סנוקרת לגרוגרת
ב"חסמב"ה דור 3" יש קאסט גדול של שחקנים ראויים שבינתיים לא מפגינים כישורי משחק, סיפור מופרך שקשה לתפור ממנו עלילה, ואזכורים רבים מדי של פרודיות על סרטי פשע. לפחות אנחנו יודעים שהטובים מנצחים
יחסית למה שנעשה על המסך בערוץ הילדים, זו פנינה: אבל ב"הוט" לא התאפקו וייעדו את "חסמב"ה דור 3" גם לשידור בערוץ 3. צריך היה איפוא לצפות בה כמבוגרת, להשעות את הספק, לדכא את תחושת הדז'ה-וו ולסכם שמדובר בפארסה, לא תמיד מוצלחת.
צפוי וילדותי בהחלט (צילום: אוהד רומנו)
בתרבות שבה לכל אחד ולכל תופעה יש זכות מולדת לעשות לפחות קאמבק אחד, "חסמב"ה" של יגאל מוסינזון בהחלט ראויה לכל העיבודים שכבר נעשו – לא תמיד בהצלחה – אבל לעניות דעתי היא ראויה להרבה יותר מכפי שראיתי בשני הפרקים הראשונים של הדור השלישי.
נסכם את העלילה בשלושה משפטים: זקני חסמב"ה יוצאים מאלמוניותם המבורכת. בשיתוף פעולה מופתי עם קבוצת תיכוניסטים הם נלחמים בתאגיד "זורקום", ממלכת הרשע שהקים אלימלך זורקין וצאצאיו התאומים סאני ופרדי מנהלים ביד רמה.
בדרך יהיו אקדחים ואזיקים, חטיפות ועינויים, התאהבויות וגילוי סודות מן העבר ותהפוכות לרוב. עד כאן הקונספט והמבנה לא מתקרבים לשיאי התסריטאות של ערוץ הילדים, הלא הם "האי" ו"חצויה". לא נורא: צופים נמוכי קומה יכולים לשרוד מופרכות עלילתית וכשלים לוגיים בלי למצמץ, ובלבד שיהיה מותח: אם יזדמן לכם לצפות בפרקים הראשונים לפני שתגיעו לגיל 10, ללא ספק יהיה מותח.
ארוך, טרחני ולא מבדח
אבל כמו זקני חסמב"ה, גם המבוגרים שגדלו על הדור הראשון והשני לספרי הסדרה כבר מצמיחים קמטים לרוב, ולפיכך הם מוזמנים לצפות במה שמצטייר כמעשייה ארוכה מדי, טרחנית ולא מבדחת – או בלשונו של עודד קוטלר, הלא הוא ירון זהבי – סנוקרת לגרוגרת.
האם תקבלו אותה כשתגלו שצאצאיו של אלימלך זורקין נושאים שמות של ילדי דון קורליאונה, או כשתצפו ביהודה לוי בתפקיד פרדי עושה קולות מגוחכים להפליא בעודו לבוש במעיל עור א-לה זורג הרשע מ"האלמנט החמישי"? האם מראה דמותה
של נירה רבינוביץ', תמר היפה, שנחטפה ונאזקה ועכשיו מזריקים לה אדרנלין ללב יזכיר לכם את "ספרות זולה"? או שתגחכו באי אמון מוחלט כשמן המוסך של ירון זהבי תגיח רום כרמל נושנה, מוכנה למרדפים מסמרי שיער?
אין לי ספק בכונוות הטובות של יוצרי הסדרה, דרור נובלמן, רות זייד ודני סירקין. צר לי שהתוצאה נופלת בין כסאות רבים מדי: קאסט גדול של שחקנים ראויים שבינתיים לא מפגינים כישורי משחק כלשהם, סיפור מופרך שקשה מאוד לתפור ממנו עלילה שתתאים גם למבוגרים וגם לילדים ואזכורים רבים מדי של פרודיות על סרטי פשע. לא נורא: בסוף הטובים ינצחו. אם לא עכשיו, אז בעונה השניה.