פִּתְחו את השער

יתוש/ עמוס עוז

דיתה שכבה עם חבר טוב

של ריקו, גיגי בן גל, התעצבנה כשקרא

לזיון משגל. הגעיל אותה שאחרי זה שאל

כמה נהנתה על סולם שבין אפס למאה. על כל דבר

היתה לו דעה. התחיל לברבר שאורגזמה נשית

פחות גופנית ויותר רגשית. אחר כך גילה

יתוש שמן על הכתף שלה. מעך, ניקה רשרש בַּמקומון,

ונרדם על הגב. זרועותיו לָרוחב בצורת צלב.

לא השאיר לה מקום לשכב. גם הזין שלו הצטמק

ונרדם ועליו יתוש: נקמת דם.

אצלה במגרה. פחות או יותר. רגשית. גופנית.

סקסית. בולשיט. חושנית. מינית.

יום ולילה דעות. זה לא. זה כן. מה שנמעך

אין איך לתקן. צריך לראות מה שלום הזקן.

מפרפֵּר/ גֶוֹקצֶ'נוּר צֶ'לֶבִּיוֹגלוּ

ראיתי בך תיבה של דייגים, דירה מעוצבת בעיר העתיקה,

דלתה פתוחה, תחת המדרגות המדיפות ריח לבנדר התנשקנו.

ראיתי בך משקולת חכה, לכודה בין הסלעים.

אני, גנן, הנפתי אל השמש ורד, מראה שבורה.

ראיתי בך טוֹוָה, חכה שלעולם לא תילכד,

שינה, זוג גרביים, מה שלא יכולתי לכתוב, מה שיכולתי.

ראיתי בך מיתר חכה, סבוך, קרוע בארבעה מקומות, קשור בחמישה.

אני, עֵד במשפט גירושים, הייתי בדרכי לבית המשפט.

ראיתי בך מצוף, שעם אדום, לא פותחנים, קומקומי תה,

מטריות, חפצים מוכרים שראיתי בהם חברים.

ראיתי בך פיתיון מוסווה בנוצות, מחייכת על משהו שקראת,

החיוך שלך: לובן שמסתיר את הקרס כמו ענן.

היכן שהחוט מתוח במים ובלתי נראה: אני, מפרפר.

תרגום: טל ניצן עם המשורר.

צֶ'לֶבִּיוֹגלוּ נולד באיסטנבול ב-1971. ב-2006 ראה אור קובץ ראשון משיריו, "מדריך לכל הספרים", שזכה בפרס Arkadas Z. Ozger לספר ביכורים. ספרו השני, "שאר המילים", התפרסם ב-2010. 

בּאניָה נטסוּאישי/ הַיְקוּ עִם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת

מיפנית: באניה נטסוּאישי, אמיר אור

1

סוּפַת חוֹל:

אֲנִי נוֹשֵׂא אִתִּי

אֵל חוֹשֵׁב.

3

מִלּוֹת אֱמֶת הֵן

רוּחוֹת קַלּוֹת חוֹלְפוֹת מֵעַל

עִירוֹ שֶׁל אֵרוֹס

4

בְּשַׁבָּת

חֲצִיַּת הַיָּם

הִיא צֵרוּף מִקְרִים

5

לְשֶׁפֶךְ הַנָּהָר

בּוֹ לֹא נִרְאֵית הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה אוֹ שׁוֹקַעַת

אֲנִי קוֹרֵא אִמָּא

8

גַּנָּב

שֶׁמְּדַבֵּר עַל דֶמוֹקְרַטְיָה –

מְסִבַּת הַיְקוּ.

בּאניָה נטסוּאישי נולד בּאָיוֹי, יפן, 1955, פרסם 13 ספרים של שירי הייקו, ערך שבע אנתולוגיות הייקו מרחבי העולם בתרגום ליפנית. זכה בפרסים רבים על שירתו

דֶניס נֶרְקְס/ בן אדאן

מאנגלית: אמיר אור

הָאָמֶרִיקָנִי צִוָּה עָלַי

בְּמֶחְווֹת יָדַיִם: חֲפֹר בּוֹר.

הוּא זָרַק אֵלַי אֵת

אֲבָל חֻדּוֹ קָהָה מִכְּבָר

וְהַיָּדִית הָיְתָה כָּל כָּךְ עֲקֻמָּה

שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לֶאֱזֹר

אֶת הַכֹּחַ הַהוּא, הַפִּרְאִי, הַמּוּזָר,

כְּשֶׁפָּעַרְתִּי אֶת הָאֲדָמָה

עַד שׁוֹקַי, וְאַחַר עַד בִּרְכַּי.

בְּעֹמֶק הַיְרֵכַיִם מָצָאתִי

שִׁכְבַת אֲדָמָה שְׁחוֹרָה

וְשַׁבְּלוּל קָטָן כָּחֹל

שֶׁנִּרְאָה מֵאִיר.

הַסּוֹכֵן קָרָא בִּשְׁמִי.

הַרְחֵק מֵעָלַי חִקָּה

אִישׁ כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ

כְּשֶׁיָּדָיו צְמוּדוֹת בִּתְפִלָּה.

הוּא בְּלִי סָפֵק כָּרַע בְּעַצְמוֹ

כִּי חַשְׁתִּי בְּלֹעַ הַקָּנֶה לָחוּץ

אֶל הַתֶּלֶם הַלֹּא עָמֹק

שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי תְּנוּכִי הַשְּׂמָאלִי –

חֵלֶק מִגּוּפִי

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיִיתִי עֵר לְקִיּוּמוֹ.

הוּא לָחַץ עַל הַהֶדֶק.

אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ

שֶׁזּוֹהִי רַק שִׁיטָה

לְרַכֵּךְ אֶת הִתְנַגְּדוּתִי –

אוּלַי עוֹד רֶגַע

הוּא יָרִים אוֹתִי

וִיחַבֵּק אוֹתִי, רוֹעֵד,

מְפֻחָד יוֹתֵר מִמֶּנִּי,

וְיִרְוַח לוֹ.

דניס נרקס הוא משורר, מתרגם ומרצה המתגורר בברוקלין, ניו-יורק. בוגר אוניברסיטת הרווארד ולימודי תעודה בחינוך בסיינט ג'וזפ'ס קולג'. לימד שירה וספרות באוניברסיטת קולומביה, בברוקלין קולג', באוניברסיטת ניו סקול בניו-יורק ובאוניברסיטת ראטגרס. כיום משמש חבר סגל במכללת שרה לורנס, שם הוא מלמד שירה ויסודות הפואטיקה. דניס נֶרְקְס פרסם תשעה ספרי שירה.

אָרוּנדהאטי סוּבּראמאניאם/ 46:5 קַו אַנְדְהֶרִי, עִירוֹנִי

בִּקְרוֹן הַנָּשִׁים

שֶׁל קַו בּוֹמְבֵּיי עִירוֹנִי

אֵינֶנּוּ מְחַפְּשׂוֹת אַחַר

הִתְגַּלֻּיּוֹת אֱלֹהִיּוֹת פְּרָטִיּוֹת.

כְּמוֹ מַתֶּכֶת שֶׁלֻּחֲכָה בְּאָצֶטִילֶן חֲסַר רַחֲמִים

אֲנַחְנוּ מְרֻתָּכוֹת –

חֲלוֹמוֹת, אֲסוֹנוֹת,

חַיְדַּקִּים, גּוֹרָלוֹת,

בָּשָׂר וְאָרִיג אוֹרְגַנְזָ'ה,

נִיחוֹחוֹת וּשְׁחָלוֹת.

קָאלִי עַל גַּלְגַּלִּים בַּעֲלַת

אֶלֶף זְרוֹעוֹת,

מִילְיוֹן לְשׁוֹנוֹת, מְרֻבַּת בְּעָלִים.

כְּשֶׁאֲנִי יוֹרֶדֶת

יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתִי לִבְחֹר

לְקַצֵּץ גְּזָרִים

אוֹ מְאַהֵב.

אֲנִי דּוֹחָה בִּמְעַט אֶת הָאַחֲרוֹן.

אָרוּנדהאטי סוּבּראמאניאם, משוררת, עורכת, אוצרת ומחברת מאמרים על תרבות ועל רוחניות. נולדה בהודו בשנת 1967 וכיום מחלקת את זמנה בין בומביי לבין מרכז יוגה בדרום הודו. שיריה תורגמו להינדי, לטאמיל, לאיטלקית ולספרדית. 

על הפסטיבל

פסטיבל השירה הבינלאומי "שער" חוגג את שנתו העשירית וייפתח היום (ה') בתיאטרון הערבי-עברי ביפו ובסינמטק תל אביב ויימשך שלושה ימים. הפסטיבל, מכיל השנה תכנית הכוללת מופעים

מוזיקליים של שירי משוררים, אירוע בו עמוס עוז יקריא שירה ושם טוב לוי ינגן ועוד מפגשים וסדנאות והרצאות בנושא.

גם השנה תגיע נציגות מכובדת של משוררים מהעולם. הפעם יגיעו אנה בּלַנְדיאנה (רומניה), בּאניָה נטסוּאישי (יפן), אָרוּנדהאטי סוּבּראמאניאם (הודו), אילֵיין פַיינשטַיין (בריטניה), גֶוֹקצֶ'נוּר צ'לביוגלו (טורקיה), חוֹסֶה מָרִיָה אַלְוָרֶז (ספרד), קזימירוֹ דֶה בּריטוֹ (פורטוגל), מרק דֶלוּז (צרפת), חאריס ולאוְיאנוֹס (יוון), לינה זֶרוֹן (מקסיקו), איוואן חְריסטוֹף (בולגריה), דֶניס נֶרְקְס (ארה"ב), ג'ון קינסֶלָה (אוסטרליה), דוריס קָרֶבָה (אסטוניה), אנה ריסטוֹביץ' (סרביה)

בין המשוררים הישראלים שישתתפו: מירון ח. איזקסון, זֹהר איתן, אבי אליאס, ישראל אלירז, שרון אס, רות בלומרט, נטעלי בראון, חמוטל בר־יוסף, אורציון ברתנא, יעל גלוברמן, רפי וייכרט, דורית ויסמן, ענת זכריה, צביה ליטבסקי, גלעד מאירי, סלמאן מצאלחה, שחר־מריו מרדכי, אגי משעול, אנואר סאבא, רוני סומק, ריטה עוֹדה, עמוס עוז, לאה פילובסקי, עודד פלד, טוביה ריבנר, צביקה שטרנפלד, יחזקאל נפשי, שירה סתיו, דניאל עוז ויערה שחורי.