זוהרת או מכוערת?

אני אעדיף להיות יפה, כמעט על פני כל דבר אחר. או לפחות, אני רוצה שזאת תהיה נקודת הפתיחה שלי. כלומר שאם אני כבר יוצאת מהבית והולכת למשרד לבנות לעצמי קריירה, אעדיף לעשות זאת בעודי יפה.

חישבתי בעבר כמה זמן אנחנו מבזבזות על טיפוח עצמי. התוצאות באופן לא מפתיע, רחוקות מלהיות לטובתנו.

ג'וליה מקווה שמכולה של בגדיו תגיע אליה בטעות. מארק ג'ייקובס וחברים (צילום: רויטרס)

מקורה של השאיפה להיות יפים היא ברצון לבטחון וביסוס. לא משנה מי אתה או מה אתה עושה, כולם רוצים לעגן את קיומם. להתחתן ולהיות בזוגיות שמחזקת אותך ונותנת לך גב ומשענת. להביא ילדים שישמרו על ההמשכיות שלך. לקבל העלאה במשכורת כדי לאפשר לאותו דור המשך חיים טובים יותר. לקנות דירה כדי לאחוז במשהו מוחשי ולרכוש מניות מגוונות באפיק סולידי, כדי לאחוז במשהו מופשט ובתקווה לחיים מבוססים עוד יותר. האנושות מכירה בצורך של הפרט בביטחון ועל כן היא יוצרת לעצמה מערכת מגוונת שאמורה לשרת את הצורך הזה.

אבל מעבר לכל האלמנטים האלו, לנו, בנות המין היפה יש מנגנון נוסף. לא מספיק לנו הבעל, התאומים, הליסינג והמניה של טבע. אנחנו רוצות להיבלע באור הבוהק של המגזין. קרמים של דיור באמבטיה ומגפיים של גוצ'י בארון, שייעשו אותנו נחשקות לנצח.

פעולותיי בתחום ההתייפייפות מתונות. אחרי הכל, אני לא צובעת את שיערי לבלונד, לא מזריקה בוטוקס לשפתיים וגם לא מתאבדת על ההליכון. אבל אל תתנו למתינות להטעות אתכם. הרצון שלי להיות יפה אינו מתון. להפך, הוא חזק מאוד ועקבי, והעובדה שאני שולטת בו לא מפחיתה מעוצמתו. יש לי פנטזיות על טיפולי ספא ארוכים שייהפכו את עורי לרך וזוהר, הייתי שודדת את הסופר- פארם אם זאת לא הייתה עברה פלילית ואין ספק שלא הייתי מתנגדת אם מכולה תועה של מרק ג'ייקובס הייתה נפרקת בארוני.

ניסיתי לחשוב על מושאי ההערצה שעולים בראשי כשמתעורר בי הרצון להיות יפה. ברגעים אלו אני לא חושבת על יפיפיות כדוגמת בר רפאלי. זה מסרס ומדכא מידי. אני חושבת על דוגמאות נגישות יותר, של נשים שאני דומה להן במבנה גופי, בצבעים ובסגנון. שיש לי סיכוי, ולו המועט ביותר, להידמות להן. אני בוחרת בנשים שקל לי להידמות להן. הרצון שבוער בתוכי הוא אינסופי, בור ללא תחתית של כסף, זמן ותסכול שלעולם לא יעניקו לי את מה שאני באמת רוצה. במילים אחרות: הרצון העז להיות יפה מתיש אותי.

למה זה טוב? לא ברור. הרי גם שאני משחקת בדיוק לפי הכללים תמיד יש איזשהו פגם. איזו ציפורן שהתפצלה, קמט בחצאית או קצוות שיער סוררת. אז מה עוד אני יכולה לעשות? רק לקום מחר בבוקר להסתכל על עצמי במראה ולומר לבבואתי: "היום תהיי מכוערת".

לשאלות ולרעיונות (ביקורות שליליות לא יתקבלו בברכה): fashion.jf@gmail.com

רוצים עוד? לכל הטורים של ג'וליה