הממוצע הפסיכומטרי ירד ב-10 נקודות ב-5 שנים

תוצאות מדאיגות: ירידה של כ-10 נקודות בציון הכללי בפסיכומטרי בחמש השנים האחרונות ועלייה בפערים בין נשים וגברים ויהודים וערבים - כך עולה מדו"ח של מדור המחקר של המרכז הארצי לבחינות והערכה לניתוח נתוני שנת 2009, המתפרסם הבוקר (יום ד').

על פי הנתונים, בשנת 2009 נבחנו 73 אלף איש והציון הממוצע הכללי היה 531 נקודות מתוך 800 אפשריות.

 בשנת 2004 הציון הממוצע היה 541, של כ-70,500 נבחנים בלבד. לדברי של ד"ר יואב כהן, מנהל המרכז הארצי לבחינות ולהערכה השינוי נובע בעיקר מהגידול במספר הנבחנים מהאוכלוסייה הערבית, שהישגיהם נמוכים יותר משל האוכלוסייה היהודית.

"זה בהחלט מבורך שיותר תלמידים ערבים מסיימים בגרויות וניגשים להשכלה הגבוהה, אך התוצאה היא ירידה בממוצע הציונים הכללי של הבחינה", אמר. עוד עולה מהנתונים כי הציון הממוצע בחשיבה מילולית היה 103, בכמותית 108 ואנגלית 104 ולדברי ד"ר כהן בקרב האוכלוסייה היהודית מדובר במגמה יציבה המאפיינת את העשור האחרון.

פער ממוצע בין גברים לנשים: 43 נקודות

בנוסף, בדומה לשנים עברו, הממוצע הפסיכומטרי הגבוה ביותר הושג בקרב בני 22-25 , ועמד על 570 נקודות. ממוצע ציוני הפסיכומטרי של גברים בשנת 2009 הוא 560 נקודות, לעומת הממוצע של נשים - 517 נקודות. הפער, של 43 נקודות, גדל מאז שנת 2004, אז עמד על 35 נקודות, כשהממוצע של הגברים עמד על 561 נקודות ושל הנשים על 526.

עם זאת, לפי הדו"ח בשנת 2009 בקרב 20,000 הנבחנים בעלי התוצאה הגבוהה ביותר בשפה העברית, הפער בין המינים מצטמצם לארבע נקודות בלבד לטובת הגברים. בשפה הערבית בקרב 1,000 הנבחנים בעלי התוצאה הגבוהה ביותר, הפער מתהפך ועומד על שתי נקודות לטובת הנשים.

יותר ממאה נקודות הפרש בין עברית לערבית

הפער בין הנבחנים בעברית לבין הנבחנים בערבית הוא גדול במיוחד, ועומד על 108 נקודות בציון הממוצע בשנת 2009. הנבחנים בעברית ב-2009, בממוצע, זכו לציון 564 בעוד הנבחנים בערבית זכו לציון ממוצע של 456 נקודות. בהשוואה לנתוני 2004, הפער בין דוברי ערבית לדוברי עברית התרחב אך במעט, אז עמד על 105 נקודות.

לדברי עורך הדין ערן שטיין, מנכ"ל !Smart פסיכומטרי הסיבה לכך נעוצה בכך שהבחינה הפסיכומטרית הפכה למורכבת יותר בשנים האחרונות. לדבריו "הבחינה מכילה מגוון רחב יותר של נושאים מאשר היו לפני מספר שנים, בעיקר בתחום המילולי, דבר אשר גם הוא מוסיף לקושי להכנה לקראתה".

עם זאת, שטיין אינו מנסה לטעון כי הרצפה עקומה ואומר כי "עם על הצער שבדבר, תלמידי הפסיכומטרי הינם תוצר מערכת החינוך הכללית במדינת ישראל.

 הירידה בציוני הפסיכומטרי מהווה רק מראה שמשקפת את הירידה באיכות ההשכלה אותה מקנה מערכת החינוך. אני שמח לפחות שמגמת הירידה הכללית נעצרה בשנה האחרונה ומקווה כי הדבר ימשיך גם בשנת 2010".

אמוץ סלע, מנהל החטיבה הפסיכומטרית של קבוצת קידום הדגיש כי "הבחינה הפסיכומטרית אינה מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, מכיון שלא כולם נבחנים בה, אלא אוכלוסיות מסויימות המכוונות עצמן ללימודי השכלה גבוהה. כמו כן, המגמה לפיה נשים נבחנות יותר מאשר גברים, מאפיינת את השנים האחרונות". לדבריו, ישנן בממוצע כ-10,000 נבחנות יותר מאשר נבחנים. ייתכן אם כך, שגם במקרה זה, הכמות משפיעה באופן ברור על האיכות.