הנחה של 10% לכיל על התמלוגים מים המלח
נוסחת חישוב דמי התמלוגים שמשלמת כיל מזה 50 שנה כוללת הנחה תמוהה, ללא נימוק בשטר הזיכיון שהוענק לה לניצול משאבי ים המלח. מתברר כי נוסחת חישוב התמלוגים לא בוטלה עם הפרטת החברה
כיל נהנית מ-10% הנחה בחישוב דמי התמלוגים שאותם היא משלמת למדינה עבור הפקת אשלג ומינרלים. כך עולה מבדיקת "כלכליסט". 10% ההנחה הם רכיב בנוסחת חישוב דמי התמלוגים שנקבעה בחוק זיכיון ים המלח ב-1961 עת החברה עוד היתה ממשלתית.
הנחה זו ניתנת נוסף על שיעור התמלוגים הנמוך של 5% שמשלמת כיל עבור הפקת אשלג ומינרלים נוספים מים המלח. אתמול דווח בכלכליסט, כי מדינת ישראל הייתה יכולה לגבות מכיל מדי שנה תמלוגים בגובה עשרות מיליוני דולרים, כפי שהתיר לה החוק - אבל היא בחרה לוותר על כך ל־45 שנה, מסיבות שאינן ברורות עד תומן.
על פי חוק הזיכיון, הנוסחה מורכבת כך: 5% משווי האשלג, ברום וכלוריד המגנזיום מתוצרת המפעל הנמכרים באותה שנה, בניכוי הוצאות אריזה, עמלת מכירות, הובלה וביטוח, ובניכוי נוסף ותמוה של 10% נוספים. אין כל נימוק בחוק הזיכיון לניכוי זה והוא יוצא דופן לעומת חוק הנפט, הקובע את גובה התמלוגים שמשלמים בעלי זיכיון הפקת הגז והנפט, המצוי בבחינה על ידי ועדת ששינסקי.
חוק זיכיון ים המלח נחקק כשמפעלי ים המלח וכימיקלים לישראל היו חברות ממשלתיות. עד 1992 היתה כיל חברה בבעלות מלאה של מדינת ישראל. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי המדינה, בהובלת שר האוצר יצחק מודעי, אמנם ערכה שינויים בחוק הזיכיון בשנת 1992, עם תחילת יישום תוכנית ההפרטה על ידי הנפקת המניות, אולם לא ברור מדוע סעיף התמלוגים לא נבחן מחדש כאשר החברות הממשלתיות הופרטו.
מדינת ישראל מכרה את גרעין השליטה (24.9%) בכיל ב־1995 לחברה לישראל, שהיתה אז בבעלות איש העסקים היהודי גרמני שאול אייזנברג. באותה שנה החליט מי שכיהן כשר אוצר, אברהם (בייגה) שוחט, שלא לגבות עוד תמלוגים מכיל עד 2010 בתמורה למחיקת הסעיף בשטר הזיכיון שחייב את המדינה להקים תשתיות עבור שינוע מוצרים של מפעלי ים המלח. שוחט מכהן כדירקטור בכיל מאז ינואר 2006.
בנו של אייזנברג מכר את השליטה בחברה לישראל ב־1999, ובכללה גם כיל, לאחים עופר. אלה קוצרים את פירות "חוסר תשומת לב" של המדינה לסעיף התמלוגים. פעילות האשלג מהווה את הרכיב המהותי והמרכזי בפעילותה וברווחיותה של כיל, בניהולו של המנכ"ל עקיבא מוזס, שהיא גם חברת האשלג השישית בגודלה בעולם. כיל נהנית בסדום מעלויות ייצור נמוכות יחסית, הנובעות מהריכוז הגבוה של מינרלים בים המלח ומהעלויות הנמוכות יחסית של הפקתם.
כמו כן, האקלים החם והיבש של ים המלח מאפשר לכיל לאחסן, בעלות נמוכה במיוחד, כמות גדולה של אשלג בשטח פתוח. יתרון זה ביכולת האחסון מאפשר לחברה לייצר בסדום ברמה קבועה יחסית, ובלא תלות בתנודתיות בביקוש העולמי לאשלג. כיל נהנית גם מעלויות שינוע נמוכות יחסית, וזאת בשל מיקום רוב מתקניה בסמיכות יחסית לנמלים בישראל ובעולם.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "נושא התמלוגים שמשלמת כיל למדינה נמצא בבחינה".
לפנייה לכתב/ת 
