מי הזיז את הביצה שלי

שלוש שאלות בענייני מזון שלחתם לנו הפעם, וזה עשה אותנו רעבים, אז הלכנו לאכול מרק בכרם התימנים, ואפילו ביקשנו הרבה חילבה כי ליהי אלון בחופש היום. אבל אנחנו סוטים. "כשאני שובר ביצה לחביתה", מציק לנו הקורא יוני, "אני מגלה מדי פעם חוט לבן שנראה כמו אפרוח שלא הצליח לגדול. מה זה הדבר הדוחה הזה?". ובכן יוני, הבה נבדוק מה קורה בביצים שלך.

כדי להבין מה הולך שם בתוך הקליפה, צריך לעמוד קודם על הבדל חשוב בין מטילות ביצים לסתם מבייצות. הסביר לנו את זה יפה איתמר הראל, סטודנט לתואר שלישי ממכון ויצמן: אצל נקבות היונקים מתפתח העובר ברחם, ונשאר שם מוגן ובטוח עד רגע הלידה. אצל בעלות המקור, לעומת זאת, נארז העובר כבר בתחילת ההתפתחות בתוך קליפת הביצה. אז הוא מתגלגל ונדחק במורד צינור הביצים של האם, ולבסוף מוטל לתוך הקן. התהליך המטלטל הזה כרוך בהרבה דחיפות מצד האם וטררם והתהפכויות מצד הביצה, וזה לא טוב: אם לאפרוח הקטן לא יהיה במה להיאחז שם בפנים, הוא ייחבט בדופנות הקליפה וייהפך לשקשוקה בטרם עת. ובדיוק כאן נכנס לתמונה אותו חוט מסתורי.

הסיפור הטרגי על אחיה של נולי, היום ביס דוקו

(צילום: אימג' בנק /gettyimages)

כצפוי, זה לא באמת איזה אפרוח סיאמי. מדובר בקפיץ חלבוני - "חלאזה" בלועזית, שלמרבה הפלא אינה ערבית - שנועד להגן על העובר מזעזועים ומחבטות מיותרים, בדיוק כמו המתלים ברכב. והעניין הוא שגם אם הביצה לא מופרית, החלאזה הזה נמצא בתוכה ומחזיק את החלמון שעליו היה אמור האפרוח לגדול. בלעדיו היה החלמון נשבר ונמהל בחלבון, ובחיים לא היינו יכולים לאכול ביצה עין. זה לא אומר שאין בנמצא ביצים נטולות חלאזה, אבל הנה טוויסט בעלילה: פרופסור אלכס צפרירי, גם הוא ממכון ויצמן, מזהיר את הציבור מפני ביצים אלחוטיות. "אם יוצא לכם לפתוח ביצה בלי חוט", ממליץ הפרופסור, "תבדקו את הריח שלה ואת תאריך התפוגה שלה, כי החוט מתפרק עם הזמן". בקיצור יוני, אין מה לפחד מחלאזה. אז חלאז עם זה.

בצירוף מקרים המוכיח כי מוחות קטנים חושבים דומה, גם לקורא אלמוג יש תהיות על בעיות התפתחויות של דברים אכילים. "מה זה לעזאזל גזר גמדי?", הוא שואל. "האם מדובר בעובר של גזר שלא גדל בגלל מניפולציה מדעית מרושעת, או שזה ירק אחר לגמרי?".

המדע לא אשם הפעם, הבטיח לנו פרופסור רוני אלוני מאוניברסיטת תל אביב: הננס הכתום הוא גזר סטנדרטי לחלוטין, שנשלף מהקרקע אחרי תקופה קצרה של גדילה; אם ישאירו אותו בשטח הוא ימשיך לגדול עד שיגיע לאורך ולעובי הרצויים. אבל בואו נדבר על דברים קצת פחות לא מעניינים, כמו "האם ניתן

 לגדל ירקות מתחת לפאנל של מנורות לד?". השואל הוא הקורא קובי, שלהערכתנו שכח להוסיף מרכאות משני הצדדים של המילה ירקות, אבל לא חשוב עכשיו. מה שחשוב למגדלי ה - עגבניות, בואו פשוט נלך עם עגבניות - זה שהתשובה חיובית.

גם הפעם סייע בידינו פרופסור אלוני, שהזכיר כי הצמחים מנצלים את אור השמש להפקת אנרגיה וליצירת חומרי מזון בתהליך שנקרא פוטוסינתזה. רק מה, בעלי העלה לא יכולים להשתמש בכל הגוונים שבאור החמה, ולכן הם מפיקים רק חלק קטן יחסית מסך כל האנרגיה שהמאור הגדול מפיץ לכדור הארץ. גם המנורות הכחולות, שמתפקדות כמו שמש קטנה ומייצרות אור בכל הגוונים, הן בזבזניות לעומת הצמחים: אנחנו משקיעים כמות גדולה של חשמל כדי לייצר אור לבן שמכיל את כל הגוונים, ובעלי הגבעול משתמשים רק בגוון אחד או שניים. אז לאושרם של מגדלי עלים ברחבי העולם, הומצאו מנורות הלד החסכוניות, שמקרינות אור בגוון אחד בלבד. רק מה, מנורות כאלה לא מומלצות לחסרי ניסיון באחזקת דברים שצומחים.

הענין הוא כזה: האטמוספירה והעננים מסננים את אור השמש בהתאם לעונות השנה ומשנים את הגוונים שלה. בכפוף לשינויים האלה יודעים הצמחים שגדלים בטבע מתי להנץ פרחים ומתי לגדול לגובה, אבל בבית אתם עשויים להיתקע עם מנורות לד שמשדרות אור בגוונים קבועים, והגידולים שלכם עלולים שלא להנץ וללבלב. כדי להתגבר על הבעיה כדאי לרכוש מנורות לד נפרדות בגוונים שונים - כלומר באורכי גל שונים - שיעודדו את הפריחה, או לחלופין לייסד חברות אמיצה עם מישהו שהתארגן על מרשם.