השאלות המוסריות שמעוררת הפריה חוץ-גופית

זה עתה התבשרנו כי פרס נובל לרפואה הוענק השנה לרוברט אדוארדס (Robert Edwards) האנגלי בן ה-85 עבור חלקו בהמצאת ההפריה החוץ-גופית. התינוק הראשון שנולד בהפריה חוץ-גופית נולד בתאריך ה25 ביולי 1978. חברי ועדת נובל הנכבדה הזדקקו לשלושים שנה של שיקולים על-מנת להחליט כי ההמצאה מרחיקת-הלכת הזו ראויה לפרס היוקרתי ביותר. למה הם חיכו כה הרבה זמן?

מובן כי היה קשה להם להחליט כי איינשטיין או פלנק (Planck) ראוי לפרס שכן החידושים שלהם היו עיוניים ואף-פעם אין ודאות כי אכן רעיון שהמדענים מקבלים יישאר קביל בעיניהם (ואכן הוועדה תמיד מעדיפה תגלית עובדתית על רעיון נועז).

אולם במקרה הנוכחי לא הייתה כל בעיה כזו. חשיבותה המעשית של ההמצאה ברורה לכל. ובכל-זאת חברי הוועדה הנכבדת התקשו.

כמובן, חוקר זכאי לקבל את הפרס רק אם הוא יישאר בחיים עד לטקס קבלתו. וכמובן הדחייה של מתן הפרס מגדילה את האפשרות שהחוקר ינוח בשלום על משכבו וישחרר את חברי הוועדה מלקבל את ההחלטה המוטלת עליהם. הפעם לא עלה בידם הדבר והם הצטרכו להחליט.

לקראת אדם מלאכותי

אולי הקושי היה דווקא חשיבותה העיונית של ההמצאה. אם-כן, אזי לא קשה לנחש הקושי מהו: ההפריה המלאכותית מהווה צעד נוסף לקראת מימוש הרעיון של יצירת אדם מלאכותי. מימוש זה ימחיש את המטריאליזם (השקפה פילוסופית המעניקה לחומר מעמד עליון על הרוח) בצורה שמצמררת מנהיגים דתיים חסרי-מעוף ומרנינה את ליבם של מדענים ופילוסופים חסרי-מעוף.

כבר יצחק אסימוב ─ יורשה לי לכבד את רצונו ולקרוא לו בשמו העברי ─ טען בסיפורו המרנין "אני, רובוט", כי האפשרות של אדם מלאכותי אינה טיעון רציני נגד הטענה כי יש לנו נשמה בת-אלמוות וכי, כנימוק עיוני, אין ליכולת לממש אפשרות זו יתרון על האפשרות עצמה.

אם המטריאליסטים צודקים אם לא, ודאי שיש עצמה ברעיון שלהם כי הקושי לייצר אדם מלאכותי הוא טכני בלבד. המילה "קושי טכני" מתפרשת תכופות כתיאור של פרט של מה-בכך. זו שטות.

ביהדות לא שמעו על גבר עקר

בכך לא הסתיימו קשיים, במסורת היהודית לא פחות מאשר במסורות אחרות. במסורת היהודית אין גבר עקר (אלא אם-כן אין לו כוח-גברא). ביהדות רק אישה יכולה להיות עקרה, ואחר עשר שנים עקרות היא עילה לגירושין.

חידושים מדעיים קשים לעיכול

כל חידוש מדעי עשוי לעורר בעיות-דת חדשות. אפילו התגלית כי הארץ היא כדור, שהיא תגלית עתיקה, כידוע, מעוררת את השאלה, מהו גבול התאריך? האם שבת ביפן הוא לפני שבת בישראל או אחר שבת ביבשת אמריקה.

יש יהודים אורתודוקסים המשתדלים לא לבלות שבוע ביפן על-מנת להימנע מהבעיה. ואיך מחליטים על תאריכים באזור הקוטב? ומה מצבו החוקי של מוצר ההפריה החוץ גופית? והאם הוא בן האם הטבעית או הפונדקית?

אמהות פונדקיות היו גם בזמן העתיק: שתיים מארבע האמהות היו שפחות ששמשו את שתי האמהות הראשיות כפונדקיות. ובכול-זאת, החידוש מעורר בעיות שעל החוק ─ הדתי והאזרחי כאחד ─ להחליט עליהם.

החוק האזרחי משתמש בשכל הישר לפתור בעיול כאלה. האם על החוק הדתי אסור להשתמש בשכל הישר? נראה כי אלו הבעיות שהעסיקו את חברי וועדת-נובל. אחרת, מדוע התמהמהו כל-כך להכיר בעובדות?

יוסף אגסי הוא פילוסוף.