פרשת שבוע כלכלית: רילוקיישן במקרא, והיום
כמו ישראלים רבים כיום, גם אברהם אבינו נאלץ לעבור למדינה אחרת - למצרים - כדי להתפרנס ושב לארץ עם רכוש גדול. לעומתו, מצבם של המהגרים כיום הרבה יותר מסובך
פרשת השבוע "לך לך" עוסקת ברילוקיישן (relocation) – הגירה למדינה אחרת מטעמים כלכליים או חברתיים – הראשון במקרא. בפרשה מסופר על אברהם שיורד למצרים בגלל קשיים כלכליים. "ויהי רעב בארץ וירד מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ" (בראשית יב, י). לאחר מכן שב אברהם ממצרים עם רכוש גדול, כפי שנאמר "ואברהם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב" (בראשית יג, ב).
פרשות שבוע קודמות
מלבד סיפור זה, ספר בראשית מלא באירועי רילוקיישן נוספים. אברהם עצמו מהגר שוב לארץ גרר, בחסות אבימלך, מלך פלישתים (בראשית, פרק כ). גם יצחק בנו, מהגר לארץ גרר מטעמים כלכליים (בראשית פרק כו). לבסוף, גם נכדו של אברהם, יעקב, וכל בניו, מבצעים רילוקיישן למצרים (בראשית פרק מו).
בתקופת המקרא, הרילוקיישן נעשה בעיקר למצרים שהייתה אבן שואבת למהגרים מכל העולם. הסיבה לכך היא האקלים במצרים אשר גרם לכך שתמיד היה שם מזון בשפע, בעוד שבמקומות אחרים היה רעב. פפירוסים מהתקופה העתיקה מעידים על אימת רעב שאחזה בתושבי מיסופוטמיה בתקופות שונות. בנוסף לתנאי האקלים, במצרים גם השכילו לשמר את המזון במאגרים מיוחדים.
רילוקיישן בימינו
כיום, ישראלים רבים מבצעים עוברים למדינות מערביות, במיוחד לארצות הברית. אלא שממשלת ישראל מנסה למנוע את ההגירה בדרכים עקיפות. כך, רשות המסים מערימה קשיים על ישראלים המעוניינים לעזוב למדינות אחרות, בין היתר באמצעות מערכת המס.
קיימת חקיקת מס הקובעת כי כאשר אדם חדל להיות תושב ישראל (לאחר רילוקיישן), רואים אותו כאילו מכר את נכסיו בארץ ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל. היות ורואים אותו כאילו מכר את נכסיו, מוטל מס על המכירה. מדובר במס המכונה "מס יציאה" החל על נכסיו של תושב ישראל המהגר למדינה אחרת.
"מס היציאה" מתעלם מהמציאות הכלכלית החדשה של ניוד עובדים גלובלי ופוגע שלא לצורך באלו המבקשים לעשות רילוקיישן למדינות אחרות בעולם. ישנם כיום מקצועות ותחומים המחייבים גמישות ביחס למדינה שבה עובדים. לדוגמא, עובדים בחברות הייטק הקשורים בתאגיד רב-לאומי, נדרשים כדבר שבשגרה לעשות רילוקיישן למדינות שונות.
הגבלות על יציאה מישראל מנוגדות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע כי: "כל אדם חופשי לצאת מישראל". זכות יסוד זאת מוגנת גם במשפט הבינלאומי בכלל, וביחס לעובדים בפרט. כאשר מדובר ב"הגירת עבודה", הרי שהטלת מיסוי על היציאה מישראל של עובד המבקש לעבוד במדינה אחרת – פוגעת בזכות החוקתית לחופש התנועה.
זאת ועוד, כאשר מדובר במדינות אמנה, הרי שהקשרים הבינלאומיים במסגרת מערכת היחסים בין המדינות שכרתו ביניהן אמנה, וכן מידת האמון שרוחשת ישראל לשיטת המס של המדינה עימה נכרתה אמנת מס, אינם עולים בקנה אחד עם פעולה חד-צדדית של הטלת "מס היציאה".
ד"ר אבי נוב הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי ומנהל את אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, כולל מאמרים וחדשות מיסוי. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
לפנייה לכתב/ת 
