מדוע הרב קוק אימץ את האבולוציה
"כיוון שתאוריית האבולוציה לא סותרת את התורה יכול היה הרב קוק להתפנות ולטפל בהיבטים הפילוסופיים שלה ובזיקתם ליהדות". הרב רפי פוירשטין לא מתבלבל מדרווין ומבקש מאיתנו אמונה מורכבת
אינני נכנס כלל לפרשת פיטורי המדען הראשי בידי השר.
אינני מבין במערכות היחסים הללו ואין זה מענייני. אך הדיון שהתפתח בציבוריות הישראלית סביב היחס שבין תיאוריית האבולוציה ותורת ישראל מחזיר אותנו עשרות שנים אחורה לימים שבהם המתח בין מאמינים (מדתות שונות) למחזיקים בתיאוריית האבולוציה היה בשיאו. מדהים לראות כיצד 'משפט הקופים' חוזר בגרסה ישראלית מעודכנת.
כבר כתב הראי"ה קוק זצ"ל, שתורתו הרחבה והעמוקה סוללת את דרכו של המאמין החי בעולם מודרני כך: "תורת האבולוציה ההולכת וכובשת עתה את העולם מתאימה לסודות הקבלה יותר מכל תורה פילוסופית אחרת" איך יכול היה הרב קוק לאמץ אל ליבת היהדות את התיאוריה הנתפסת ככופרת מכולם? לכך יש שתי סיבות עיקריות:
האחת: תופסת את פרשת הבריאה כפרשה סימלית, שהסמוי בה רב על הגלוי. וכבר תמהו הקדמונים כרש"י והרמב"ן (רבי משה בן נחמן) מדוע האריכה התורה בסיפור הבריאה. הרי סודותיו של התיאור רבים מהמפורש והברור בו. יתרה מזו, כותב הרב קוק. התורה איננה ספר מדע המתיימר לחשוף את חוקי המדע של היקום. אין התורה לא ספר ביולוגיה או פיזיקה. התורה עוסקת בהתגלותו של הקב"ה בעולם וברצונו מבני האדם. ולכן לא תיתכן סתירה בין התורה למדע כיון שהם עוסקים בתחומים שונים בתכלית.
הסיבה השנייה היא שאנו מאמינים כי ה' ברא את חוקי הטבע. והרי כך אנו אומרים בכל ערב: "ומחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים". ישנם חוקי טבע 'המנהלים' את היקום, המאמין קובע כי ה' יצר את מארג החוקים המסודר. עכשיו, אם נניח שתיאורית האבולוציה נכונה מבחינה מדעית, אזי יבוא המאמין ויאמר אלוקים בראת את עולם החי כך שחוקי האבולוציה ישלטו בו, כשם שהוא ברא את חוק המשיכה, ואת הפוטוסינתזה. ולכן אם תיאורית האבולוציה נכונה, המאמין יקבע כי ה' ברא כך את העולם.
וכיון שתיאוריית האבולוציה איננה סותרת את התורה, יכול הרב קוק להתפנות ולטפל בהיבטים הפילוסופיים של האבולוציה וזיקתם ליהדות.
הדרישה של הרב קוק
אך לא זו השאלה המהותית בעיני. השאלה שמטרידה אותי היא לאן צועד המאמין? מהי המגמה שלו? וכאן לאמירה של הרב קוק יש משמעות מרחיקת לכת. זאת כיון ששתי מגמות מתרוצצות בחלל עולמנו הדתי. האחת מגמה הפוסלת את כל מה שאיננו יוצא במישרין מתוך התורה. התרבות, הספרות והאומנות, גילויי המדע למיניהם מהווים טריטוריה זרה ואף נוגדת בעצם קיומה החוץ תורני.הגישה השנייה, רואה בגילויי הרוח האנושית משום התגלותו של האלוקים. היא איננה פוסלת כל תפיסה חוץ תורנית ככזו. הרב קוק שייך בעליל לתפיסה השנייה. הרב קוק קובע כי בלי קשר לתוקף המדעי של תיאוריית האבולוציה, התבוננות פנימית ועמוקה מגלה שתיאורית האבולוציה מאמינה בכך שהעולם הולך ומשתפר, הולך ונעשה טוב. זו תפיסה עמוקה המתאימה לתפיסה הקבלית המאמינה כי העולם מתעלה ותקדם לכיוון של תיקון וגאולה.
במהלך זה דורש מאיתנו הרב קוק לא להיות פשטנים. ובעיקר לא ללכת שולל אחר המעטפת החיצונית
של תיאוריית האבולוציה או כל תפיסה אחרת. אלא להבין שבעומק יצירותיו של האדם עשויה להסתתר אמת רוחנית עמוקה וכי יש להתבונן באופן מעמיק על גילויי הרוח האנושית ולבחון את עומק רעיונותיה.
נכון, צריך מאוד לא להתבלבל, וקל להתבלבל. ולכן משנה מורכבת ורחבת היקף כמו של הרב קוק מאפשרת לאדם בן תקופתנו לנסח משנה רוחנית הלומדת לשוחח עם המדע, האומנות, התנועות החברתיות והלאומיות בנות זמננו מתך מבט אמוני. אגב, זה מה שהופך את משנתו של הרב קוק לכל כך רלבנטית ואף חיונית דווקא היום. לצערי, נראה לי כי במקום לאמץ את הדרך המורכבת אותה הוא סלל, אנו נדחפים אל העמדות הפשטניות הצובעות את המציאות שסביבנו בצבעים חדים של טוב ורע, אמת ושקר, אמונה וכפירה. במקום לייצר עמדות מורכבות שאמונת האמת תובעת מאיתנו, אנו עסוקים בפסילה גורפת ושטחית.
לו היה אורח זר מהמאדים מגיע הנה, הוא היה מקבל את הרושם, לפחות מהבחינה הסטטיסטית שאמונה דתית = פשטנות, ונהפוך הוא, אמונה = מורכבות, ויכולת חיבור בין עולמות מרוחקים ואף מנוגדים.
לפנייה לכתב/ת 
הרב רפי פוירשטין
מומלצים
