציבור "תקופת הסתגלות" של שישה חודשים שבמהלכה ייסתפקו רשויות החוק המקומיות באזהרה בלבד למפריו, אך לאחר מכן - באפריל 2011, ייענשו העבריינים על-פי הסנקציות שנקבעו בחוק.

באפריל היתה בלגיה למדינה האירופית הראשונה שאסרה על הבורקה. ספרד עשויה להצטרף בקרוב לצרפתים ולבלגים, לאחר שמפלגת האופוזיציה הגדולה במדינה הודיעה על כוונתה לקיים דיון ציבורי בנושא הטלת איסור על לבישת בורקה במקומות ציבוריים.

הסוגייה הפכה לדיון ציבורי ברחבי אירופה, ובעיקר שבהן יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה, כמו בריטניה והולנד. סקר שפורסם הקיץ בלונדון גילה ש-67 אחוזים מאזרחי המדינה תומכים באישור חוק בורקה, אולם השר הבריטי לענייני הגירה הביע התנגדות נחרצת. "זה לא בריטי. אנחנו חברה סובלנית ששומרת על כבוד הדדי", אמר.