אחמדינג'אד: האורח הנכון בזמן הנכון
מטרת ביקורו של נשיא איראן בלבנון היא אחת: חיזוק היחסים בין טהרן לחיזבאללה. הגעתו לאזור עשוייה לשחק לידה של ישראל, אם נשכיל למקד את דעת הקהל דווקא בקשר המסוכן הזה
פרשו את השטיח האדום: יש אורח חשוב בשכונה. נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, הגיע הבוקר (יום ד') לביקור רשמי בלבנון. הוא עתיד להיפגש בין היתר עם מנהיגי העדות השונות במדינה ולסייר בדרומהּ, שם ישמע מאנשי החיזבאללה על קרבות מלחמת לבנון השנייה.
טרם ברור אם יקיים אחמדינג'אד אקט סמלי אך פרובוקטיבי - ומסקרן במיוחד - שעליו דובר בזמנו. יש האומרים כי אין פשר לשמועות על כוונתו של נשיא איראן להשליך אבן לעבר שטח ישראל בשעה שיסייר באזור הגבול, לאור הזדהותו עם בני העם הלבנוני וכסמל לשנאתו לציונים - ויש מי שטוענים שעוד נכונה לנו הפתעה.
כישראלים, אנו רגילים לבחון כל התפתחות במזרח התיכון באמצעות שאלה אחת: כיצד הדבר ישפיע עלינו? עם זאת, במקרה זה אולי כדאי לראות את הדברים דווקא דרך עיניהם של הלבנונים, מאחר ומטרת ביקורו של אחמדינג'אד היא אחרת: להשיג דריסת רגל בלבנון.
אם כן, השאלה הפעם היא מהי עמדת העם היושב בלבנון? כיצד הם רואים את ביקורו של נשיא איראן במדינתם וכיצד ישפיע הדבר על חייהם.
לבנון סוערת בימים אלה סביב חקירת נסיבות הירצחו של ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי. המתח בין בני הפלגים והעדות השונות נמצא בשיאו, והחיזבאללה, אשר כלפיו מופנת האצבע המאשימה, ניצב מול ביקורת פנימית נוקבת וזקוק לזריקת עידוד מאיראן כדי לשפר את מעמדו הפנימי.
יש לזכור כי חיזוק מעמדה של טהרן בלבנון משול לשדרוג מעמדו של חיזבאללה בלבנון, שהרי הארגון מהווה נציג רשמי לכל דבר של משטר האייתוללות האיראני אצל שכנתנו מצפון.
לאור זאת, ניתן להבין את דבריו של מנהיג הארגון חסן נסראללה, שהצהיר לא מכבר כי ביקורו של אחמדינג'אד בלבנון מביא עמו את רוח המהפיכה האסלאמית - זו "שעודדה את מדינות ערב ועמדה לצידן במלחמתן נגד ישראל".
חשוב לציין כי איראן תיאמה את ביקורו של אחמדינג'אד בלבנון עם סוריה. הדבר מסמל למעשה את העברת כתר נותנת החסות על לבנון מדמשק - לידיה של איראן, ובכך מעניק לה בלעדיות על המדינה.
אחד מחברי הפרלמנט הסורי אף התבטא לאחרונה בנושא, באופן שאינו מותיר הרבה מקום לדמיון: "היציבות בלבנון חשובה לאחמדינג'אד כאילו הייתה זו מדינתו-שלו".
המאמץ האיראני אינו נסתר מעיניו של אף אחד מן הפלגים הרבים שבלבנון. כולם כאחד - הנוצרים, הסונים, הדרוזים וכמובן השיעים הביעו רצון להיפגש עם אחמדינג'אד במהלך ביקורו במדינה, אולי כהבעת נאמנות ל"מלך" החדש.
גם בכיר דת סוני בלבנון שהתייחס לנושא, אמר כי לאור התנגדותן של ארצות הברית וישראל לסיורו של אחמדינג'אד בחלקה הדרומי של המדינה ובקרבת הגבול, הרי שהדבר רק גרם לעם הלבנוני להפנים עוד יותר את חשיבות הביקור ההיסטורי.
עלינו להבין אפוא כי הביקור המתוכנן אינו נועד בהכרח להתריס כלפי ישראל, אלא מהווה צעד שחשיבותו בעיקר פנימית בכל הנוגע לקשרי איראן-לבנון. הסיור המתוכנן באזורי מורשת הקרב הסמוכים לגבול הישראלי לא נועד אלא להאדיר את שמו של החיזבאללה. המטרה היא להוכיח לציבור הלבנוני כי בניגוד לטענות הנשמעות לאחרונה מכמה כיוונים, הארגון דווקא מיטיב עם לבנון ואזרחיה, בגלל שהוא זה שאוחז בדגל ההתנגדות לישראל.
אם כן, על ישראל לשנות גישה: לא לחשוש מן הביקור, אלא למקד את דעת הקהל אל הנעשה בלבנון ואל קשריה המסוכנים עם טהרן - בדיוק כפי שמתכוון לעשות אחמדינג'אד בביקורו.
אם ברצוננו להכשיל את מטרת הגעתו של אחמדינג'אד באזור, עלינו להשתמש בשפתו, ולנצל את הסיור בדרום לבנון ואת הגעתו סמוך לגדר הגבול, מלווה בצלמים ובעיתונאים מרחבי העולם, כדי להעביר מסר לעם הלבנוני: השילוב בין איראן לחיזבאללה אינו טוב עבורכם.
מדוע שלא נעמוד מעבר לגדר הגבול עם תמונות של נדא סולטן, המפגינה שנורתה למוות בשנה שעבר בזמן המהומות האזרחיות בטהרן בתקופת הבחירות? מדוע שלא נניף שלטים בפרסית ובערבית נגד הפגיעה בזכויות האדם במשטר האייתוללות?
ביקורו של אחמדינג'אד עוד עשוי להתברר ככזה ששיחק לטובת ישראל. הבה ונודה לו בשפתו על שהעניק לנו הזדמנות מצוינת להציג לעולם את פניו האמיתיים של הקשר האיראני-לבנוני: חוֹש אוֹמַדִי, אחמדינג'אד - ברוך הבא.
דוד שאין, חוקר יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ומומחה לתחום האיראני
לפנייה לכתב/ת 
