שתף קטע נבחר
 

הבוס צעק עליי והתפטרתי - מגיעים לי פיצויים?

המנהל שלכם אגרסיבי ואתם חשים מושפלים בעבודה? אתם בחברה טובה. רבים מאלה המועסקים באווירה ארגונית עכורה רוצים להתפטר, אך חוששים לאבד את זכויותיהם. אימוץ כמה כללים יסייע לכם לעזוב מקום עבודה דכאני - וגם לקבל פיצויים

10 שנים שאיריס מגיעה בכל בוקר לעבודה. 10 שנים. 10 שנים שאיריס סובלת את מצבי הרוח של שמואל, ואת הטון האגרסיבי. את הצעקות, הלחץ המתמשך והאווירה התובענית. ואחרי 10 שנים, אינספור דמעות, שיחות ונשיכת שפתיים - נשבר לה לגמרי: היא החליטה שהיא לא מוכנה לבזבז את חייה במקום בו האווירה כה עכורה, והתפטרה. איריס מבקשת משמואל שייתן לה את כל הפיצויים המגיעים לה, בגובה 10 משכורות, אך שמואל מסרב: שקל היא לא תראה ממנו, החוצפנית.

 

המצב החוקי

מדוע איריס בכלל חושבת שמגיעים לה פיצויי פיטורים?

 

היא הלא ילדה גדולה, שהחליטה פתאום על דעת עצמה לקום ולעזוב, אחרי כל כך הרבה שנים. אף אחד לא אמר לה ללכת - אז למה ששמואל יצטרך לשלם לה פיצויים? כולנו יודעים שמי שמתפטר לא זכאי לפיצויים על פי חוק! ולמרות זאת, יש ממש בפנייתה של איריס למעסיק שלה, ואם תחליט להגיש תביעה נגדו – היא לא תטעה.

 

התפטרות בדין פיטורים

חוק פיצויי הפיטורים קובע בסעיף 11(א), לגבי מקרים כגון זה, כי עובד שהתפטר מאחד מ- 2 הטעמים הבאים, ייחשב לעניין פיצויי הפיטורים כאילו פוטר:

 

1. התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה: כך למשל, אם המעסיק הפסיק לכם לפתע הטבה מסויימת שקיבלתם בקביעות, או הפחית בשכרכם ללא הסכמתכם  – תוכלו לבצע "התפטרות בדין פיטורים" (הוראות לביצוע התפטרות שכזו, כדין, יינתנו בהמשך).

 

כך גם, אי תשלום שכר בגין שעות נוספות, פיגור חוזר ונשנה בתשלום השכר החודשי, ואפילו אי הפרשת כספים כנדרש לביטוח המנהלים – לגבי כל אלו נקבע, במקרים שונים, כי הם מהווים הרעה מוחשית בתנאי העבודה, שמצדיקה התפטרות, שבצידה פיצויים.

 

2. התפטרות מחמת נסיבות שביחסי עבודה: כאן מדובר במצב שונה, בו הנסיבות שנוצרו במקום העבודה הן כאלו, שלא ניתן לדרוש בהן מאותו עובד ספציפית, שיישאר. אין מדובר בנוסחה קבועה מראש, ויש לבחון בכל מקרה את נסיבותיו. עד היום הוכרו בפסיקה המקרים הבאים כמצדיקים התפטרות:

• פגיעה אישית בעובד (על רקע מוצאו למשל).

• התנהגות שלילית של המעביד: יחס משפיל, העלבה, שימוש בשפה פוגעת ומעליבה כלפי העובד.

• הצרת צעדיו של העובד כך שלא נותרה לו בפועל כל ברירה, למעט התפטרות. כך, כשמעביד מנסה לגרום לעובד להתפטר, כדי לא לשלם לו פיצויים, החוק יחזיר לעובד את הפיצויים המגיעים לו, בדלת האחורית.

• שינויים: שינוי פיזי של מקום העבודה, שינוי הסדרים או תנאים המשפיעים על עבודת העובד – כולם יכולים להוות נסיבות להתפטרות מוצדקת.

• חשדות שהופרכו: עובד נחשד בגניבה מהמעביד, והוגשה נגדו תלונה במשטרה, שלא הבשילה לכדי העמדה לדין - נפסק שהתפטרותו מוצדקת, שכן לא ניתן לדרוש שימשיך בעבודתו לאחר שדבק בו חשד שכזה.

 

האם איריס התפטרה ב"דין פיטורים"?

איריס טוענת שגם במקרה שלה, יש להכיר בנסיבות שנוצרו במשרד, ככאלו שבהן לא ניתן לדרוש ממנה כי תמשיך בעבודתה, ולכן על שמואל לשלם לה פיצויי פיטורים.

 

שמואל מצידו מכחיש את האמור, וטוען שאיריס עושה שימוש נלוז באווירה הרגילה במשרד, כתירוץ לעזוב, לעבודה אחרת טובה יותר.

 

כיצד ניתן להכריע מי מהשניים צודק?

במקרה שנדון, ושעובדותיו דומות להפליא לסיפורם של איריס ושמואל, בחן בית הדין האזורי בחיפה את כלל העדויות שהובאו בפניו, ופסק כי התובעת המתפטרת זכאית למלוא הפיצויים.

 

למען הסדר הטוב יצוין כי באותו מקרה אמיתי, ל"איריס" היו גם טענות לגבי פגיעות בזכויותיה הכספיות והסוציאליות, אך בית הדין התרכז בפסק דינו בנסיבות האחרות שגרמו לה לעזוב (יחסו של "שמואל" כלפיה), ופסק בהתאם להן. בואו נלמד מפסיקה זו, ומפסיקות נוספות בתחום, כיצד בוחן בית הדין את הסיטואציה:

 

1. "מי התחיל"?

בית הדין בודק תמיד, האם המעסיק הוא שהתעמר בעובד, או שמא דווקא העובד הוא שרצה לעזוב ולקבל פיצויים, ולכן יצר בכוונה סביבת עבודה עויינת? כמובן שבמקרה האחרון לא ייפסקו פיצויים, שכן לא המעביד הוא ה"אשם" בעזיבת העובד.

בפסק הדין הנדון, הסתבר כי בניגוד לטענות של "שמואל", הרי ש"איריס" הייתה עובדת טובה ומוערכת, בעלת ידע מקצועי רב.

 

טענות ההגנה, כאילו "איריס" גרמה נזקים למשרד או יצרה בעצמה את האווירה העכורה במשרד, הופרכו כליל אחת אחת, ונקבע כי המעסיק הוא שיצר את האווירה הקשה במשרד, התעמר בעובדת והשפיל אותה לאורך שנים.

 

במקרה אחר נדונה תביעת עובדת שהתפטרה, לאחר שנוצר בינה לבין המעסיקה שלה עימות פיזי, שכלל מכה בראש, חתכים ביד ופנייה למשטרה... נקבע, שלמרות שהמעסיקה לא פיטרה את העובדת, ועל אף שלא ממש ברור באותו מקרה מה קרה ב"ריב", עדיין נוצרה בכל מקרה סיטואציה כזו, שאין עוד מקום לדרוש מהעובדת להמשיך ולעבוד (ולכן מגיעים לה פיצויי פיטורים).

 

2. בחינה סובייקטיבית של המקרה

במקרים כגון זה, תיבחן מערכת היחסים הפרטית בין העובד הספציפי למעביד הספציפי: האם הם עצמם היו יכולים להמשיך את שיתוף פעולה ויחסי העבודה ביניהם, כנדרש, או לא? על העובד יוטל להוכיח שהתנאים היו כאלו, שלא אפשרו לו להמשיך ולעבוד.

 

כך, לגבי "איריס" שלנו, קבע בית הדין באופן חד וחלק כי אווירת העבודה במשרד הייתה "עכורה עד כדי בלתי נסבלת". נתגלה כי כבר כמה עובדות של המשרד התפטרו בעבר בשל יחסו של "שמואל", אשר היה, למשל, נוהג לפתוח את החלון במשרד לאחר ש"איריס" יצאה הביתה, ולצעוק אחריה "באופן מביש ומשפיל". "שמואל" אמנם הודה כי צעק על העובדת לעיתים, אך טען כי: "לפעמים הבוס צריך לצעוק" וכי "זו שיטת הניהול שלי".

 

בית הדין קבע כי עם כל הכבוד לשיטות הניהול האלטרנטיביות שלו: "אין לדרוש מעובד לעבוד במקום עבודה בו הוא זוכה ליחס מבזה ומשפיל" (!!!).

 

3. פרופורציות

לא בכל מקרה בו נגרמה לעובד מורת רוח, או שהוא אינו מרוצה מעבודתו, תוצדק התפטרותו. במקרה בו טענה עובדת שניתן לה "יחס בלתי הוגן" מצד הנהלת החברה, שהעבירו אותה מחדר פרטי לחדר משותף, הפעילו עליה "בקרת יתר" כעל עובדת מתחילה (רישום שעות) ונידו אותה חברתית - תביעתה נדחתה. לכל טענה שהועלתה, העלה המעביד הסבר מניח את הדעת, שהוכיח לבית הדין שהדברים לא כל כך נוראיים כפי שציירה אותם העובדת. לעומת זאת, במקרה של "איריס", כאמור, הוכרע כי התחושה שלה הייתה מוצדקת.

 

4. קשר סיבתי בין הנסיבות להתפטרות

העובד צריך להוכיח שההתפטרות נבעה מהקשיים שהוא מציג, ולא מסיבה אחרת. החוק גם מחייב את המתפטר לתת למעבידו, ומראש, התראה בכתב בגין ההתפטרות הצפויה, וסיבותיה. ההתראה נועדה לתת למעסיק הזדמנות לשנות את הנתון הבעייתי, מתוך הבנה שאם לא ישנה אותו – לעובד תהיה הזכות ללכת.

 

כך "איריס" שלנו התלוננה על יחסו של המעסיק מספר פעמים ואף הודיעה להנהלה בפירוש, שאם יחס זה יימשך היא תעזוב. עובדות אלו, בצירוף למכתב המפורט שהשאירה לו, גרמו לבית הדין להאמין לה כי התפטרה בשל היחס, ולא מסיבה אחרת.

 

טיפים למתפטרים

• לא כולנו בסירה אחת - קשה לדעת מראש מה יקבע בית הדין במקרה הספציפי שלך: בית הדין יביא בחשבון את הסיפור האישי, את המקצוע בו עבדת, סוג העבודה שביצעת והמעמד שהיה לך במקום העבודה. זאת בשל העובדה, שמה שייחשב כ"השפלה" או "הרעת תנאים" עבור עובד אחד, יכול להיחשב כתנאים רגילים לגמרי עבור עובד אחר.

 

• לגבי ההתראה – פעמים רבות עולה השאלה אם לשלוח למעסיק התראה בכתב או לא, כי הרי "הוא יודע כבר הכל, אז מה יש לכתוב"? בעניין זה נפסק, כי במקרים בהם אין סיכוי שההרעה המוחשית בתנאים תבוטל, או שברור שהמצב לא ישתנה – במקרים אלו לא מוטלת על העובד חובת ההתראה בכתב, שכן היא "עקרה". למרות זאת, הטיפ שלי הוא כן לתת התראה בכתב, גם כשהמצב ברור, וזאת כדי שלא ליפול בסוף ב"טכניקה" (כשבית הדין יקבע שלא עמדתם בדרישות החוק).

 

• פעלו מהר - אם הסתפקתם עד היום במחאה חלושה (למשל על שינוי תנאים), אבל לא התפטרתם בעקבות השינוי – לא בטוח שהתפטרות מאוחרת תשרת את מטרתכם. ייתכן שתיראו כמי שהשלימו כבר עם המצב, ויסרבו לפסוק לכם פיצויים בגין ההתפטרות.

 

דריה כנף  היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

 

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il

 

למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מה עושים עם מצבי הרוח של הבוס
צילום: index open
מומלצים