קובי אוז מרביץ גמרא

בעוד כמה חודשים, בראש חודש כסלו תשע"א, יתקיים "יום הלימוד העולמי של לימוד יהדות", שנועד לציין את סיום מפעל ביאור התלמוד בידי הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ). בארגון "שפע", שבראשו עומד הרב, פועלים לציין את יום הסיום בחגיגת לימוד בינלאומית - ולצורך כך כבר גויסו מגוון עצום של ארגונים יהודיים וקהילות, מכל הסוגים ומכל הזרמים.

לקראת יום הסיום, במרכז שטיינזלץ בנחלאות פתחו תוכנית לימוד שבועית של מסכת תענית, בהשתתפות שורה

מכובדת של מרצים - והשבוע היה שם קובי אוז. השיעור יוצא דופן, ופרט להומור רב - אוז שילב בו גם כמה שירים מאלבומו האחרון "מזמורי נבוכים" ומאלבומים קודמים.

אוז לימד את דף כ"ד במסכת תענית, שבו מובאים סיפורים על ניסים ונפלאות של חכמים וצדיקים שונים, בין היתר כדי להביא להורדת גשמים. בשיעור התייחס הזמר אל צום גדליה ויום הכיפורים ואמר כי בתענית אנחנו מגיעים למקום שפל ונמוך "כי רק משם אפשר באמת למקד כוח לבקשות ותפילות". 

תענית דף כ"ד

סיפורים על גשמים, ניסים ונפלאות

רבי גזר תענית על עצירת הגשמים ולא ירד גשם. בתפילה, כאשר החזן הגיע למילים "משיב הרוח" התחילה רוח לנשוב, וכאשר המשיך למילים "מוריד הגשם" התחיל הגשם לרדת. שאל אותו רבי מה מעשיך הטובים שבזכותם שומע הקב"ה את תפילותיך. סיפר לו אותו בעל תפילה שהוא גר בעיירה שתושביה דחוקים בכסף ואין להם כסף לקנות יין לקידוש ולהבדלה והוא טורח להביא יין ובו הוא מוציא ידי חובה בקידוש והבדלה את כל בני העיירה.

סיפור דומה מסופר במקרה בו גזר רב תענית ולא ירד הגשם, כאשר בעל התפילה הגיע בתפילתו למילים "משיב הרוח" התחילה רוח לנשוב, וכאשר המשיך למילים "מוריד הגשם" התחיל הגשם לרדת. שאל אותו רב מה מעשיך הטובים שבזכותם שומע הקב"ה את תפילותיך. סיפר לו אותו בעל תפילה שהוא 'מלמד' של ילדים, והוא מלמד את בני העניים, שלא יכולים לשלם לו, באופן שווה לבני העשירים, המשלמים לו. כמו כן יש לו בריכה של דגים וכאשר אחד מן הילדים מתרשל בלימודו הוא משחדו בדגים אלו עד שאותו ילד מתפייס וחוזר ללימודו.

על רב יהודה מסופר שפעם אחת יצא לשוק וראה אנשים רבים ממתינים למכירת כלי אחד של תמרים, הסיק מכך שישנו רעב, אמר לשמשו: חלוץ לי את נעליי, שרצוני להתענות על הרעב שיש בעולם. לאחר שחלץ את נעלו הראשונה לפני שהספיק שמשו לחלוץ את הנעל השניה כבר הגיע הגשם. מסופר בגמרא שבזמן זה שהתחיל הגשם לרדת נראו מלאכים שהתגלו כמלחים מעמיסים על ספינות חול וזה נעשה מעצמו קמח סולת. הגיעו כל אנשי המקום לקנות מקמח זה. אמר להם רב יהודה: אל תקנו מקמח זה, כיון שנעשה על ידי מעשה נסים וההנאה

ממעשה נסים מורידה מזכיות הנהנה, אלא המתינו למחר שיבואו ספינות ממקום אחר ועליהם תהיה חיטה רגילה.

אדם אחד התחייב בבית דינו של רבא מלקות כעונש על שבעל גויה. הלקוהו, ומת האיש מן המכות. נשמע הדבר בבית שבור, המלך הפרסי, ורצה להעניש את רבא על שדן דיני נפשות בלא רשותו. אמרה איפרא הורמיז, אמו, לשבור: אל תתעסק עם היהודים שכל מה שמבקשים מאלוהיהם הוא עושה להם, ודוגמה לדבר שכאשר ישנה עצירת גשמים הם מבקשים רחמים ונענים. אמר לה שבור: אין בזה הוכחה, יתכן שזהו מקרה והגשם מגיע כי זה זמנו, אם יבקשו על גשם בימים אלו, ימי הקיץ, ואז יבוא הגשם סימן הוא שאלוהי היהודים שומע להם. שלחה איפרא הורמיז בקשה לרבא: כוון בתפילתך והתפלל על גשם. התפלל רבא ולאחר תחנונים רבים ירד גשם.