לאחר שאיבריה הושתלו התברר: לתורמת היה סרטן
האם המעשה הטוב יסתיים בסיוט? אישה שמתה בסורוקה לפני שבועיים ממוות מוחי, ואיבריה הושתלו ב-4 אנשים, סבלה גם מסרטן. הגידול התגלה בלבלב של האישה לאחר מותה. ריאותיה, כליותיה והכבד של האישה הושתלו, והודעה נמסרה למושתלים. במקרים דומים שהתרחשו בעולם, הוצאו איברי המושתלים. משרד הבריאות: "הסיכון בשלב זה של הגידול לגרורות בקרב המושתלים -מזערי. המושתלים נמצאים במעקב מיוחד"
חולה בת 40 שמתה בסורוקה, ואיבריה הושתלו בארבעה מטופלים לפני שבועיים, סבלה מגידול סרטני: לדברי משרד הבריאות, הגידול התגלה בחולה לאחר מותה, בעת בדיקות שנערכו בלבלב. ארבעת המושתלים קיבלו הודעה על המקרה. משרד הבריאות אומרים כי המושתלים יהיו במעקב רפואי מיוחד אך מדגישים כי הסיכון בשלב זה של הגידול לגרורות בקרב המושתלים – מזערי.
"המושתלים - במעקב רפואי מיוחד"
החולה שתרמה את איבריה מתה לפני כשבועיים בבית החולים סורוקה. מגופה נלקחו להשתלה כבד, ריאות, כליות ולבלב. לאחר בדיקה של הלבלב הבחינו הרופאים בגידול ברקמות ונלקחה דגימה של הגידול לבדיקה. ממידע שמסר משרד הבריאות, "הלבלב שיועד להשתלה לא הושתל מכיוון שנראה דלקתי. מצב זה אינו מונע השתלת איברים אחרים. כמקובל, הלבלב נשלח לבדיקות מעבדה שונות".
בבית החולים בלינסון השותלו שתי ריאות בחולה אחד, ושתי כליות בשני חולים. מבילינסון נמסר ששניים מהמושתלים כבר שוחררו לביתם. בבית החולים הדסה עין כרם הושתל כבד. מהדסה נמסר כי "עם קבלת האיבר הוא נבדק ונראה היה בסדר. המושתל מתאושש ועם קבלת המידע ממשרד הבריאות אנחנו עוקבים אחריו במשנה זהירות".
לפי הודעת משרד הבריאות בנושא, "מתוצאות בדיקת מעבדה (בלבלב - מ.י) עולה כי נמצא גידול ממאיר בשלב ראשוני של המחלה שלא נתן כל ביטוי קליני או מעבדתי הניתן לגילוי מוקדם (שלב כה ראשוני שאינו מתגלה בבדיקות המקובלות לאיתור סרטן". לטענת משרד הבריאות, "בשלב זה של הגידול הסיכון לגרורות בקרב המושתלים - מזערי".
לדברי משרד הבריאות, המושתלים עודכנו על ידי הרופאים המטפלים. "תופעה של העברת מחלות מתורם לנתרם ידועה ומוכרת בעולם כולו. על מנת להסיר כל ספק, מושתלים אלו יהיה במעקב רפואי מיוחד", נמסר ממשרד הבריאות.
"בעולם לעתים מוציאים האיברים. אנחנו לא"
פרופ' רפי ביאר, יושב ראש המרכז הלאומי להשתלות איברים ומנהל בית החולים רמב"ם, אמר היום ל-ynet: "הגידול הסרטני היה בגודל של פחות מסנטימטר, בגודל ששום שיטת הדמיה לא תזהה ואי אפשר לזהות. בקצירת האיברים לא נראה שום דבר שהוא לא תקין". לדברי פרופ' ביאר, לא ניתן לגלות גידולים בשלב חבוי לפני שזה מגיע לגודל מסויים. במקרה הזה, "רופא משתיל מאיכילוב שקיבל להשתלה את הלבלב ראה משהו חשוד והציע לשלוח את הלבלב לבדיקת מעבדה".
עוד חזר והדגיש כי החולים קיבלו הודעה על המקרה, וכי הם יהיו במעקב מיוחד: "כל חולה יקבל את הבדיקות הטובות ביותר. אנחנו יודעים על מקרים בעולם שבהם הוחלט להוציא את האיברים המושתלים, אבל אצלנו אין החלטה כזו".
פרופ' ביאר ציין כי בטופס ההסכמה לניתוח השתלת איבר, המושתל חותם על כך שהוא מודע לסיכון אפשרי לחלות בסרטן. לדברי פרופ' ביאר, הסיכון עומד על פחות מאחוז. הסיכון לחלות בסרטן תלוי בסוג הסרטן, במיקומו ובשאלה האם הוא שלח גרורות.
פרופ' רפי קטן, מנהל המערך האונקולוגי בשיבא ויועץ האגודה למלחמה בסרטן, התבקש להתייחס למקרה ואמר כי הוא מעריך שהמושתלים נמצאים בסיכון נמוך לחלות בסרטן: "אם לא מדובר במחלה מפושטת, אני לא חושב שהאנשים בסיכון", אמר פרופ' קטן ל-ynet, "אם בזמן שהוציאו איברים אחרים להשתלה לא ראו את הגידול שם, סימן שהמחלה לא התפשטה והסיכון שיהיו שם תאים שיזיקו למושתל הם קטנים, קטנים מאוד. כשיש גידול שלא שלח גרורת הסיכון שיש תאים סרטניים
באיברים אחרים נמוכים מאד. גם אם יש תאים סרטניים זה לא אומר שיתפתח גידול כי התאים הסרטניים צריכם קרקע נוחה, אבל דווקא אצל מושתלים שמדכאים להם את מערכת החיסון לפני ההשתלה, יש סכנה מיוחדת".
נהלי מרכז ההשתלות קובעים כי אין ליטול תרומת איברים מחולה סרטן. עם זאת, ניתן לקחת איברים מתורמים עד גיל 75, כאשר לפי הנהלים, "בדיקת כשירות האיברים להשתלה תעשה רק לאחר קביעת המוות המוחי בבית החולים".
בשל מצוקת האיברים בישראל נוטלים איברים לתרומה גם ממעשנים לשעבר ואפילו ממשותלי איברים שנפטרו שנים לאחר ההשתלה. בנוסף, לאור מצוקת האיברים חוברו הנחיות שמאפשרות ליטול איברים להשתלה מחולה במחלה זיהומית, ובשנה האחרונה גם ממחלה זיהומית עמידה לכמה סוגי אנטיביוטיקה.
המידע הראשוני לידיעה התקבל במייל האדום