להתלבש, להסתרק, לאכזב

למרות סלידתה של המעצב(נ)ת מג'וליה רוברטס, היא הצליחה לאתר כמה פריטים מוצלחים בארון שלה שאיתם היא מסתובבת בעולם לקידום הסרט "לאכול להתפלל לאהוב". חבל שהיא קלקלה הכל במזרח

המעצב(נ)תפורסם: 28.09.10 , 16:50

המעצב(נ)ת חייבת לפרוק מעליה סוד: היא לא אוהבת את ג'וליה רוברטס. סביר להניח שכבר עכשיו סידרה לעצמה כמה תגובות שטנה שכותרתן תזעק "מי זו המעצב(נ)ת הזו? ג'וליה הכי שווה והיא לא תגיע לקרסוליה". פייר? תגידו מה שתגידו, אבל הפנים הפלסטיקיות, החיוך המפונפן והצחוק העלק-מתגלגל פשוט לא עושים לה את זה. אפילו בתחום המשחק מדובר במישהי שנורא רוצים לאהוב, אבל זה פשוט בלתי אפשרי. אגב, בעת צילומי "אושן 12" נודע למעצב(נ)ת שרוברטס שנאה את הבגדים שסידרו לה והתעקשה שילבישו אותה יפה לפחות כמו שותפתה לסט קתרין זיטה-ג'ונס. זה לא עזר, אבל זה גרם למעצב(נ)ת לחוש כלפיה סימפטיה.

למרות הכל, המעצב(נ)ת היתה מחוייבת לתור אחרי הנ"ל בסבב הפרמיירות שלה לסרט החדש "להתאהב, לאכול, לקטר, ליילל ולצחוק צחוק מעושה". התחנה הראשונה היתה בלוס אנג'לס, שם רוברטס החליטה לחשוף זוג רגליים שזופות שנתונות במכנסונים שחורים וחלק עליון שמשלב ג'קט בצבע זהה. בסך הכל מדובר במראה יומיומי ופשוט, השיער מוקפד והאקססוריז, כמו שאומרת חברתה של המעצב(נ)ת (כן, יש לה כמה כאלו), הם טו דיי פור. אולי זה פשוט מדי בשביל פרמיירה, אבל בלוס אנג'לס אתה יכול ללבוש גם תחתונים, כובע וסנדלים ויגידו שפצחת בטרנד חדש.

חיוך בסולם רוברטס: 3.5 מתוך 5

אנחנו עדיין מחייכים כאן

מאל איי המשיכה רוברטס להונג קונג, שם החליטה להפגין את כישוריה בתור ישמעאלית שקנתה את שמלתה בשוק הקרוב. לא ברור אם היא הבינה מאוחר מדי שיצאה עם חלוק מהבית או שהיא באמת ובתמים התלבשה לאירוע, אבל גם מקרוב וגם מרחוק היא נראית מזעזע. הפסים, הזהב, שקיפות הבד, העגילים, הצמיד, השיער - אין שום מילה טובה שתרכך את האימה. אפילו החיוך חושף השיניים מעלה תחושת קבס.

מה לכל הרוחות חשבת לעצמך?

ואפילו הבחורה שהתלוותה אליה, שבאופן די מוזר מחקה את דוגמת המכנסיים והסנדלים מאל איי, מעדיפה שלא להסתכל עלייך. ובצדק.

חיוך בסולם רוברטס: בכי תמרורים

ג'וליה מגלג'וליה, כלומר מהונג קונג

ועדיין במזרח: השמלה שבה התהדרה רוברטס בטוקיו, מתוך רצון להיראות כמומחית לזן גינה כנראה, שילבה משי בציורי פרחים גדולים ומפחידים ובנוסף נעליים ירוקות, יען כי הם הגבעול. הגזרה בה החגורה נמצאת קצת יותר מדי גבוה עושה שמות באזור האגן, ואפשר היה לשים אותה קצת יותר נמוך. מצד שני, שום דבר לא יכול לתקן את הפריחה הזו.

חיוך בסולם רוברטס: 1.5

הגינה של רוברטס

אחרי שהרגיעה את הבחילה עם כמה כדורים וסודה, המשיכה המעצב(נ)ת בליווי הצמוד, לא מדי, והגיעה עד לסן סבסטיאן בספרד, שם רוברטס החליטה להרגיע ולחזור ללבוש של לוס אנג'לס, בצירוף משקפי שמש ונעליים בדוגמת עור נחש סגול (הוא כנראה היה שותף ללבוש הקודם). ומה שעבד בלוס אנג'לס, עובד גם כאן - ואפילו נחמד יותר, עם נעליים בצבע שונה שמוסיפות ללוק החמוד, יחד עם תסרוקת שובבית וחיוך מאופק. כמו שצריך!

חיוך בסולם רוברטס: 4.5

איזה מזל שיש גם ימים כאלו

בפריז החליטה רוברטס להוציא את הגברת שבה, וכנראה לקחה איתה גם כמה מעצבי שיער ומאפרים, הפנימה שחיוך מאופק עובד טוב יותר ובחרה בשמלה בכחול כהה שקצת מעבה אותה באזור הטורסו והידיים, אבל נראית בסדר בשילוב העגילים והנעליים. הצמיד לא ממש שייך למסיבה, אבל אחרי ההתפרעויות הקודמות כנראה היה לה צורך. איך אומרים הצרפתים? אֶה.

חיוך בסולם רוברטס: 3.5

קומסי-קומסה. כבר היית יותר בסדר

אומרים שרומא היא עיר רומנטית, ושאם מגיעים לשם צריך להתנהג כמו הרומאים. האם זו הסיבה שרוברטס החליטה לחזור לאופנת התחרה המיושנת והנחשבת רומנטית? לא ברור. אבל אם באופן סיסטמטי, ושימו לב לכל הפריטים שנבחרו עד כה, את מתעקשת להסתיר את אזור הזרועות והחזה, את יכולה לבחור פשוט בשרוולים שמגיעים עד למרפק, זה עושה את העבודה אפילו טוב יותר. אין שום צורך לכסות את עצמך בווילון תחרה שרק מקשיש אותך. ואת יודעת מה? אפילו גולף נמוך היה עובד כאן.

חיוך בסולם רוברטס: 3

ברומא לא תמיד חייבים להתנהג כמו זקנים

ונראה שרומא באמת השפיעה על הלך הרוח הרוברטסי, רק שהפעם הלבוש הוא פחות זקן ויותר דודתי, בואכה "ירדתי לזרוק את הזבל בטוניקה ומכנסיים צמודים וכל מה שהצלחתי למצוא בגזרת הנעליים זה את הסנדלים מלוס אנג'לס". גם פה זה לא עובד ובכלל, כדאי לך לזרוק את התחרה החוצה מהחלון, אם כבר רומנטיקה אז עד הסוף. ולא, זה לא משנה שנעמדת בין שני גברים, את עדיין נראית לבושה בסמרטוטים. מה שכן, השיער והחיוך עושים את זה טוב יותר.

חיוך בסולם רוברטס: 2