כלב מי שקונה
אוהבי כלבים רבים לא מודעים לכך שכאשר הם קונים כלב "גזעי", הם למעשה חותמים על גזר דין מוות לכלב אחר, שמחכה להם בכלביה הסמוכה למקום מגוריהם. אימוץ כלב מכלביה והימנעות מעידוד תעשיית הרבעת הכלבים ימנעו באופן ישיר המתה של עשרות אלפי כלבים מדי שנה בישראל
כמו במקרים רבים אחרים, לפעמים נוח לנו פשוט לא לדעת. לא לשמוע. שלא יקלקלו לנו את ההנאה. הרי יש לנו מספיק דאגות ומספיק סיפורי זוועה לשמוע כל יום. מדי פעם, כאשר אני רואה אדם שלצידו מתהלך כלב "גזעי", אני שואל אותו האם הוא שמע על כך שבכל שנה ממיתים בישראל עשרות אלפי כלבים בריאים לחלוטין בכלביות ברחבי הארץ.
מכיוון שרוב בעלי הכלבים הללו אוהבים באמת ובתמים כלבים – ולא רק כלבים גזעיים – מרביתם מזדעזעים לשמע הנתון הזה ושואלים איך זה שהרג בהיקף שכזה מתרחש במדינת ישראל של שנת 2010. כשהם שומעים שהם, בתור מי שהעדיפו לקנות כלב על פני לקחת כלב מכלביה, נושאים גם כן באחריות להרג ההמוני הזה, הזעזוע מתחלף בקשת רחבה של תגובות, החל בתחושות אשמה וחרטה, וכלה במיני תירוצים שנועדו להשקיט את המצפון לנוכח, אם נשתמש באימרה מוכרת מתחום קרוב, "אמת מטרידה" זו.
הצדקה נוספת שנוהגים בעלי כלבים גזעיים לשגר לעבר מי שמעמת אותם עם אותה "אמת מטרידה" ואחריות כבדה לאותו כלב שמומת בכלביה כתוצאה מהחלטתם לקנות כלב, היא שכלב גזעי הוא יותר יפה, יותר מיוחד, יותר חמוד ועוד מגוון הסברים דומים שנותנים קדימות לשיקולים אסתטיים על חשבון שיקולים מוסריים.
יופי של כלב אחד לעומת המתה של אחר
יופי הוא אמנם דבר חשוב, אבל גם במקרה זה נדמה שהיכולת האנושית לערוך שיפוטים מוסריים של טוב ורע, צריכה להבהיר כי כאשר על כף אחת של המאזניים נמצא השיקול האסתטי של חמוד או יפה או מיוחד. מן הצד השני ישנו השיקול על פיו קניית כלב משמעותה הריגת כלב בכלביה – נדמה שקשה להחשיב את עצמנו לאוהבי כלבים ובכל זאת לטעון שמדובר בהתלבטות של ממש.
הבחירה, כך נדמה, היא ברורה – להציל כלב, ויפה שעה אחת קודם. לאור כמות הכלבים העצומה שנמצאת בכלביות, ממילא גם שם יכול כל מי שבאמת אוהב כלבים למצוא את אותו כלב שבשבילו הוא הכי חמוד, יפה ומיוחד, ונועד בדיוק לו.
ללא ספק, רבים מקרב הציבור שקונים כלבים גזעיים כלל לא מודעים לכך שבבחירה זו כרוכה גם הבחירה לתת לכלב שנמצא בכלביה למות. לכל הפחות, כמו אמיתות מטרידות רבות, נוח לנו לעיתים לדחוק הכרה זו מחוץ לגבולות המודעות שלנו.
רוב הרשויות בישראל מוכנות אף לסייע לנו בכך באמצעות מנגנונים משומנים היטב שמטרתם להסתיר מהעין הציבורית את היקפי ומימדי ההרג שמתרחשים בכלביות רבות ברחבי הארץ, ולשים את הנושא בתחתית סדר העדיפויות הציבורי. ואולם, נדמה שאין הצדקה לכך שלתופעה הקשה הזו יתרמו גם אוהבי הכלבים עצמם, כאשר בהחלטה הכל כך פשוטה לכאורה האם לאמץ כלב מכלביה או לקנות כלב – רבים בוחרים דווקא באפשרות השניה.
ובנוגע לטענה ש"לא ידענו" – אז הנה, עכשיו אנחנו יודעים, ובפעם הבאה שהמשפחה מחפשת חבר חדש, תדעו שהוא מחכה שתצילו אותו, בכלביה ליד הבית.