ואילו הייתי נהרג הבוקר בשבע ושלושים

בשבע ושלושים הבוקר חציתי באור ירוק את שדרות רוטשילד ושינקין. הגעתי לשני שליש המרחק. אוטובוס "דן" בקו מספר חמש עמד לצדי. כאשר התחלף הרמזור הוא ליטף אותי חזק בנגעו ברגלי, וכמעט מחץ אותי. ואני עם מקל ההליכה נתתי קפיצה שכמעט גמרה אותי.

ראיתי את נהג האוטובוס מעליי, בחלון, וצעקתי משהו. הוא הביט בי בשנאה. לא בכעס, לא באלימות. בשנאה.

אילו! אילו הייתה לעיר הזאת משטרה שראש העיר אינו מצליח לשכנע את הממשלה ואת פיקוד המשטרה בקיומה והקמתה, אולי הנהג הזה היה פוחד לנסות להרגני. כי באין משטרה ייפרע עם.

אילו! אילו היו שוטרים עירוניים פרושים בעיר, הרבה אנשים הנפגעים בעיר הזאת היו עדיין בריאים וחיים.

אילו! אילו הייתה משטרה, היו זקנים מסוגלים לחצות רחוב. כי היום אין להם ברירה.

אני מצטט לעצמי בשנתיים האחרונות את טרומפלדור ואת "טוב למות בעד ארצנו", שכן בגילי אני יכול להרשות את זה לעצמי, כי ממשלת ישראל אינה מתעניינת בחיי אדמיה. ראו את הנער שליט!

אבל בגילי, שנה-יותר-שנה-פחות לא ישנו הרבה. אבל ישנם כל כך הרבה אנשים טובים שכן רוצים לחיות בעד ארצם, ואין דרך לחיות ככה.

אז הלכתי עם המקל. וצלעתי. ושום כלום.

אילו הייתה משטרת עיר כמו בכל עיר בעולם, היה לכל הרעים הנוהגים כדי לפגוע - כי קר להם מדי או חם מדי או שאשתם הייתה רעה להם בבוקר או שילדיהם עצבנו אותם או שהעיר קנסה אותם על שחנו על המדרכה - היה להם פחד. הייתה יראה.

הפחד מפני משטרה גדול מהצורך להרוג, שכן בכל העולם לו היה מותר להרוג את מי שאתה שונא (ונהגי ישראל הרי שונאים-גם-שונאים מלידה), לא היו הרבה יהודים חיים במדינה היהודית שנתניהו רוצה שכולם יישבעו לה.

לו הייתה המדינה מדינה יהודית באמת, היה ניתן ליצור לעמה שבועות בכלא ללא משפט, לבוגדים במדינה, שמכנים שוטר או חייל עברי במילה "נאצי".

לו הייתה המדינה יהודית, אפשר היה לדלל את שורות המשטרה בשטחים ולהציב שוטרים במשטרה עירונית בערי ישראל אולי כפי שעשיתי כשהייתי צעיר כשהלכתי למות למען המולדת, ואולי ניתן היה להציל הרבה נפשות כי כבר נאמר הלא המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם מלא.

ואילו ניתן היה לתת לנהגי ישראל רשות להרוג אותנו רק כי אנחנו רוצים לפעמים ללכת ברגל.

ואילו שר הביטחון שעסוק בדירות פאר לקנותן ונתניהו במבצרו בקיסריה והרמטכ"ל, שקוראים לחייליו "נאצים" - שזה מה שעושים ניאו-נאצים במדינה ניאו-נאצית שאנחנו עדיין איננו - נותנים דעתם לעובדה שאין עובדה זאת יהודית מספיק במדינה החפצה לקרוא לעצמה "יהודית".

כאילו זה מאוד יהודי להיות כזה. כאילו דבר כזה היה מותר במדינה לא יהודית. רק בישראל המילה "נאצי" אינה מילת זעם וכאב ורק בישראל הדת היהודית באמצעות מאמיניה שכחה שהייתה שואה ומי עשה אותה.

ואילו הייתי נהרג הבוקר לא הייתי כותב את הדברים האלה אבל לא נהרגתי וקפצתי עם מקל ההליכה המתוק שלי ולא הייתי חייב שוב כמו פעם למות למען מולדת שככה מתייחסת אלינו, אלה שעדיין חיים.