רמב"ם: שני בת ה-25 סבלה מכאב גרון - ומתה

שני ברוקמן בת ה־25 סבלה מכאבי גרון עזים, חום וצמרמורות. היא נמצאה חולה בדלקת שקדים חריפה, אושפזה במחלקת אף־אוזן־גרון במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, וכעבור שישה ימי אשפוז מתה.

מה הביא למותה? האם אפשר היה למנוע את מותה? שאלות אלה נחקרו בוועדת בדיקה במשרד הבריאות שממצאיה הגיעו לידי מגזין הבריאות ואיכות החיים מנטה ומתפרסמים כאן לראשונה.

"טעות בשיקול הדעת"

על פי דו"ח החקירה, במהלך אשפוזה במחלקת אף־אוזן־גרון בינואר 2009 שהתה שני רוב הזמן במיטתה, כמעט לא אכלה, שתתה מעט, הקיאה כמה פעמים והתלוננה על כאבי בטן. ביום החמישי לאשפוזה הוחלט במחלקה להפסיק את הטיפול באנטיביוטיקה בהמלצת מומחית לזיהומים ומומחית להמטולוגיה. נשקלה גם האפשרות לשחררה לביתה, אך הוחלט להשאיר אותה במחלקה.

בערב היום החמישי לאשפוזה החמיר מצבה של שני מאוד. היא סבלה מקושי בנשימה ומחוסר חמצן בדם, אבל לפי דו"ח החקירה נתן לה הרופא התורן במחלקה רק חמצן דרך האף וכדור שינה. ברוקמן המשיכה להתלונן על קשיי נשימה עד שהתמוטטה ובוצעה בה החייאה. במהלך פעולות ההחייאה אירעו סיבוכים קשים וטראומתיים שהובילו לדימום שהיה קושי להפסיקו. כעבור כמה שעות היא מתה במחלקה לטיפול נמרץ של בית החולים.

ועדת הבדיקה קבעה כי על אף שבימים הראשונים לאשפוזה במחלקה היא טופלה כמקובל ובהתאם לפרוטוקול, התנהלותו של הרופא התורן במחלקת אף־אוזן־גרון בערב לפני מותה של ברוקמן מצביעה על "טעות בשיקול הדעת".

"באותו שלב היו מספיק סימנים מטרידים שהיו צריכים להדליק נורה אדומה, לערוך בדיקה יותר מקיפה ולהתייעץ עם רופא בכיר", נכתב בדו"ח. "הרופא לא הכיר בחומרת מצבה של המנוחה".

בחקירת משרד הבריאות התברר עוד כי במשך ארבעת הימים הראשונים של האשפוז לא נערך במחלקה כל רישום בתיק הרפואי על ידי רופאי המחלקה. חשוב לציין כי ממצאים אלה מעוררים סימני שאלה גדולים מאחר שבשנים האחרונות חוזרים ומתריעים שוב ושוב בתי המשפט בארץ על החשיבות הקריטית - האתית, הטיפולית, המשפטית - של רישום מלא ומדויק של הטיפול בתיק הרפואי. הוועדה המליצה למשרד הבריאות להעיר לבית החולים ולמנהל המחלקה על "הליקוי החמור של היעדר תרשומת רפואית על ידי רופאי המחלקה", ולבקש מהם לעשות רענון יסודי בנהלים ובסדרי העבודה במחלקה בכל הקשור לרישום מסודר של תהליך קבלת ההחלטות, העברות מידע על החולים במשמרת, ושיפור התקשורת בין היועצים לרופא המטפל במחלקה תוך מתן דגש על העברת ייעוצים לרופאים המטפלים בזמן אמת".

משפחתה של ברוקמן המיוצגת על ידי עו"ד אייל בן ישי הגישה תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים שנדונה בימים אלה בבית המשפט ודיוניה טרם הסתיימו.

בן ישי גם הגיש למשרד הבריאות השגות על מצאי החקירה בטענה שלא התייחסה בחומרה מספקת לחלק מהמידע בפרשה. משרד הבריאות טרם השיב על השגותיו.

האם בבית החולים המרכזי של צפון המדינה הפיקו לקחים מהמקרה? מרמב"ם נמסר בתגובה כי מותה המצער של שני ברוקמן ז"ל נלמד ביסודיות על ידי בית החולים וכן נבדק ונלמד על ידי ועדת בדיקה חיצונית שמינה משרד הבריאות. פרופ' אבישי גוליץ, מנהל המחלקה שהיה בשבתון בזמן המקרה, עדכן את נוהלי המחלקה בהתאם להמלצות ועדת הבדיקה ולהערותיו של פרופ' חיים הרשקו, נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות. ברצוננו להדגיש כי משרד הבריאות לא ביקש עד כה לנקוט כל צעדים נוספים".

עו"ד עופר דורון, שייצג את הרופאים בפרשה, מסר לנו: "במהלך אשפוזה של החולה חל שיפור במצבה, עד אשר הייתה מועמדת לשחרור מבית החולים. בשל תוצאות בלתי תקינות של בדיקות הדם הושארה החולה להמשך בירור, ורופאי המחלקה אף התייעצו עם הרופאים המומחים בתחומים הרלוונטיים. בדיעבד התברר כי שני ברוקמן ז"ל סבלה מבעיה נדירה ביותר, וועדת הבדיקה קבעה כי לא נמצא בספרות הרפואית כל מקרה הדומה למקרה זה. ועדת הבדיקה אף ציינה כי לאור האמור אפשר להבין את התנהלות רופאי המחלקה שאף השכילו להתייעץ עם המומחים המתאימים לאחר קבלת תוצאות בדיקות הדם. הליקוי היחיד שמצאה הוועדה התייחס להיעדר רישומים מלאים בימי האשפוז, ברם מדובר בליקוי טכני בלבד שלא השפיע על מהלך הטיפול".

להיכן נעלם הצוות במחלקת שיקום הלב באסותא?

רפואה בניחוח יוקרתי ואיכותי.

אחת המחלקות הפועלות בו היא "מחלקת החלמה" לחולי לב שנועדה למטופלים לאחר ניתוחי לב. באתר בית החולים נכתב כי במחלקה "צוות רפואי מיומן שמלווה את המחלימים 24 שעות ביממה ומסייע לאיזון מצבם הרפואי".

א' מכרמיאל התאשפז במחלקה ביוני השנה על פי עצת רופאיו. למחלקת ההחלמה הגיע לאחר ניתוח לב, כשהוא נזקק לסיוע בפעולות בסיסיות כגון קימה וישיבה. על פי התלונה שכתב א' להנהלת אסותא, במהלך השעות שבהן שהה במחלקה לא ניתנה לו כל עזרה סיעודית ורפואית חיונית, למרות שניסה להזעיק את הצוות בלחצן המצוקה. לאחר שעות רבות שבהן לא קיבל כל מענה מרופאים או מאחיות לבקשות העזרה שלו, הוא הזעיק טלפונית את בני משפחתו כדי שיעזרו לו להימלט מבית החולים.

א' עזב את המחלקה בחצות הלילה, לדבריו, בלי שאנשי הצוות יבחינו בו או ינסו לעצור אותו. רק בשעה תשע בבוקר התקשרו מבית החולים כדי לבדוק היכן א'. משפחתו של החולה כתבה בתלונתה להנהלת אסותא כי "בית החולים מתגאה – ובצדק – במתקניו החדשים ואי אפשר שלא להתרשם מהם. אלא שחדר מרווח ומיטה נוחה אינם טעם מספיק... כל מטרת האשפוז הייתה לספק טיפול והשגחה רפואיים לאדם הנמצא בסמוך לאחר ניתוח לב, על כל הכרוך בכך. במשימה זו כשלה אסותא כישלון חרוץ".

מאסותא הגיבו והתנצלו בפני המשפחה על "תחושת אי הנעימות ועל חוסר שביעות רצונכם מן היחס ומן הטיפול... פנייתכם הועלתה לדיון מעמיק בקרב הגורמים הרלוונטיים בהנהלת בית החולים, ובמהלכו דנו בחומרה בסוגיות שהועלו, לרבות עיצוב נהלים ומתן הנחיות חד משמעיות למניעת מצבים דומים במחלקת ההחלמה בעתיד. מדובר במקרה חריג, אשר אינו מהווה ייצוג הולם לרמה השירותית הניתנת במחלקות השונות של בית החולים". עוד כתבו באסותא למשפחה כי המחלקה עתידה להיסגר "מסיבות שונות" בתקופה הקרובה.

בתגובה לפנייתי נמסר לי בבית החולים כי השוהים במחלקת ההחלמה אינם נמצאים בסטטוס של חולה מאושפז ומוסבר להם מראש כי מטרת השהייה בהחלמה אינה לקבל ליווי רפואי צמוד. המתכונת היא כשל מלונית, תוך דגש על פעילות עצמאית של השוהים בה ועם בקרה רפואית מינימלית. אנו מצרים על כך שנוצר פער בציפיות המטופל שלא הצלחנו לגשר עליו, ושחלה אי הבנה לגבי אופיו של השירות".

ובכל זאת, משפחתו של א' מתעקשת שלא ידעו כי מדובר במלון, וגם אני התרשמתי אחרת מהדברים שעולים מתגובת בית החולים לטענות המשפחה ומהנכתב באתר בית החולים עצמו. "אנשים לאחר ניתוח לב עלולים להיקלע למצבים מסוכנים", אמרה לי אשתו של א', "ולא ברור לנו איך נוטשים את מחלקת ההחלמה לשעות ארוכות ומשאירים את החולים ללא צוות מקצועי מתאים וללא השגחה". אני מצטרף לתהייה זו.

מחמאה

והפעם למרכז הרפואי כרמל בחיפה בניהולה של ד"ר חן שפירא, אשר מקדם

במרץ רב את תוכנית התיק הרפואי הממוחשב, ובחלק ממחלקות בית החולים עובדים הרופאים והאחיות עם מחשבים ניידים במקום עם ניירות.

למרות שמהפכת המחשוב כבר נכנסה לבתי החולים, עדיין חלק משמעותי מאוד מהרישומים הרפואיים ברבים מבתי החולים נעשה בישראל בכתב יד. במרכז הרפואי כרמל מתכוונים למחשב כ־30 מחלקות עד סוף השנה הנוכחית, והתיקים הרפואיים של החולים יחוברו גם לשירותי בריאות כללית בחיפה. ד"ר שפירא אומרת כי התיק הממוחשב ישים סוף למשפטים כמו: "'לא הבנתי מה כתוב בתיק', או 'אני לא יודע איזו תרופה קיבל החולה בעבר'".