סוסיתא העתיקה: מלחמות ופאר למרגלות הגולן

מימי היוונים, דרך מלחמות ישראל וכלה בחפירות ארכיאולוגיות מודרניות, סוסיתא תמיד הייתה נקודת ציון חשובה. זוהי הזמנות ללמוד על סיפורו של מעוז שכובשים רבים חפצו לשלוט בו, ועל סופה המר של עיר שהתמוטטה ברגע ברעידת אדמה קטלנית

יאיר זיידנר, אתר מפהפורסם: 08.10.10 , 06:49

במורדות הגולן, בשורה הראשונה מול המחזה היפה שמעלה הכנרת מדי בוקר וערב, מסתתרת עיר יוונית-רומית עצומה ושמה סוסיתא. החיים בה הסתיימו במאה השמינית ברעידת האדמה שזעזעה את האיזור כולו, והשרידים שלה כמו קפאו והמתינו בסבלנות להחשף בחפירות שעדיין נעשות מדי שנה. בינתיים אנחנו יכולים ליהנות מאתר ללא גדר וללא תשלום שדי ללכת ברחובו הקדום כדי לחוש מעט מחוויית הגילוי, גם בלי לקחת דלי וטורייה ליד. כפי שנרמז, הזמן להגיע הוא עם השקיעה, עת השמש נעלמת מעבר להרי הגליל והכנרת מחשיכה בגוונים רומנטיים.

איך מגיעים?

נוסעים על כביש 92 (סובב כינרת המזרחי), כ-400 מטר דרומית לקיבוץ עין גב פונים מזרחה לכביש משובש. אחרי כ-2.5 ק"מ מתעקלים בחדות עם הכביש ומגיעים לחנייה קטנה עם שער ברזל - נקודת הסיום של המסלול. משאירים כאן את אחד הרכבים, נוסעים עוד כק"מ וחצי במעלה הכביש לתחילתו של שביל מסומן שחור, וחונים (נק' 1 במפה).

תיאור המסלול

עולים על השביל השחור שמצפון לחנייה (1) ומטפסים לשלוחת סוסיתא. מיד עם תחילת הטיפוס תגלו ארונות קבורה עשויים אבן (סרקופג, בארמית) וקיר אבן ארוך (משמאלכם), שהיוו חלק ממערכת המים של העיר. נכנסים לעיר מהשער המזרחי שלה (2) על פסגת ההר, כ-350 מטר מעל הכינרת, מונחים שרידי עיר יוונית-רומית מפוארת, שישבה כאן מהתקופה ההלניסטית ועד הכיבוש הערבי. העיר נודעה בשמה היווני אנטיוכיה היפוס, שמשמעו "סוס", ומכאן שמותיה בעברית ובערבית: סוסיתא וקלעת אל-חוּסאן (מבצר הסוס).

גם כאשר התגוררו בעיר יהודים רבים, היא נחשבה לנוכרית. סוסיתא מוזכרת בכתבים בפרשת כיבושי אלכסנדר ינאי וכעיר שתקפו היהודים במהלך המרד הגדול. בתקופה הביזנטית, החל מהמאה הרביעית, ידעה סוסיתא, כמו שאר ערי הארץ, תקופה של פריחה ונבנו בה כנסיות רבות ומבני ציבור מפוארים.

רחובות העיר סוסיתא. שרידים של הוד, הדר וכיבוש (צילום: עומר יגאל)

הכנסייה הממוטטת

מהשער המזרחי (2) כבר רואים בבירור חוליות אבן מצינור שהוביל פעם מים ממעלה נחל עין גב ישירות לתוך העיר. מבנה הבטון הגדול שבכניסה הוא מה שנשאר מהמוצב הצה"לי שהיה כאן בשנים 1967-1948. הולכים בכיוון צפון-מערב, על רחוב עתיק הבנוי מלוחות גדולים של בזלת, ומשמאלכם שוכבים עמודים, בשתי שורות מסודרות באופן מפתיע ומקבילות, כשראשם לכיוון דרום-מערב (3).

עד המאה השמינית נשאו העמודים הללו כנסייה, שחרבה, יחד עם היישוב כולו, ברעידת האדמה של שנת 749. כיוון נפילת העמודים מעיד בהיפוכו על כיוון תנועת האדמה בזמן הרעש הגדול. ברעידה, זז הצד המזרחי של השבר הסורי-אפריקאי, מדרום לצפון. להמחשה, נסו להעמיד על דף נייר חפץ דמוי עמוד, אולי טוש עבה, משכו את הדף לכיוון מסויים - וראו כי החפץ נופל בדיוק לכיוון ההפוך.

מבקר קטן באתר. שימו לב לגודלם העצום של העמודים (צילום: עומר יגאל)

אודיאון לתפארת

ממשיכים בכיוון צפון-מערב, במורד הרחוב הראשי, עד לשרידים של מבני ציבור מפוארים מהתקופה הרומית והביזנטית. תראו כאן למשל את הנימפאון - מזרקה עירונית שהייתה מעוטרת בפסלים (אך לא עוד), בית מרחץ, אולם כנסים עירוני ושרידים מכנסיות נוספות. מעט הלאה, נמצא שריד יפהפה לחיי התרבות בסוסיתא.

המבנה בצורת קשת הוא האודיאון - מעין תיאטרון קטן בו הוקראו שירים בליווי כלים מוסיקליים. ולא סתם אודיאון, אלא הקדום ביותר באזור, על פי הידוע לארכיאולוגים עד כה. הוא הוקם במאה ה-1 לפנה"ס ופורק בסוף המאה השלישית, ואירח קהל קטן ואיכותי עם בין 400 ל-600 מקומות ישיבה, שנשדדו עם הזמן. כיום מייצג אותם מושב אבן בודד ומדרגות שהיוו מעבר בין המושבים, ממש כמו בתיאטראות של ימינו.

שריד מקושט של כותרת עמוד שעוצבה בסגנון קורינתי (צילום: חנן ישכר)

אחרי הקראת שיר או שניים על הבמה, נמשיך עוד קצת על הרחוב הראשי (הדקומנוס מקסימוס), ונגיע אל השער המערבי של העיר (4). ליד השער קבוע מבנה צה"לי נוסף ושרידים מרכבל ארוך, שסייע להעביר ציוד ומזון לחיילי המוצב המרוחק. ממלחמת העצמאות ועד לכיבוש הגולן במלחמת ששת הימים הייתה סוסיתא משלט בעל חשיבות רבה לצה"ל אל מול המוצבים הסוריים ברמת הגולן.

הכנרת אף פעם לא מאכזבת

תצפית עוצרת נשימה נפרשת מהמוצב לעבר הכנרת, הרובצת לה ממש מתחת להר. רואים מכאן היטב את המסגרת דמוית הכַּיְנָר (כלי מיתר) של הימה, את מצוק הארבל, את העיר טבריה שלצדו, וממש מתחת - את קיבוץ עין גב הירוק שעל שפת האגם. במידה והגעתם עם רכב אחד, זה

הזמן להסתובב, ולחזור באותה הדרך אל נקודת ההתחלה (1);

אם והשארתם רכב איסוף המשיכו מהתצפית כדי להתפתל בירידה על הדרך המסומנת שחור, עד שתגיעו, כק"מ אחד אחר כך, לנקודת הסיום בה נמצא הרכב (5).