מייסד דלתא: "עדיף שמצריות יתפרו את המדים"

חוק הטקסטיל הביטחוני, שיעניק העדפה למפעלים ישראליים במכרזים עבור כוחות הביטחון, יעלה להצבעה עם פתיחת מושב הכנסת - בעקבות פשרה אליה הגיעו היום (ג') התעשיינים ומשרדי הממשלה. אולם כעת מתברר, שדווקא בלב תעשיית הטקסטיל יש מי שמתנגד לחוק.

התעשיין הוותיק דב לאוטמן, שבעבר הקים את חברת הטקסטיל דלתא ושימש גם כיו"ר התאחדות התעשיינים, אמר הערב: "אני לא רוצה לראות בשנת 2010 אישה יושבת ליד פס ייצור או נול ותופרת, אלא אם כן זו שמלת כלה ב-400 דולר". 

לאוטמן, שדיבר בכנס של איגוד הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים, הוסיף בשיחה עם עיתונאים ותעשיינים: "יש לכל העובדות הללו דברים טובים יותר לעשות. יש בצפון קול-סנטרים (מרכזי תמיכה טכניים, ת.ג) שמשוועים לעובדים והן יכולות לעבוד שם, להשתכר טוב יותר ובתנאים טובים יותר. אני מעדיף שמצריות יתפרו את המדים ולא ישראליות. שישראלים יעצבו את המוצר, ישווקו אותו, יעבדו בכל מה שמסביב. זה החזון שלי".

לאוטמן ספג בעבר ביקורת ציבורית קשה כאשר ביצע פיטורים המונים של עובדים במתפרות דלתא בארץ ובמקביל רכש ופתח מתפרות במצרים, ירדן רומניה ועוד. לאוטמן התגונן מהביקורת כאשר נופף בעובדה שלמרות הפיטורים מספר העובדים בדלתא גדל במשך השנים וכיום היא מעסיקה יותר עובדים מאשר לפני שנסגרו המתפרות. הוא טוען שפתיחת מתפרות בחו"ל מייצרת מקומות עבודה לאנשים בעיצוב, בפיתוח, בשיווק, בלוגיסטיקה ומחלוקת אחרות ואלה מקומות עבודה טובים יותר מהמתפרות עצמן.

וילנאי: "כסף קטן ותועלת חברתית גדולה"

חלק מהתעשיינים שנכחו במקום לא הסכימו עם דבריו של לאוטמן, בלשון המעטה. ראש איגוד הטקסטיל בהתאחדות ויו"ר חברת אופיס טקסטיל, רמזי גבאי, אמר: "עם כל הכבוד לך ולפועלך אני לחלוטין לא מסכים איתך. יש 17 אלף עובדים בטקסטיל ולרובם אין שום אלטרנטיבה. אלה אנשים לא צעירים שאם לא יעבדו בתפירה, לא יעבדו בכלל. חוק הטקסטיל הביטחוני הוא חוק חברתי ביותר שכל תעשיית הטקסטיל צריכה לתמוך בו וגם כל מי שדואג לחברה הישראלית".

סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, אמר בנאומו: "אני 100% בעד החוק ושמח שהקושי עם מערכת הביטחון נפתר. יש חוק כזה גם בארה"ב. זה כסף קטן ותועלת חברתית גדולה. המתפרות מעסיקות נשים דרוזיות ונותנות להן גאווה וחיבור למדינה".

גם יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, שנאם באירוע דיבר בשבחו של חוק הטקסטיל הביטחוני. לדבריו, "המדינה איננה חברה לייצור פחיות בירה ואיננה צריכה לחשוב רק על שורת הרווח. מדינות ועמים בהיסטוריה נהרסו מבעיות חברתיות פנימיות. לתעסוקה של נשים דרוזיות קשות יום בכפרים יש השלכות פוליטיות וחברתיות ואפילו ביטחוניות. הפשרה שהושגה מגשימה את הפסוק: 'עניי עירך קודמים'. ואגב, מפעלי הטקסטיל בישראל הם ברמה גבוהה".

גפני ניצל את ההזדמנות להשתלח בפקידי האוצר על התנגדותם לחוק ואמר: "אותם פקידים עצמם שמנסים להביא את המדינה להסתכל על הכל דרך החור בגוש, כשהם עוזבים את האוצר והולכים למגזר הפרטי, הם באים להתייעץ איתי איך להתעמת עם פקידי האוצר".

גפני, שגדל באופקים, סיפר כי החל את פעילותו הציבורית במאבק נגד סגירת מפעל הטקסטיל עופר. "צילמו אותי עם צמיגים בוערים ועד עכשיו אני חושב שזה היה אסון שסגרו את המפעל", אמר, "אופקים עד היום לא התאוששה מכך".

הצעת החוק תאפשר למפעלים ישראליים לזכות במכרזים למוצרי טקסטיל עבור צה"ל, המשטרה, ושירות בתי הסוהר (מדים, אוהלים וכו') גם אם הצעותיהם יהיו יקרות עד 50% מהצעות הזולות ביותר של מתחרים זרים. החוק נועד להגן על מה שנשאר מתעשיית הטקסטיל הישראלית ודומה לחוקים שנעשו בחלק מהמדינות המפותחות האחרות להגנה על תעשיות מסורתיות.