היה שמח פעם בא"י: סיור מודרני בין ערים עתיקות

מבין כל ערי הנבטים הפזורות בנגב, עבדת וממשית הן שתיים מהאהובות במיוחד על המטיילים. הראשונה בשל הנוף הנשקף ממרומיה, והשנייה בזכות האוצרות החבויים מהעין שהיא מציעה למבקריה. אבל כדי להבין את עבדת וממשית, צריך להכיר את גיבוריהן - הנבטים. הם קראו לעצמם נבטו, שפירושו "חופרי בורות המים‭."‬

בני שבטים אלו, שמוצאם בחצי האי ערב, עלו ארצה בערך במאה הרביעית לפנה"ס והתמחו בהעברת סחורות מאזור תימן וסומליה של היום לנמלי הים התיכון - משם הועברו ליוון העתיקה, ומאוחר יותר לתושביה חובבי התענוגות של האימפריה הרומית.

היסטוריה של סוחרים ממולחים. שרידי עיר נבטית בנגב (צילום: רוני פתאל)

עם כל הכבוד להיותם סוחרים מעולים בעלי צינורות הפצה מעולים לא פחות (גמלים והרבה נחישות‭,(‬ ידעו הנבטים דבר או שניים על הישרדות במדבר. כלומר, כיצד למצוא מים ובעיקר - כיצד לאגור אותם לצד הדרכים שבהן עברו. על הדרך העיקרית שבה עברו באזורנו, "דרך הבשמים‭,"‬ נבנו תחנות דרכים וערים שסיפקו את כל מאוויהם וצורכיהם של אנשי השיירות היגעים. עבדת וממשית, שהוכרזו לפני כחמש שנים כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, היו חלק בלתי נפרד מהן.

עבדת

היה רק מלך נבטי אחד שזכה לקבל דרגה של אל לאחר מותו. היה זה עבדת השני, שעל שמו נקראת העיר ששכנה על תוואי דרך הבשמים. היסטוריונים קדומים אף סבורים שהוא נקבר בתחומה, אם כי אף אחד עדיין לא הוכיח זאת. עבדת מרשימה את המבקרים לא רק בשל השרידים הרבים שיש בה, אלא בעיקר בזכות הנוף המדברי הממלא את העין מכל עבר. כדאי לקרוא על קורותיו של המקום לפני שמגיעים אליו כדי להפוך את החוויה לעשירה הרבה יותר.

שער מקדש נבטי בעבדת (צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים)

העיר העליונה, המכונה "אקרופוליס" (רמז לכיבוש הרומאי‭,(‬ מאכלסת את רוב מוקדי העניין בגן הלאומי עבדת. כאן, בגובה של קרוב ל‭700-‬ מטר מעל פני הים, ניצב שער משוחזר. כיום הוא אינו מוביל לשום מקום משמעותי, אך בעבר היה זה שער הכניסה למקדש המקומי. לא נותר אלא לדמיין את החיים השוקקים שמילאו את המקום.

לא הרחק ממרכז המבקרים של עבדת שוכן בית מרחץ רומי שהעניק למבקריו פינוק בשלושה שלבים: מרחץ קר, מרחץ פושר ומרחץ חם. עוד במקום: מגדל רומי (נסו לזהות את הכתובת שמצויה במשקוף‭,(‬ מערת קבורה עם כוכים רבים, גת מהתקופה הביזנטית ושרידי בית מלאכה שהתמחה בייצור כלי חרס וכנסיות ביזנטיות.

במרכז המבקרים אפשר לרחרח תבלינים בהם מור ולבונה (ההתמחות של הסוחרים הנבטים‭,(‬ ובעיקר ללמוד בעזרת סרט וטקסטים על עולמם המרתק של הנבטים.

• איך מגיעים: מכביש ‭,40‬ כמה קילומטרים דרומית לשדה בוקר.
  

ממשית

בעיר הנבטית הקטנה הזו נמצא המטמון הגדול ביותר שהתגלה בארץ: כ‭10,000-‬ מטבעות כסף, וכן כמה ממצאים ארכיאולוגיים משמעותיים. ממשית החלה את חייה כתחנת דרכים זעירה, ועם השנים הפכה לעיר שתושביה הנבטים התמחו, בין השאר, במסחר ובחקלאות מדברית. מאוחר יותר, בתקופה הרומית, היא הייתה מרכז חשוב לגידול סוסים. למבקרים בה היא מציעה, על שטח קטן יחסית של כ‭40-‬ דונמים, ממצאים מרגשים מתקופות נבטיות שונות, כמו גם מהתקופות הרומית והביזנטית.

שמה של העיר ניתן לה על-ידי הרומאים, שקראו לה "ממפיס" (כמו העיר בארצות הברית‭.(‬ בתקופה הערבית היא כונתה כורנוב, על שמו של משקה שמיזג חלב, דבש ותמרים. למרות שהיא הקטנה ביותר מבין ערי הנבטים שבנגב, היא מציגה לראווה אדריכלות טיפוסית מפוארת למדי, כזו שלא תפגשו בשום מקום אחר. יש כאן רחובות יפהפיים, להם נושקים מבנים כמו אולמות, חצרות ומרפסות, והכל מעוצב לעילא: מרמת הסיתות של אבני הבנייה ועד לקשתות התומכות בתקרות.

אדריכלות נבטית טיפוסית. ממשית (צילום: מארק ניימן, לע"מ)

לצד כל אלו, אל תפספסו ביקור בכנסייה המערבית המכונה "כנסיית הנילוס‭,"‬ שנבנתה לאחר שנעלמו הנבטים מהנוף המקומי. כיאה לצו האופנה הביזנטי, רצפת הכנסייה עשירה בפסיפסים המציגים לראווה דגמים גיאומטריים, מיני ציפורים וכתובות שונות.

• איך מגיעים: כשמונה‬ ק"מ מדימונה, לכיוון צומת רותם על כביש 25 (באר שבע-דימונה).
  

ה"בייבי" של בייברס

הח'ליפים המוסלמיים מבית עבאס, השושלת המוסלמית המפוארת, היו הראשונים לעשות שימוש באותם עבדים שכונו "ממלוכים", ומוצאם היה בדרך כלל טורקי או צ'רקסי. במהלך השנים הם צברו כוח פוליטי וצבאי רב, ואף הקימו ממלכות עצמאיות משל עצמם במצרים ובאזור עיראק של היום. מכאן הדרך להשתלטות עוינת על חבלי ארץ נחשקים הייתה קצרה.

בארץ ישראל הם שלטו, באופן זה או אחר, בשנים ‭,1517-1260‬ כשהשליט הממלוכי המיוחצן ביותר היה הסולטן בייברס, טיפוס אכזר וערמומי במיוחד. הוא ראה בסילוק הצלבנים מארץ ישראל שליחות של ממש, וכל הדרכים היו כשרות למען מטרה זו. הוא לא הסתפק רק בכיבוש המבצר הצלבני באפולוניה, למשל, אלא גם הרס את חומותיו ודירדר את אבני הענק מטה, אל החוף, כדי לסתום את הנמל שבו. אפולוניה, כמו גם המבצרים יחיעם ונמרוד, חשה היטב את נחת זרועו של בייברס.

אפולוניה

האתר, הקרוי גם ארסוף (גלגול של השם רשף, אל הפריון הפניקי‭,(‬ הוא בראש ובראשונה מקום מפלט מהיומיום הסוער. לכאן, למרומי המצוקים שבצפון הרצליה, מגיעים כדי לברוח מההמולה, לקבל מנה מזוקקת של ים כחול לעיניים ולהתחבר לעברו המפואר של המקום, שמשך אליו לא מעט כובשים. היו פה פיניקים, הלניסטים, רומאים, מוסלמים וצלבנים. כנראה שנוף לים היה מצרך נדל"ני מבוקש בכל הדורות.

לא נותר הרבה מהפאר העתיק. אפולוניה (צילום: רשות הטבע והגנים)

הצלבנים ביצרו את העיר היטב ב‭1241-‬ ובנו בה נמל חדש, אך למרות כל הביצורים שרדה המצודה כ‭24-‬ שנים בלבד. 40 ימים צר עליה בייברס, עד שנפלה לידיו כפרי בשל. בייברס עצמו לא טרח לשקמה ולהתאימה לצרכיו, והעיר מעולם לא חזרה לעצמה. כיום לא נותר אלא לשוטט גבוה על המצוק המשקיף לים ולשרידי הנמל ולבחון מקרוב את שרידי המצודה, על אבני הבליסטראות המצויות בה, מרפסותיה ואולמותיה הגדולים.

• איך מגיעים: בצומת כפר-שמריהו על כביש החוף פונים לכיוון הרצליה פיתוח. בכיכר השנייה פונים ימינה לרחוב וינגייט, וממשיכים צפונה לפי השילוט.
  

מבצר יחיעם

נופי הגליל המערבי משמשים נוף הולם למבצר יפהפה זה, שנשמר היטב מאז ימי העבר. הוא נבנה על ידי הצלבנים ונהרס על ידי מיודענו בייברס בשנת ‭.1265‬ היה זה דאהר אל עומר, השליט הבדואי הגלילי בן המאה ה‭,18-‬ שעשה את המקום לביתו ושיפץ אותו מהיסוד. הרמונט כלל חומות חדשות, מגדלים מרשימים וחפיר עמוק מסביב למבצר. הנוף משובח: אל תחמיצו את מרפסות התצפית היפות. 

• איך מגיעים: המבצר שוכן בתוך קיבוץ יחיעם. פונים מכביש 89 (נהריה-צפת) לכביש מס' 8833 ונוסעים לפי השילוט.
  

מבצר יחיעם: הוחרב בידי בייברס, שופץ על-ידי אל-עומר (צילום: ליזי שאנן)

מבצר נמרוד

אחת המצודות הפוטוגניות ביותר בארץ נטועה בלב נוף עוצר נשימה. המבצר, הקרוי בערבית "קלעת נמרוד‭,"‬ נולד בימי הביניים, ומתנשא לגובה של כ‭800-‬ מטרים מעל פני הים, לא הרחק ממרגלות החרמון.

במשך שנים הסברה הייתה שמדובר במבצר צלבני, אך לפני כמה שנים גילו כי האיובים היו אלו שהקימו אותו בשנת ‭.1227‬ לוחמים מונגוליים תפסו את מקומם של האיובים, ואלו הוחלפו תוך זמן קצר על ידי הממלוכים. למעשה, מאז 1275 נחשב נמרוד למעוזו של בייברס בצפון הארץ. מי שיחפש היטב ימצא במבצר הענק הזה כתובת הנצחה של בייברס, הכוללת את דמותו המרומזת.

מבצר נמרוד מואר בדרמטיות בלילה (צילום: מיכה בריקמן, כתום צלמים)

מצודת נמרוד הציתה את דמיונם של רבים בזכות היותה נטועה ממש על ההר ובזכות מבניה המונומנטליים, אולמותיה, מגדליה ומחילות הסתרים שלה. מרק טוויין כינה אותה "תל החורבות הנהדר בעולם‭,"‬ וגם יוצרי הסרט "בופור" צילמו בה סצינות רבות.

• איך מגיעים: המבצר נמצא על כביש ‭,989‬ בין קריית-שמונה לחרמון.