לילה טוב מאזינים, אני נינט
מזה כמה חודשים, נינט טייב מבלה שעתיים בשבוע בהגשת התוכנית שלה ב-88FM, אבל רק עכשיו היא נחשפת לראשונה מאחורי המיקרופון. ואיך היא מסבירה את החרם הרגעי על דבנדרה בנהארט אחרי שביטל הופעתו? "המרוקו ישר יצא לי"
אל אולפן תחנת הרדיו 88FM במרכז תל-אביב, מגיעה נינט טייב לבדה. מדי ראשון ב-23:00, היא נכנסת לאולפן, ועוד לפני שהיא מציגה את עצמה למאזינים, היא נותנת למוזיקה לדבר. "כאן אני משהו קצת אחר", היא אומרת, רגע לפני שהיא סוגרת מאחוריה את הדלת הכבדה, דלת הקסמים שמאחוריה המיקרופון, ערימת הדיסקים וגם הרשימות שהיא מכינה מראש.
"בהתחלה לקח לי תשע שעות להכין כל תוכנית", היא מספרת על "פאנדו נאג'נה", תוכניתה - או אם תרצו, הבייבי החדש שלה - שאת פירוש שמה דווקא לא הסכימה לחשוף. "היום זה לוקח לי בערך חמש שעות לבחור את השירים ולכתוב מה שאני רוצה לומר עליהם".
בשידור עצמו, היא דווקא ממעטת בסיפורים ומרבה בשירים - ובטקסים, כהגדרתה, ביניהם "טקס אלבום הציר" - אלבום אחד של הרכב אחד, ממנו היא משמיעה שיר אחד בכל שבוע (עד שמסתיים הדיסק), טקס הפתיחה והנעילה של התוכנית שמוקדש לאותו הרכב בכל פעם, ועוד.
לדבריה של נינט, היא הוקסמה מהאינטימיות של הרדיו והחופש שהוא מאפשר לה: "זו בעצם הפעם הראשונה שאני נותנת משהו ולא מקבלת מיד את התמורה, וזה מרגיש אחרת", היא אומרת על התחושה באולפן הקטן.
טייב. מוקסמת מהרדיו
צילום: עמית קוטלר
תא הדיסקים של נינט בתקליטיית 88FM. משדרת לעולם
צילום: עמית קוטלר
מומלצים