איך מאפשרים לכל תלמיד בישראל לחלום הייטק?
כדי שישראל תהפוך למעצמה מדעית לא מספיק להשקיע רק בלימודי מתמטיקה ולא מספיק לעזור רק למצטיינים. על מנת שבוגרי המערכת לא יברחו מהארץ וכדי שחלום ההייטק הישראלי יגיע לכל בית, צריך לשלב גם חינוך ערכי אמיתי ולפתוח את הדלתות לכולם. ד"ר עופר רימון ממנהל מדע וטכנולוגיה עונה למבקרי התוכנית החדשה של משרד החינוך
במאמרו מציין פרופ' קינן שהדרך היעילה ללמד מדעים היא הדרך הארוכה המבוססת על מתמטיקה, פיסיקה, כימיה וביולוגיה.
איננו חלוקים בעניין זה שהרי התוכנית מבוססת על עיקרון זה: היא מתחילה מכיתה ז' ומבקשת בראש ובראשונה לבסס את הידע המדעי-מתמטי, תוך התמקדות בהיבטים הכמותיים, שכן ללא הבסיס הזה אנו סבורים שתלמידים לא יוכלו להפוך למדענים, להשתלב ולהוביל את תחומי האלקטרוניקה, המחשבים, הרובוטיקה, ההנדסה הגנטית, החלל והאנרגיה.
בתוכנית מאותרים תלמידים כבר מכיתה ז' ואנו מלווים אותם במשך כל שנות הלימוד שלהם עד כיתה י"ב. מדובר בתוספת שעות לימוד במקצועות: מתמטיקה, פיסיקה, כימיה, ביולוגיה, מתמטיקה וטכנולוגיה (בדגש על מדעי המחשב).
לחלום הייטק גם מחוץ לתל-אביב
התוכנית מבקשת להגדיל את שיעור התלמידים המסיימים את מערכת החינוך לאחר שלמדו מקצועות טכנולוגיים ברמה מוגברת (אלקטרוניקה, רובוטיקה, הנדסת תוכנה וביוטכנולוגיה) עם בסיס מדעי- מתמטי מוצק כדוגמת 5 יח"ל פיסיקה/כימיה/ביולוגיה ו-5 יח"ל מתמטיקה; תלמידים אלה הם שעתידים להוביל את מדינת ישראל בתחומי המדע והתעשיות עתירות הידע בישראל.
לצד הבסיס המדעי, התוכנית שואפת לעודד את הסקרנות והעניין של התלמידים, להפגיש אותם עם העולם הקסום של הטכנולוגיה ולזרוע את זרעי החלום להפוך למהנדסים וממציאים.
בתוכנית ניתנת עדיפות לתלמידים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל ועדיפות לבנות. זאת בין השאר כדי לסייע למשפחות שידן אינה משגת מימון שיעורים פרטיים וכדי לאפשר גם לילד בעכו, בנתיבות, בצפת או בקרית מלאכי ולילדה מהיישוב הערבי ג'דיידה–מכר או מהישוב הבדווי שגב שלום לחלום את חלום ההיי-טק הישראלי וגם להצליח לממש אותו באמצעות הכלים המתאימים.
שלא יברחו מהארץ
פרופ' קינן לא חסך שבטו מאלמנט נוסף בתוכנית והוא חיזוק הצד החברתי-ערכי. נכון הדבר שכחלק מתוספת המשאבים, כ-10% מיועד גם לחיזוק הצד החברתי/ ערכי, וזאת כדי לתת מענה לשתי בעיות:
האחת, עניינה בבריחת מוחות וכישרונות מהמדינה (תופעה שאינה ייחודית לישראל). לא די שתלמידים יחלמו להפוך למהנדסי רובוטיקה מובילים, אלא חשוב ונדרש שישאפו לעשות זאת במדינת ישראל כדי לחזק את החברה והמדינה שבה הם חיים.
הבעיה השנייה נעוצה בהכרה שמדובר במסלול ארוך, מאתגר ומפרך ולכן יש ללוות ולתמוך בתלמידים גם ברגעי המשבר, לעמוד לצידם ולא לאפשר להם לוותר בדרך למימוש המשימה.
בעיות אלה איתן ביקשנו להתמודד הוצגו בצורה צינית; ייתכן שהישיבה באקדמיה משכיחה את הבעיות האמיתיות איתן צריכים להתמודד התלמידים, המורים, בתי הספר והמדינה.
לא רק המצטיינים
כדאי לציין שאין ענייננו רק בתלמידים המצטיינים. כאמור, התוכנית "עתודה מדעית /טכנולוגית" היא חלק מתוכנית אסטרטגית רחבה יותר לחיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי, תוכנית שהוצגה על ידי המשרד בכנסת ובממשלה ואשר מיושמת בבתי הספר החל בשנת הלימודים הנוכחית.
חשוב לציין שמשרד החינוך והממשלה מייחסים חשיבות רבה לתוכנית ועל כך מלמד התקציב התוספתי שמוקצה לה העומד על כ-260 מיליון ש"ח לשנים 2011-2012. תוכנית זו באה לאחר שנים רבות של קיצוץ בתקציבים ובהיקפים של החינוך הטכנולוגי ולראשונה מזה שנים מציגה שינוי מגמה.
קצרה היריעה מלהציג את כל התוכנית במסגרת תגובה זו אך נציין שלבד מהתלמידים המצטיינים, אחת מהמטרות המרכזיות היא לתת גם מענה לאותם תלמידים שלא מסיימים את לימודיהם עם תעודת בגרות או שמסיימים עם תעודת בגרות שלא נותנת להם אופק תעסוקתי.
לסיום, אין בתגובה זו משום ניסיון להימנע מביקורת אך מצופה מכל הבוחר לתקוף עשייה ציבורית להכירה תחילה. הדבר בולט במיוחד לאור העובדה שפרופ' אהוד קינן משמש כיו"ר הוועדה לכימיה במשרד החינוך וככזה מוטלת עליו גם מקצת מהאחריות.
התוכנית האסטרטגית לחיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי גובשה (וממשיכה להתעצב) תוך שיח עם גורמים מהצבא, מהתעשייה ומהאקדמיה ואנו מזמינים את כל מי שהחינוך בישראל יקר לו להצטרף, להשפיע ולשפר.
ד"ר עופר רימון הוא מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך.
לפנייה לכתב/ת 
