57%: לא לחייב להתאבל על רצח רבין
רוב הציבור סבור כי אין לכפות את האבל על מי שאינו כואב בעצמו את רצח רבין. ומה עשוי בכל זאת לאחד את העם ביום הזיכרון? סקר ynet-יסודות
רוב הציבור היהודי בישראל סבור כי אין לחייב את אזרחי המדינה להתאבל על רצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, במידה שהם אינם כואבים אותו בעצמם – כך עולה מסקר ynet ועמותת יסודות שנערך לקראת יום השנה ה-15 לרצח. עוד בנתונים: ריכוז אירועי הזיכרון בתאריך העברי בלבד ועיסוק ממוקד בערך הסובלנות יסייע לאיחוד העם כולו סביב נושא הרצח.
סקר ynet-יסודות נערך על ידי מכון המחקר פאנלס וכלל 304 מרואיינים - מדגם ארצי מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המירבית: 5.7%±.
השאלה הראשונה הייתה: "מה יכול לדעתך לסייע להטמעת יום הזיכרון לרצח ראש ממשלה בציבור הישראלי?". 57% אמרו כי אין צורך להטמיע את הנושא משום ש"במידה והאזרחים לא מרגישים את הכאב לבד אין צורך לחייב אותם להתאבל". לעומתם, 16% ממליצים על לימוד לילי בכיכרות ומרכזים עירוניים, 14% קוראים לנסח לשם כך, בעזרת רבנים, תפילה דתית מיוחדת שתיאמר בטקסים השונים ובבתי הכנסת ו-13% סבורים כי סגירת מרכזי הבילוי ביום השנה לרצח יסייע להטמעת הנושא בציבור.
פילוח להגדרות דתיות מלמד כי רוב החילונים (60%), המסורתיים (55%) והחרדים (88%) מחזיקים בדעה כי לא צריך להטמיע את יום הזיכרון בקרב אזרחים שאינם כואבים בעצמם את הרצח, וזו גם התשובה הנוצה ביותר בקרב הדתיים (42%).
כדי בכל זאת לאחד את העם סביב יום הזיכרון לרבין ממליצים 44% לציין אותו על פי התאריך העברי בלבד, ללא כפילות, ו-10% קוראים לאחד אותו עם יום פטירת רחל אמנו שחל יום קודם לכן. לעומתם, ל21% אין עניין ביום זיכרון שיאחד את העם והיתר (25%) לא השיבו לשאלה.
ניתוח התוצאות מלמד כי החרדים (63%) לא מחפשים אחדות סביב אירועים אלה, ואילו החילונים (48%), המסורתיים (43%) והדתיים (33%) מציעים לקיים אותם בתאריך העברי בלבד.
ואיזה ערך יאחד את העם בי"ב בחשוון? 63% בחרו בסובלנות, 17% ב"כבוד למנהיגי האומה", 12% בשלום ו-8% - "כבוד להחלטת הרוב". בכל אחד מהמגזרים. ערך הסובלנות זכה לרוב גם בכל אחד מהמגזרים – חילונים (64%), מסורתיים (62%), דתיים (64%) וחרדים (57%).
יום הזיכרון האחרון (צילום: אי.פי)
שושי בקר, מנהלת חינוכית ב"יסודות", סבורה כי הסקר משקף את התחושה של רבים שהמדינה והגורמים העוסקים בנושא לא הצליחו עדיין לרתום את כל חלקי העם לזיכרון. ההצעה שזכתה לתמיכת רוב המשיבים - קביעת יום הזיכרון בתאריך העברי בלבד. העובדה כי יום רבין מצוין כיום בשני התאריכים, העברי והלועזי גורמת לא רק לבילבול, אלא מבטאת את השסע בישראל בין ה"יהדות" לבין ה"אוניברסליות". למרות שרוב הציבור החילוני לא הביע אמון בדרך המקובלת בחינוך הדתי של חיבור זיכרון רבין לזיכרון רחל אמנו, גם הוא מעוניין לקבוע את יום הזיכרון בתאריך העברי בלבד".
לדברי בקר, "מהסקר אף עולה שזכרון ומשמעות האבל והיום הולכים ומתרחקים מרב העם
ובכל הזרמים ישנה הסכמה שאין עניין להוביל ב'כח' את הטמעת יום הזכרון לרצח רבין ולשכנע את העם שחשוב לציין יום זה.
"כטבעם של אירועים היסטוריים גם אם הינם קשים וטראומטיים לעם, ככל שהזמן מתרחק, הזכרון והרגשות מתכהים. אני רואה בכיוון שעלה בסוף הסקר שערך ה"סובלנות" הוא הערך המרכזי הדורש ליבון, החייאה ועליית מדרגה בחברה הישראלית. פיתוח ערך הסובלנות יכול להתקיים מגיל צעיר וצריך להיות מוזרם בעורקיו של כל ילד ישראלי. ערך הסובלנות נתפס לפעמים כמתנגש עם ערכים יהודיים אך חשוב שמחנכים הורים והתקשורת ישדרו את החיבור והיסודות הסובלניים המופיעים במקורות היהודיים. ללא סובלנות לא ניתן יהיה לקיים חברה ישראלית והיא הכלי המחבר בין הקבוצות, הזרמים והדעות השונות במדינה".
לפנייה לכתב/ת 
