שטייניץ: פתרון למצוקת הנדל"ן - רק בעוד שנתיים
שר האוצר אמר בכנס התמ"ת: "מצוקת הנדל"ן אמיתית, לבנות דירות זה לא עניין של יום או של חודשיים, אלא של שנה-שנתיים". השר הדגיש: "אין פה קונץ-פטנט, לא איזה פטור ממס, או שינוי קל בריבית. חסרות עשרות אלפי דירות וצריך להוסיף אותן"
שר האוצר יובל שטייניץ נאם היום (ג') בכנס הכלכלי-החברתי של משרד התמ"ת שמתקיים בנתב"ג תחת הכותרת "צמיחה כלכלית בחברה הוגנת". מאוחר יותר צפויים לנאום בכנס גם יו"ר ההסתדרות עופר עיני וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
בפתח נאומו דיבר שטייניץ על המשבר הכלכלי העולמי וטען כי הוא רחוק מלהסתיים. "חזרתי שלשלום מכנס קרן המטבע העולמית בוושינגטון" אמר, "חזרנו בתחושה קשה. המשבר העולמי לא חלף".
לדברי שטייניץ, "בעולם המפותח, באמריקה ובאירופה, מודאגים משלושה דברים שכרגע נראים חסרי פתרון. האבטלה שמגיעה שם לשיעורים של קרוב ל-10% ובחלק מהמקומות גם 20%. אין כרגע ברוב המדינות תסריט ממשי של הורדת האבטלה. הדבר השני זה הגירעונות שאין תסריט מהיר של צמצומם והנושא השלישי, שפחות מודעים אליו בארץ, זה היעדר ההשקעות.
"מתברר שבחלק גדול מאירופה וגם בארה"ב למרות שיש נזילות ואשראי, וחברות יושבות על קופות מזומנים של עשרות מיליארדי דולרים, אין נכונות להשקיע בתעשייה ולפתח, בגלל חוסר הבהירות לגבי העתיד ובמיוחד משטר המסים בעתיד. חזרנו בתחושה שהמשבר כאן לעוד שנים וזה מחייב אותנו ישראל הקטנה להיזהר".
השרים הרצוג, בן אליעזר, סער, אטיאס וברוורמן, היום בכנס
בהמשך דבריו יישר שר האוצר קו עם מדיניות רכישת המט"ח של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ואמר: "קניית הדולרים היא צעד נכון ומתחייב, שמועיל לנו במלחמת המטבעות, וצריך להמשיך בו". שטייניץ הוסיף: "תענוג לראות איך פישר מוערך בכל העולם", והדגיש: "יש לנו שיתוף פעולה עם בנק ישראל".
בנוגע לעליית מחירי הדירות אמר שר האוצר: "מצוקת הדיור ועליית מחירי הדיור עלו לכותרת לאחרונה ובצדק. לאחר ארבע שנים של בנייה מופחתת, שנבעה ממספר גורמים: גם מהחלטה של הממשלה הקודמת עם כוונות טובות אבל לא בתזמון הנכון - להקפיא את הבנייה במרכז הארץ; גם מהמשבר בעולם והתמוטטות המחירים שהורידו את קצב הבנייה פה, ועוד מספר גורמים.
שטייניץ הוסיף: "המצוקה אמיתית, אנחנו חייבים לקדם פתרונות. לבנו דירות זה לא עניין של יום וגם לא של חודשיים. זה עניין של שנה-שנתיים. כבר עכשיו בתחילת 2010, לפי נתוני הלמ"ס, יש התחלה של צמיחה בכיוון הנכון - יש גידול של 20% בחצי שנה בהשקעות לבנייה למגורים, אבל אנחנו צריכים להגיע לגידול של 50% כדי לפתור את בעיות הדיור. זה לא מספיק אך זה צעד בכיוון הנכון.
"אין פה קונץ-פטנט. לא איזה פטור ממס, איזה שינוי קל בריבית. יש מצוקה אמיתית, חסרות עשרות אלפי דירות ואנחנו צריכים להוסיף את אותן דירות".
אטיאס: "החרדים לא עובדים כי אין תמריצים"
מוקדם יותר היום הצהיר שר השיכון אריאל אטיטס כי המגזר החרדי רוצה לעבוד, אך "העובדה שהחרדים לא עובדים היא בגלל שאינם מקבלים תמריצים לעבודה. הם האחרונים שרוצים לא לעבוד ולחיות בעוני כיוון שהם נפגעים עוד יותר מהמדינה בכך. אך מדרגות ההנחה בארנונה בנויות כך שמשפחה חרדית שיוצאת לעבודה מפסידה את ההנחה וכך גם לגבי ההנחה במעונות יום.
אטיאס אמר את הדברים במהלך פאנל בכנס. לדבריו, "העובדה שהחרדים לא עובדים היא בגלל שאינם מקבלים תמריצים לעבודה. הם האחרונים שרוצים לא לעבוד ולחיות בעוני כיוון שהם נפגעים עוד יותר מהמדינה בכך. אך מדרגות ההנחה בארנונה בנויות כך שמשפחה חרדית שיוצאת לעבודה מפסידה את ההנחה וכך גם לגבי ההנחה במעונות יום".
השר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן אמר בפאנל כי "כשמנחם בגין עלה לשלטון ב-1977 שיעור תעסוקת החרדים היה זהה לזה של החילונים (בגלל שמאז עלו הקצבאות) אף ממשלה עד עכשיו לא תיקנה את הטעות של בגין. עם זאת אני מסכים עם דבריו של אטיאס לגבי תמריצים".
שר החינוך גדעון סער שהשתתף גם הוא בפאנל, שאל האם לא צריך לכפות את לימודי הליבה על המגזר החרדי כדי לגרום לו להשתלב בעבודה? הוא השיב: "הסיכוי הכי קטן להכניס את לימודי הליבה הוא תחת מטריית בתי המשפט והתקשורת. זה מקומם את הציבור החרדי, כמו שקרה במקרה בעמנואל. השיטה שאנו נוקטים בה היא - אם החרדים לא ילמדו ליבה הם לא יקבלו את התקציב".
בקשר ללימודים מקצועיים אמר סער: "אין סיכוי שהם ילמדו לימודי חול בישיבות התיכוניות, אבל יש זרמים גדולים של חרדים שרוצים לנשור מהישיבות וללכת לחינוך טכנולוגי ואנחנו מפגרים במתן מענה ראוי לצרכים אלו".
ברק: קיצוץ תקציב הביטחון יפגע בביצועים
לאחר מכן נשא דברים שר הביטחון אהוד ברק שאמר כי הירידה בתקציב הביטחון תגיע לנקודה שתפגע במלאים, בחלפים ובביצועי מערכת הביטחון. השר אמר בכנס התמ"ת: "אין קמח, אין תורה, אין תקציב אין ביטחון". יש לציין שמצע העבודה קרא לקצץ בתקציב הביטחון.
ברק אכן ציין כי במשך השנים היתה ירידה ארוכת טווח בתקציב הביטחון מ-20% מהתוצר ו-35% מתקציב המדינה, ל-7% מהתוצר ו-12% מתקציב המדינה, כשהיתרה הלכה לנושאים חברתיים חשובים מאד שמסייעים לנו להתמודד עם הבעיה הקשה הפער החברתי".